המתווה להפחתת האלימות לא יפסיק את הלחימה בסוריה
רק נס יהפוך את המתווה שעליו סיכמו ארה"ב ורוסיה להפסקת אש של ממש ולמו"מ מדיני. הדרך, שכוללת שלושה שלבים עיקריים, מסובכת מדי והאמון בין הצדדים קטן מדי. בפנטגון מתנגדים למתווה ומשוכנעים שהרוסים הסכימו לו רק כדי לאפשר לצבא אסד להתארגן מחדש
המתווה שעליו הסכימו שרי החוץ של ארצות הברית ורוסיה אינו הסכם על שביתת נשק ואפילו אינו אמור להביא להפסקת אש. זה הסכם, כפי שאמר שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, שנועד להביא ל"הפחתת האלימות והקטנת הסבל". כלומר, הלחימה תימשך, אבל אם יתממשו כוונותיהם של קרי ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, היא תהיה פחות עצימה, האזרחים בסוריה ייפגעו פחות ויסבלו פחות, ויקבלו סיוע הומניטרי במזון, בחומרי רפואה וסיוע רפואי שנמנעו מהם עד כה. זה מקסימום ההסכמה שהמעצמות מסוגלות להגיע אליו אחרי עשרה חודשים של מו"מ עקר, וריב גלוי בין ולדימיר פוטין ובין ברק אובמה בוועידת הג'י-20. וגם זה - ספק אם יתממש. המתווה מסובך מדי ובין הגורמים שאמורים לקחת חלק ביישומו אין אמון בסיסי.
השלב הראשון של יישום המתווה אמור להימשך שבעה ימים, החל ביום שני הקרוב, אחרי שקיעת החמה. אז מתחיל בעולם המוסלמי חג הקורבן. התאריך הוא סמלי, וסביר בהחלט להניח שלפחות בשעות הראשונות, בגלל החג הקדוש לכל המוסלמים, שיעים וסונים כאחד, תשתרר רגיעה.
למחרת ובשבעת הימים שיבואו אחר כך יזרמו שיירות שיובילו סיוע הומניטרי לאזורים המוחזקים על ידי שני הצדדים בחלב ובערים נוספות בסוריה שצבא המשטר צר עליהן. בשלב הזה מתחייבים הרוסים לרסן את צבאו של בשאר אסד והאמריקנים את המורדים כדי שיימנעו מהתקפות, הפגזות והפצצות על הצד השני. כלומר, הקפאת מצב בכל החזיתות ובעיקר בחזית חלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה, שחלקה המזרחי מוחזק בידי המורדים וחלקה המערבי בידי צבא המשטר. שני הצדדים מאמינים שניצחון במערכה על חלב הוא המפתח לניצחון המלחמה כולה.
בשבעת הימים הראשונים, אם המורדים וצבא המשטר יכבדו את המתווה, הם יקבלו סיוע הומניטרי שיגיע ללא הגבלה לרבעים של העיר חלב המוחזקים בידיהם, וגם לערים אחרות שהמורדים מחזיקים והמשטר צר עליהם. למשל, באזור דרום רמת הגולן ובמרכז סוריה.
מובן שהביצוע של מתווה "הפחתת אלימות והפחתת סבל" כזה הוא מסובך מאוד לביצוע וכל הצדדים, אפילו אם ירצו למלא את חלקם, יתקשו מאוד. אין כמעט סיכוי שחיל האוויר הסורי יצליח להתמקד אך ורק בג'בהת אל נוסרה (ששינתה את שמה לג'בהת פתח א-שאם) ולא להפציץ את קבוצות המורדים האחרות שפועלות איתו יחד כקואליציה היום. הוא הדין לגבי המטוסים הרוסיים, שלא לדבר על חוסר האמון הבסיסי שקיים ממילא בין ארה"ב לרוסיה, מפני שכל צד חושב שהשני מנסה לצבור יתרונות על חשבונו.
הפנטגון, למשל, משוכנע שהרוסים מוכנים ל"הפחתת האלימות והפחתת הסבל" כדי שצבאו של אסד יוכל להתארגן מחדש ולחזק את אחיזתו באזורים שהוא מחזיק בהם בחלב. באחרונה נחלו המורדים כמה הצלחות והרוסים מבקשים הפוגה כדי שאסד יוכל להתארגן מחדש בעזרתם. החשדנות האמריקנית מקבלת הצדקה כבר היום, כאשר הרוסים וצבא סוריה פתחו במתקפה באזורים המוחזקים על ידי המורדים בחלב, כדי להגיע לקווים טובים יותר לפני שהמתווה ייכנס לתוקף.
השלב השני: חלוקת מטרות להתקפה
המתווה שסיכמו עליו לברוב וקרי בין שישי לשבת, כולל שלושה שלבים: בשלב השני, אם אכן תושג רגיעה חלקית בשלב הראשון, יקימו ארה"ב ורוסיה "מרכז יישום" שבו אנשי צבא אמריקנים ורוסיים יגבשו ביחד רשימת מטרות של דאעש ואל-קאעידה (ג'אבהת פתח א-שאם) שאותם יתקפו חילות האוויר של רוסיה ושל ארה"ב תוך שהם מחלקים את העבודה ביניהם.
ההפצצות הללו גורמות נזק והרג נוראיים בקרב לא מעורבים, בהם הילד שעורר את חמלת העולם כשצולם אחרי שפונה מההריסות. הוא נפגע באחת ההפצצות האלה, באזורים שאסד אמור להימנע מהפצצתם ובהם יושבים מורדים ואזרחים ביחד.
מדובר אמנם במורדים שנתמכים על ידי ארה"ב כמו צבא סוריה החופשית, אולם יש שם גם אנשי דאעש וג'בהת פתח א שאם. חיל האוויר הסורי וגם הרוסים רשאים על פי המתווה להפציץ את מאחזי דאעש ואת מאחזי ג'בהת פתח א-שאם והיא נאמנה לאל קאעידה.
בתמורה למגבלות הללו שחיל האוויר הסורי וחיל האוויר הרוסים אמורים ליטול על עצמם, ארה"ב צריכה לשכנע את קבוצות המורדים הסוריות, בעיקר צבא סוריה החופשית והכורדים הסורים, שלא לשתף פעולה עם ג'בהת פתח א-שאם, שהיא למעשה שלוחה של אל קאעידה. הבעיה היא שה"ג'בהא" כיום היא הקבוצה החמושה החזקה ביותר הנלחמת במשטר אסד יחד עם קבוצות המורדים האחרות.
במילים אחרות, ארה"ב בתמורה לריסון של ההפצצות מהאוויר על ידי הרוסים וצבא סוריה, צריכה להפריד בין קבוצות המורדים הרבות, שכל אחת מהן חלשה יחסית, לבין ג'בהת פתח א-שאם, שהיא הכוח המרכזי והמוביל בקואליציות המורדים הלוחמות במשטר.
השלב השלישי: משא ומתן מדיני
בשלב השלישי, אמורים כל הצדדים המעורבים בלחימה בסוריה להתחיל במשא ומתן מדיני על פתרון קבע או על הסכם הפסקת אש ואחריו הסדר קבע בסוריה. בשלב הזה הסכימו כבר ארה"ב, רוסיה, טורקיה וגורמים אחרים, שבשאר אסד יכהן חצי שנה כנשיא סוריה אחרי שתוכרז הפסקת אש. אחר כך תוקם ממשלת מעבר משותפת לארגוני המורדים ולמשטר הסורי שתכין את החוקה החדשה ואת הבחירות למשטר הקבע שיהיה בסוריה. אסד לא יהיה בשלטון אז, אבל אנשי משטרו יהיו שותפים לו. דאעש והארגונים הנאמנים לאל-קאעידה לא יהיו חלק ממשלת המעבר.
רוסיה מקבלת אפשרות למנף את ההסכמה בין לברוב לקרי בעניין סוריה כדי להגיע להסכמה עם ארה"ב והאירופאים על אחזקותיה באוקראינה. ואולי אפילו יגיעו להסרת הסנקציות שהמערב הטיל עליה. בנוסף, רוסיה מנקה עצמה מהאשמה שהיא הטובחת באזרחים סורים חפים מפשע. מספר ההרוגים בסוריה מגיע כעת לחצי מיליון. ולבסוף פוטין מפגין דומיננטיות ברורה במזרח התיכון בעוד מעמדה של ארה"ב הולך ונחלש והיא נאלצת לוותר ולהעניק יתרונות לרוסים על כל צעד ושעל.
הפנטגון, למשל, מתנגד למתווה החדש מפני שהוא מעניק לצבא רוסיה גישה למידע מסווג ביותר על השיטות והאמצעים שבהם ארה"ב אוספת מודיעין מדויק על דאעש ועל מטרות בשטחו, ועל האופן שבו היא תוקפת ומחסלת את מנהיגיו, מודיעין שעלול לסייע לרוסיה אם תהיה התנגשות צבאית ישירה בינה לבין ארה"ב בעתיד. לעומת זאת, קרי והבית הלבן תומכים כמובן במתווה, למרות הסקפטיות בפנטגון.
גם ארה"ב מקבלת לא מעט אם המתווה ימומש, בעיקר ריסון של הפצצות הרוסים ומשטר אסד על האוכלוסייה האזרחית ועל קבוצות המורדים הנאמנות להם, וכן, שיתוף פעולה עם רוסיה במלחמה נגד
דאעש ונגד ג'בהת פתח א-שאם, שהן האויב המרכזי מבחינת ארה"ב.
כל הצדדים האחרים כבר בירכו על המתווה. המורדים העייפים בירכו מפני שהם מקבלים אפשרות להתארגן ולהקל מעט על האוכלוסייה הנמצאת תחת שליטתם. טורקיה יכולה לבסס את אחיזתה במובלעת שכבשה בתוך סוריה, להקים שם אזור ביטחון שיאפשר לה להשאיר את הפליטים הסורים בשטח מדינתם ולמנוע מהכורדים רצף טריטוריאלי לאורך שטחה. אסד והאיראנים יכולים לבסס את אחיזתם. בקיצור, כולם ייהנו אם המתווה יכובד, אבל הסיכויים שהוא לא יכובד ויקרוס רבים יותר מהסיכויים שיחזיק מעמד.
למי ששכח, בפברואר השנה הוכרזה הפסקת אש בסוריה על ידי המעצמות והיא קרסה כעבור כמה שבועות. הסיבה העיקרית: חוסר אמון בין הצדדים ומפני שקבוצות המורדים שנתמכות על ידי ארה"ב, אפילו אם הן רוצות, אינן יכולות לוותר על הקואליציה שלהן עם ג'בהת פתח א-שאם, שהיא בעצם שלוחה של אל קאעידה. התחושה שהאמריקנים יכולים להפריד בין "המורדים הטובים" לבין "המורדים הרעים", כלומר האיסלאמיסטים, היא מוטעית ולא ישימה. בקיצור, רק אם יקרה נס תצא מזה הפסקת אש של ממש ויגיעו לשלב השלישי של משא ומתן מדיני.
לפנייה לכתב/ת 
