פרארי 488 במבחן ישראלי - הכי טובה שיש

מתחרות: פורשה 911 טורבו, אודי R8
מחיר: 2.3 מיליון שקל

X

צילום: אופיר גונן ואור קרפפן. עריכה: דפי מקל

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

- צולם גם ב-GoPro Hero4 Black באדיבות DAA שיווק ספורט ופנסוניק GH4 באדיבות יורוקום

טוב: כמעט הכל
בסדר: סאונד
טעון שיפור: היא לא שלנו
ציון:

איך נראה

למרות שפרארי טוענת ש-85% מחלקי המכונית חדשים לגמרי, ה-488 היא למעשה מתיחת פנים מקיפה ל-458. היא קצת יותר ארוכה (ב-4.1 ס"מ) ורחבה (1.5 ס"מ), אך היא שומרת על בסיס גלגלים זהה (265 ס"מ). עיקר השינוי הנראה לעין נוגע להתייעלות אווירודינמית - כונס גדול בפגוש הקדמי וצמד מדפים חשמליים במסיט האוויר העצום מאחור, מפחיתים את מערבולות האוויר ומייצרים כוח הצמדה של 325 ק"ג ב-250 קמ"ש, 50% יותר מה-458.

(צילום: נועם עופרן)

יש גם צמד כונסים גדולים המסייעים לשאוב את כמות האוויר הדרושה עבור המנוע הגדול ומצנני הביניים (אינטרקולר), כשאפילו ידית פתיחת הדלתות מעוצבת כך שתזרים את האוויר לצמד הכונסים. מאחור יש כעת צמד מפלטים גדולים במקום שלושה, ויחידות התאורה מלפנים ומאחור מעוצבות שונה. בכל מקרה ה-488 הזו, כמו כל אחת מ-43 הפרארי שנמכרו כאן בארבע השנים האחרונות, מושכת תשומת לב יותר מכל דבר אחר על הכביש, מחייבת את הנוסעים בה לעור של פיל, כדי להתמודד עם כמות התגובות והמבטים.

תא הנוסעים עבר בירושה והוא עדין מינימליסטי על גבול הסגפני. מסך מגע מבריק? לא כאן. המושבים מתכווננים ידנית, תאי האחסון מספיקים בקושי לסלולארי וארנק. במקום, פרארי מנסה להעניק ללקוחות תחושה של נהגי פורמולה 1, עם גלגל הגה עליו כל מתגי השליטה הנדרשים, כולל אורות, צופר, מגבים, מאותתים ומתג התנעה. על מצב קשיחות בולמי הזעזועים ובורר מצבי נהיגה אנחנו מוכנים להעלים עין, אבל כל המוזכרים לפני כן, פשוט מסרבלים.

כאופציה ניתן להזמין הגה עם תאורת לד בחלקו העליון המדווחת מתי להעביר הילוך. שווה 38 אלף שקלים. לעומת זאת, כל הכסף בעולם לא יסייע לכם לצייד את ה-488 ביותר מ-4 כריות אוויר או מערכות בטיחות מתקדמות אחרות. יש ABS ובקרת יציבות המחוייבות על-פי חוק, וזהו.

איך נוסע

המנוע החדש בנפח 3.9 ליטר, קטן ב-600 סמ"ק מה-458, אבל הוא מקבל כאמור אוויר דחוס מצמד מגדשי טורבו (טווין סקרול עשויים שילוב של טיטניום ואלומיניום) ומפיק 670 כ"ס, 100 כ"ס יותר מבעבר. תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד עושה שימוש ביחסי העברה אחרים, ומשגרת את הכוח לגלגלים האחוריים כמובן. ולא, אין אופציה לתיבה ידנית. נגמר.

(צילום: נועם עופרן)

גם זמינות הכוח שופרה - 77.5 קג"מ זמינים כבר ב-3,000 סל"ד, 22.5 קג"מ יותר ו-3,000 סל"ד פחות מה-458. יחד עם חלוקת מומנט משתנה לכל הילוך, יחידת הכוח הזו נעימה ושימושית הרבה יותר ביום יום, בעיקר אם אתם מתכוונים לנהוג בה (גם) בפקקים של איילון. הם גם מפחיתים את הצימאון לבנזין ב-15% (8.7 ק"מ לליטר על פי היצרן) ואת פליטת המזהמים ב-18% (260 גרם CO2 לק"מ).

(צילום: נועם עופרן)

אבל לא בשביל זה קונים פרארי, אלא בשביל הביצועים. ואלה פשוט שערורייתיים, גם בהשוואה לקודמתה. 100 קמ"ש יגיעו תוך שלוש שניות בלבד (0.4 שניות פחות מהאיטליה) אבל מרשים עוד יותר הוא נתון התאוצה ל-200 - 8.3 שניות, קיצוץ של 1.7 שניות בהשוואה לקודמתה. היא גם לא תעצור עד שיופיעו 330 קמ"ש בלוח המחוונים (5 קמ"ש יותר מבעבר). ואם יש דבר אחד במכונית הזו שחזק יותר מהתאוצה שלה, זו יכולת ההאטה. בלמי הקרבון כאן מייצרים עוצמה שתחלץ לכם בכוח את כל האוויר מהריאות.

(צילום: נועם עופרן)

פרארי השקיעה רבות על מנת להקנות למנוע החדש אופי של מנוע אטמוספרי, וממש קשה לזהות שהוא נושם אוויר דחוס. תגובת הדוושה מהירה כברק (לטענת פרארי היא זהה למנוע האטמוספרי ב-458) והוא תאב סל"ד בדיוק כמו שאתם מצפים למצוא במנועים שמיוצרים במרנלו. ובכל זאת, הוא לא נשמע טוב כמו ה-458, אבל תדעו זאת רק אם נהגתם בקודמת. כי בכל מדד אחר הוא מספק מוזיקה ערבה ומרטיטה יותר מכל מנוע מוגדש אחר, וגם יותר מכמה מנועים אטמוספריים ספורטיביים.

(צילום: נועם עופרן)

ה-488 מתיימרת גם לקבוע רף חדש של יכולות דינמיות. הצמיגים רחבים יותר בסנטימטר (245/35R20 מלפנים, 305/30R20 מאחור) אך השינוי המשמעותי הוא במערכת בקרה חדשה השולטת בקשיחות כל אחד מבולמי הזעזועים בנפרד, במידת הנעילה של הדיפרנציאל האחורי ובבקרת היציבות בהתאם למצב הנהיגה הנבחר. במצב CT off היא מאפשרת לכם לבצע החלקות קטנות תוך שבקרת היציבות עוצמת עין אחת ומשאירה את השנייה פקוחה כדי להציל אתכם אם פישלתם. ההגה מחובר כאן למוח הנהג באופן כמעט טלאפתי, ומאפשר להכניס את המכונית לסיבוב עוד לפני שחשבתם על כך.

(צילום: נועם עופרן)

ויחד עם כל ההתלהבות, קצת מאכזב לגלות שממש קל ופשוט לנהוג ב-488 מהר. היינו מצפים ממנה שתהיה קצת פחות מתמסרת ומחניפה לנהג, קצת יותר מאתגרת, פרועה ובלתי צפויה. כי גם על אספלט ציוני דל-אחיזה וגם כשמוותרים על רשתות ההגנה האלקטרוניות, היא לא מאיימת בשום שלב, לא נותנת את התחושה שהיא מחזיקה שוט גדול ביד. האתגר היחיד הוא לשמור על ריסון עצמי ולא להיסחף אחרי היכולת המופלאה והמהירות המטורפת שהמכונית הזו מסוגלת לייצר. כי בסוף, גם מיטב התוצרת של מרנלו עדיין לא הצליחה לנצח את החוקים של ניוטון.

(צילום: נועם עופרן)

איך בסוף

ה-488, כמו כל פרארי ממשפחת ה-V8 המרכזי שיוצרו בארבע העשורים האחרונים, קובעת רף חדש, גבוה מבעבר. מדובר במקרה נדיר של מכונית שטובה בהרבה מאלה שאוחזים בהגה שלה, אולי מכונית הספורט הטובה ביותר שהעולם ידע. ואם אתם חובבי הגה ויש לכם במקרה 2.3 מיליון שקל פנויים בחשבון העו"ש, קשה לחשוב על משהו טוב יותר לעשות בסכום הזה. חוץ מדירת 3 חדרים בתל אביב.