"מטומטמת": אי אפשר שלא לאהוב אותה
הסדרה שמציגה גיבורה נשית עם פה גדול ושק של צרות, נראית כרגע כמעט טובה מדי למשבצת השידור היומית שלה. יוצרת הסדרה בת-חן סבג, שגם מגלמת את הדמות הראשית, מתכתבת עם גל הסדרות הנשיות - אבל לוקחת את שלה לקיצוניות מקורית. וזה עובד
הדבר הראשון שבולט בצפייה ב"מטומטמת", הסדרה החדשה שעלתה ב-HOT VOD (ותשודר בימים ב'-ד' ב-HOT3) הוא שהיא כמעט טובה מדי למשבצת הדרמה היומית. אולי זה בגלל שהפרקים הראשונים תמיד מוצלחים יותר, אבל גם יחסית לז'אנר שני הפרקים הראשונים מכילים אלמנטים שאופייניים לדרמה אישית ורגישה.
בשנים האחרונות יש עיסוק מוגבר בסדרות "נשיות". מדברים על הקול הנשי ונעשים ניסיונות לפצח את הקול המסתורי הזה ולייצא את מהותו של המין הנשי אל המסך הקטן. "בנות" נחשבת למלכה האם, כמובן. "האחיות המוצלחות שלי" עשתה ניסיון מקומי כזה לא מזמן, שהצליח חלקית. במובן מסוים "מטומטמת" היא סדרה כזאת, אף שהדמות הראשית שלה לא עונה כמעט על אף קריטריון של "נשיות" כמו שהם מוגדרים בתנ"ך של הסטריאוטיפים. מדובר בבחורה קריזיונרית ובוטה, שנראית בת 12 ועם נטייה חזקה לכוחניות, בלי עין הרע.
בסצנה הפותחת של הפרק הראשון שירי מבצעת אודישן לתפקיד אשה שנאנסה, בסופו היא נדחית משום שהיא "לא בשלה או בוגרת מספיק". בתגובה היא משחררת ביוב מילולי שהיה מביך גם סטנדאפיסט שחור בהארלם, טינופת-צופים שנשמעת כמו שירה, ומה שיפה הוא שהקללות האלה יושבות עליה בול ולא נשמעות כמו מניירה שמוצמדת לדמויות כדי לפלפל אותן.
מרגישים מיד שבת-חן סבג, שמגלמת את שירי, יצרה את הסדרה (עם שי קפון, שביים) וגם אחראית על התסריט. סבג מייצגת את שירי על הסט באופן אותנטי, שנובע מהיכרות
עמוקה עם הדמות. הטקסט שלה כמו גם ההתנהלות בעלילה מותאמים האחד לשנייה בצורה מופלאה, כמו מוצר שהחומרה והתוכנה שלו יוצרו באותו מפעל. גם אם העלילה שעוד תבוא תגזול את שירי מהחיים הרגילים והעגומים שלה ותהפוך אותה מבחורה שהחיים מושכים אותה באף לסוג של וונדר וומן, הדמות שלה היא עדיין משב מרענן של נשיות אחרת, לא טיפוסית אבל אורגנית, שאי אפשר שלא לאהוב.
