מפעל של ציניות, רעש וכותרות
רגב פוגעת באג’נדה שלה עצמה כשהיא מייצרת התנפלויות כאלה בכל פעם על יעד אחר. אותה מעניין רק דבר אחד, וזה לא תיקון
בשלב הזה כבר ברור כמעט לכל קורא עיתונים שחלק משירו של “השטן החדש”, מחמוד דרוויש, יוקרא על הבמה. “אוי, כמה מטומטמים מסוגלים להיות השמאלנים האלה”, יגיד אחד היועצים, “אנחנו כבר נדע לעשות מזה צימעס”. המומחית לכותרות, האמא של הציניות, מחלקת את ההוראות האחרונות. כל אחד יודע את תפקידו, בעיקר הדוברת שכבר עושה תרגולים אחרונים בזוויות צילום. היא לא תיתן ליד רועדת לקלקל את הפריים שיעלה את השרה לכותרות ויצליח למחוק אפילו את רישומי הנאום המוצלח של ראש הממשלה באו”ם.
וזה, אולי, הסיפור כולו. ידו של אף אחד בפארסה הזו לא רעדה, כולל ידו של תאמר נפאר שהונפה אל על ומסמלת את מחאת הכוח השחור אבל מעוררת אסוציאציה לא נעימה בליבם של הישראלים. ידה של רגב לא רועדת כבר הרבה זמן. היא יורה לכל עבר, מערבבת אג’נדה באג’נדה, ממציאה המצאות, והכל כדי לייצר עוד ועוד רעש – רעש שלמרבה הצער לעיתים קרובות מסתיר גם כמה כוונות טובות ומוצדקות שלה.
איך עושים רעש? איך לא נותנים לעובדות לבלבל אותך? רגב דיברה בטקס על אנשי הקולנוע וקראה להם “מועדון סגור”, אמרה עליהם שהם לא משקפים את
החברה הישראלית על גווניה. אז הנה קצת עובדות. קחו את זוכי פרס אופיר מהשנים האחרונות: “למלא את החלל” – סרט על חרדים. “בית לחם” – סרט על קשר בין איש שב”כ לנער פלסטיני. “גט” – סרט על אישה עגונה מרוקאית, שנכתב על ידי מרוקאים ושוחק על ידי מרוקאית (רונית אלקבץ). “באבא ג’ון” – סרט על העלייה מאיראן, ו”סופת חול” – סרט שבמרכזו המגזר הבדואי. היש יותר משקף או רבגוני מזה? אבל למה להתעכב על העובדות שמקלקלות כותרת טובה או מפספסות עוד הזדמנות לדבר בגסות ובהתנשאות על מה שהיא מכנה “אליטות”.
העניין הוא שרגב פוגעת באג’נדה שלה עצמה כשהיא מייצרת התנפלויות כאלה בכל פעם על יעד אחר – גלגלצ, התיאטרון ועכשיו הקולנוע. יש הרבה מה לתקן במקומות האלה, אבל ספק אם רגב היא השיפוצניק. אותה מעניין רק דבר אחד, והמילה תיקון אינה מתקשרת לכך.
אם יש דבר מקומם בהתנהלות הזו זה הבכיינות. גם אני גדלתי בבית מזרחי, ותהרגו אותי אם אני יכולה לסמן רגע אחד בדרכי שחשתי שמישהו מעכב אותי או מתנשא עליי בגלל מוצאי. גם רגב עם כל הבכי והנהי הגיעה במדינת האפליה הזו גבוה־גבוה. אבל שם, במקום לעשות סדר באמת ולהפנות כספים למי שנתפסים בעיניה כחלשים ומופלים, היא מתעסקת בהתנצחויות, בפילוג, בשיסוי וב... הקמת עוד ועדה.
יש עוד הרבה מה לתקן בחברה הישראלית בכל הנוגע לשוויון. אבל המחיר שמאיימת רגב לגבות ממנה לא שווה את התיקון. בחשבונית הזו כתוב פילוג, זריעת שנאה וקריעת קרע פנימי – כל הדברים שספק גדול אם אנחנו יכולים לעמוד בהם.
לפנייה לכתב/ת 
