מנדלבליט על בדיקת נתניהו: "אם יהיה חשד סביר תהיה חקירה ולא מעניין במי מדובר"
היועץ המשפטי לממשלה מבהיר בראיון לכתב העת של לשכת עורכי הדין כי הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה מתקדמת במהירות האפשרית: "לאף אחד אין אינטרס לעכב אותה". הוא הדגיש ואמר: "אני לא חבר של נתניהו, ולא הייתי בבית שלו בקיסריה"
במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נמצאים בימים אלו המסמכים שייתכן כי הם הנפיצים ביותר בפוליטיקה הישראלית, ואלו שעלולים לגרום לטלטלה הגדולה ביותר בצמרת המדינית: תיקי הבדיקה בפרשות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו. אחריות רבה מונחת על כתפיו של מנדלבליט, וכל העיניים מופנות לעברו - בגלל תפקידו המכריע בבדיקה, ובגלל הקשר האישי שלו עם מושאה, נתניהו, שהחל כאשר שימש מזכיר הממשלה בטרם מונה לשמש היועץ המשפטי. עכשיו, בראיון ראשון מאז מונה לתפקידו, הוא מבקש להבהיר כי יחסיו עם ראש הממשלה אינם קרובים כפי שמקובל אולי לחשוב - ובכל מקרה, הם לא ישפיעו על הכרעתו כאשר יגיע רגע האמת.
"לא היה לי כל קשר חברי, משפחתי או פוליטי עם ראש הממשלה, ולא הייתי בבית שלו בקיסריה", מספר מנדלבליט בראיון שהעניק לנעמה כהן-פרידמן בכתב העת של לשכת עורכי הדין. לטענת מנדלבליט, העובדה שבשלוש השנים שקדמו למינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא שימש מזכיר הממשלה, משרת אמון מטעמו של נתניהו, לא משפיעה על התנהלותו בתיקי הבדיקה ולא גורמת לו להצר את צעדיהם של חוקרי המשטרה כדי למנוע חקירה פלילית, כפי שנרמז נגדו. "מילאתי תפקיד כמשרה מקצועית ולא כמשרת אמון פוליטית", הוא מדגיש. "לא שזה מכריע בהכרח, אבל זו דוגמה. האם היו לי קשרי עבודה טובים עם ראש הממשלה והשרים? כן, היו קשרי עבודה מאוד טובים, אבל נזהרתי שלא לחרוג ולא ללכת למקומות של חברות אישית או דברים דומים לזה, והקפדתי על מילוי התפקיד כמשרה מקצועית, כפי שנהגו מזכירי ממשלה קודמים".
מבחינת מנדלבליט, אין כל פסול במינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ללא תקופת צינון מתפקידו הקודם. "האם אני מסוגל להתגבר על המעבר הזה? התשובה היא חד־משמעית כן, כי בסופו של דבר זו שאלה של מקצועיות ושל היכולת לעשות את הנתק הזה, ולהיות הגון וישר כשאתה מקבל החלטות, גם בתחום הייעוץ וגם בתחום אכיפת החוק", הוא מבהיר. "כולנו אנשים מבוגרים וכולנו מבינים מה מותר ומה אסור, ואני חושב שכולם, לא רק אני אלא גם ראש הממשלה והשרים, מבינים את זה. יש שרים שכרגע מתנהלת בעניינם חקירה פלילית, שאני מודע לה והם מודעים לה, ויש את ראש הממשלה שיש בעניינו בדיקה, ואנחנו יודעים להפריד את זה. אני נמצא בקשר עם ראש הממשלה ועם אותם שרים בענייני ייעוץ, וכולנו יודעים להבדיל ולא לדבר על מה שלא צריך לדבר".
"לא שולף החלטות מהשרוול"
הבדיקה בפרשות הנוגעות לראש הממשלה נתניהו החלה לפני כשלושה חודשים, ומנדלבליט מתעקש כי אין כל סחבת וגרירת רגליים - פשוט טרם התגבש חשד סביר המחייב פתיחה בחקירה פלילית של ראש הממשלה. "אף שההחלטה הסופית תהיה שלי, ובאחריותי, היא לא מתקבלת לבד ואני לא שולף החלטות מהשרוול", הוא מסביר. "אני מתייעץ עם גורמים רבים בדרך, ובכלל זה כמובן עם גורמי החקירה והפרקליטות, על בסיס דיונים מקצועיים משותפים. הבדיקה עדיין נמשכת, יש עדיין פעולות שצריכות להיעשות על ידי המשטרה, בהתאם לאישורים שנתתי - וזו הסיבה לכך שהחומר הסופי בתיק עוד לא הועבר אליי ולא ממתין על שולחני להכרעה".
"השיקולים הם אך ורק מקצועיים"
מנדלבליט מדגיש כי אין גרירת רגליים בתהליך הבדיקה. "כולנו רוצים לסיים עם זה כמה שיותר מהר, ואנחנו מתקדמים מאוד", הוא אומר. "אני מקיים ישיבות רבות, מדי שבוע לערך, עם כל הגורמים שציינתי קודם. זה נעשה כדי להתקדם במהירות האפשרית. אין לאף אחד אינטרס לעכב את הבדיקה. אף אחד לא מפיק תועלת מכך שזה מתעכב". לצד זאת, הוא מסרב להתנבא בנוגע למועד סיומה של הבדיקה. "זה לא יהיה אחראי לתת צפי", הוא מסביר. "החוקרים צריכים לבצע את הפעולות ולהביא אליי את הממצאים. יש לי כיום תמונה הרבה יותר טובה ממה שהייתה לי בתחילת הדרך, אבל הבדיקה עדיין לא הסתיימה, ותמיד יכולים לחול שינויים".
לצד ההתקדמות, היועץ המשפטי לממשלה מבהיר כי הבדיקה לא הגיעה עדיין לנקודה הקריטית - וכי אם אכן תגיע לשם, קשריו עם נתניהו לא ימנעו בעדו לקבל החלטה קשה. "אם לא עברתי לחקירה ולא הודעתי שיש חקירה פלילית בעניינו של ראש הממשלה, סימן שלא עברנו את השלב הזה שבו התגבש חשד סביר", הוא אומר. "חקירה צריכה להיעשות במקום שיש בו חשד סביר לביצוע עבירה, ובנקודת הזמן הנוכחית זה לא המצב. אם יהיה חשד סביר, זה יהפוך לחקירה פלילית - ולא מעניין אותי במי מדובר. מה שמוביל את הבדיקה הזו הם שיקולים מקצועיים, אך ורק מקצועיים".
בראיון ל"עורך הדין" מתייחס מנדלבליט גם למתח בין הבעייתיות שבהדלפות לבין זכות הציבור לדעת. "ישנן הדלפות גם מדיונים ביטחוניים המתקיימים בממשלה או בקבינט, וזה פסול בעיניי", הוא אומר. "מצד אחד צריך לצאת נגד זה, ומצד שני צריך להביא בחשבון גם את חופש העיתונות. אני מכבד מאוד את החיסיון העיתונאי, ואין לי כוונה להסתער על עיתונאים. ישנם מקרים שבהם אין ברירה אלא להוציא צווי איסור פרסום, אבל אני חושב שצריך לצמצם את השימוש בהליך הזה - אנחנו נמצאים בעידן מודרני, שבו התקשורת תופסת מקום הרבה יותר מרכזי, ויש גם התפתחויות טכנולוגיות".
"לנקות את רעשי הרקע"
לפני שכיהן כמזכיר הממשלה, שימש מנדלבליט בשנים 2011-2004 הפרקליט הצבאי הראשי. כעת, כאחד מבכירי המערכת המשפטית וכפצ"ר לשעבר, הוא שולח גיבוי מלא לפצ"ר הנוכחי תת-אלוף שרון אפק המנהל את משפטו של החייל היורה מחברון אלאור אזריה - גיבוי שהפך לחריג במערכת הפוליטית. "הפצ"ר צריך לנקות את כל רעשי הרקע מסביבו ולקבל החלטה הכי מקצועית שאפשר, על בסיס הראיות הקיימות ועל בסיס הערכים ותפיסת העולם שלו", הוא אומר, ככל הנראה בהתייחס לתמיכה הפוליטית שלה זכה אזריה. "אני חושב שזה טוב שהוא יפעל באופן עצמאי, וחשוב שיקבל גיבוי להחלטות שלו. יש לו ממני את מלוא הגיבוי".
מנדלבליט מסביר כי הוא עצמו אינו שותף לניהול של משפט אזריה. "לא הייתי מעורב בהחלטה בתיק, אבל עודכנתי עליה בזמן אמת בידי הפצ"ר", הוא מספר. "איני מתכוון לדבר על התיק עצמו מאחר שהוא תלוי ועומד בבית־הדין הצבאי, אבל אני חושב שחשוב מאוד לצה"ל ולמדינה שהפצ"ר ושהפרקליטות הצבאית בכלל יוכלו לקבל החלטות מקצועיות עצמאיות, ואין לי ספק שכך זה נעשה גם במקרה הזה. לא עשיתי סקרי דעת קהל, וגם לא נכון לעשות סקרי דעת קהל ולהסתמך עליהם — צריך לדבוק אך ורק בקו המקצועי שמוביל אותנו, כי זה הקו שיוביל אותנו לתוצאות הנכונות והטובות, והוא זה שישמור על המדינה כמקום של דמוקרטיה חזקה עם שלטון חוק חזק".
"המדינה לא מושחתת"
מנקודת המבט שלו, כיועץ המשפטי לממשלה, חשוב למנדלבליט להבהיר כי מצב השחיתות במדינת ישראל חמור ממה שהעריך ערב כניסתו לתפקיד, גם אם הדבר אינו מעיד על כל העוסקים במלאכה. "אני לא חושב שהמדינה מושחתת", הוא אומר. "בסך הכול יש לנו מערכת ציבורית טובה, ומקרי השחיתות שנחשפים בה הם עדיין חריגים. עם זאת, כשנכנסתי ללשכת היועץ המשפטי לממשלה גיליתי שהמצב גרוע יותר ממה שחשבתי. אני לא רוצה לפגוע חלילה ברשויות המקומיות, אבל יש בהן לא מעט בעיות".
עם זאת, הוא מבהיר כי המאבק בשחיתות מעיד על כוחם של גופי אכיפת החוק במדינה. "צריך לבדוק, לאתר, לחקור, לזהות מוקדים של שחיתות ולטפל בהם במלוא הרצינות, כולל ביצוע חקירות והגשת כתבי אישום", הוא מסכם. "זה דווקא מצביע על חוזקה של המערכת ועל נחישותה לטפל בתופעות כאלו".
בימים האחרונים נערכו בלשכתו של מנדלבליט דיונים בנושא בעיית עמונה, שבהם התברר כי הקשיים הקשיים המשפטיים והתכנוניים רק גוברים. אם בתחילה עוד נראה היה כי ניתן יהיה להגיע להסדרה חוקית כלשהי של 11 מתוך 35 החלקות שאמורות להיות מפונות, הרי שכעת נראה כי לכל היותר ניתן יהיה להסדיר משפטית 6 חלקות בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
