סופו של המסע ההיסטורי של "רוזטה"
החללית הראשונה שהגיעה לשביט סיימה את משימתה בהתרסקות מכוונת על פניו
עוד כתבות מאתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
החלבונים שעוצרים גידולים סרטניים
מדע בדקה: האב הקדמון של התא המודרני
שביטים הם גופי קרח ואבק הנעים סביב השמש. המסלול שלהם בדרך כלל אליפטי מאוד, וכשהם קרובים לשמש הקרח מפשיר ומשחרר חלקיקי אבק רבים שיוצרים את ה"זנב" הזוהר המזוהה כל כך עם שביטים. היעד שנבחר לרוזטה הוא שביט שאורכו כארבעה קילומטרים ומקיף את השמש כל 6.5 שנים בערך. החללית שוגרה ב-2004, והגיעה אל מטרתה בתום מסע של כעשר שנים בחלל, בעוד השביט עושה את דרכו לכיוון השמש.
התמונות האחרונות שצילמה רוזטה:
ציוץ פרידה:
בנובמבר 2014, לאחר כחודשיים של טיסה סמוך לשביט, שיגרה רוזטה את הנחתת פילאי (Philae) לנחיתה ראשונה והיסטורית על פני שביט. מכיוון שהכבידה של גוף קטן כמו השביט חלשה מאוד, הנחתת הייתה אמורה לנעוץ באדמתו מעין צלצלים שיעגנו אותה לקרקע. אולם המערכת לא פעלה כשורה, והנחתת ניתזה ממקומה, ולרוע המזל התמקמה בסופו של דבר ליד סלעים גדולים, שצילם הסתיר את אור השמש מהלוחות הסולריים שלה ולא אפשר לה לתפקד מרגע שהמצבר הקטן שלה התרוקן.
אף על פי שהנחתת פעלה הרבה פחות מהצפוי, חללית האם המשיכה לחוג סביב השביט וסיפקה מידע רב ערך על מרכיביו, שנחשפו יותר ויותר ככל שהוא התקרב אל השמש. בצוות הבינלאומי הגדול של החוקרים שניתח את הממצאים חברים גם פרופ' עקיבא בר-נון, ד"ר דיאנה לאופר ותלמידת המחקר עדי ניניו גרינברג, שלושתם מאוניברסיטת תל אביב.
בין השאר גילו החוקרים כי הרכב הקרח בשביט שונה מהרכב המים על כדור הארץ, בניגוד לסברה המקובלת שלפיה שביטים שהתנגשו בכדור הארץ הקדום היו מקור עיקרי למים על פניו. כמו כן התברר שהשביט מכיל חומרים אורגניים רבים, וייתכן ששביטים כאלה היו המקור לאבני הבניין הראשונות של החיים. הם גילו בשביט גזים אצילים רבים, כגון ארגון, קריפטון וקסנון, המעידים שהשביט נוצר בטמפרטורה נמוכה מאוד, וחשפו פרטים רבים על המבנה המכני שלו. עוד מחקרים רבים צפויים להמשיך ולהתפרסם על המשימה גם זמן רב אחרי שתסתיים.
סוף הדרך
הסיבה העיקרית לסיום משימתה של רוזטה היא שהחללית והשביט מתרחקים כעת מהשמש, לאחר שחלפו בנקודה הקרובה ביותר אליה באוגוסט 2015. כעת, במרחק של כ-575 מיליון ק"מ מהשמש (פי ארבעה מהמרחק של כדור הארץ מהשמש), הלוחות הסולריים של החללית מספקים מעט מאוד חשמל. היות שבדיוק בשלב הזה מסתיים גם התקציב של המשימה, ברור לכל שהגיע הזמן לגרנד פינאלה.
ביום חמישי בלילה שייטה החללית במרחק של 19 ק"מ מהשביט, ואז הפעילה את מנועיה בפעם האחרונה וכיוונה עצמה לנפילה חופשית של כמה שעות, עד להתנגשות הסופית. ההתנגשות אמורה להיות רכה למדי, והחללית לא צפויה להיהרס, אך היא לא תוכננה לנחיתה ולא נראה שתוכל להעביר מידע מהשביט עצמו, מה גם שהאנרגיה שלה אוזלת.
עם זאת, במהלך הנחיתה המשיכה החללית לשגר תמונות כמתוכנן. ב-14:20 שעון ישראל, בדיוק במועד המתוכנן, התקבל בחדר הבקרה של הסוכנות האירופית האות הסופי, המודיע כי החללית פגעה בפני השביט, והסוכנות הכריזה רשמית על סיום המשימה. "זה סיום של משימה ארוכה ומורכבת, ואנו רוצים להודות לכל המהנדסים, בקרי הטיסה, המדענים ושאר השותפים במשימה המדהימה הזו", אמר מנהל המשימה בסוכנות החלל האירופית. "זו היתה משימה מורכבת ומעוררת השארה. להתראות, רוזטה!".
לפנייה לכתב/ת 
