שנה אחרי הפיגוע: "המילים מי באש ומי בחרב קיבלו משמעות"

אבל בחלוף כמה ימים, בליל הושענא רבה, הקדוש ברוך-הוא רצה אחרת, ובחר בבעלי להיות קרוב אליו; להיכנס לקטגוריה של עשרת הרוגי מלכות. גם בי הוא בחר - להיות קרובה לשם. 17 דקירות פצעו את גופי, "מי בחרב" - ובני הפעוט נורה ברגלו, "מי באש". וכל זה רק בגלל עצם היותנו יהודים, בחזרה מעלייה לרגל לשריד בית מקדשנו.

קיבלתי מתנה

השנה האחרונה הייתה הקשה בחיי - אבל גם השנה עם הכי הרבה תובנות. למדתי לראות את העולם בזווית שונה, להודות על דברים קטנים כגדולים. כאשר בני ואני הולכים לטיפולים, כחלק מהשיקום, יש לנו תמיד על שפתותינו תפילת הודיה על כך שאנחנו יכולים ללכת, ושברוך ה' יש עוד תקווה ואנחנו כאן!

אהרן בנט ז"ל(צילום: אהרן קליגר)

אני מודה לה' שזכיתי לקבל את האמונה במתנה. תמיד האמנתי באמונה שלמה, אבל אף פעם לא הרגשתי שזו מתנה. אחרי הפיגוע, בכל מקום שאליו הלכתי - הכירו אותי, ובאופן טבעי הפכתי למעין "כותל". נחשפתי להמון כאב לצד גבורה של אנשים שהרגישו נוח לשתף אותי, ואז לאט-לאט הבנתי את האוצר שיש לי בידיים – האמונה.

נחשפתי לסיפורים של אנשים שלא זכו לאמונה, והנסיונות העבירו אותם על דעתם. ולכן אני רוצה להודות לה' הטוב הגדול. על המתנה הגדולה שזכיתי בשנה זו, לאחר הפיגוע הנורא – והיא שנותנת את כל הכוח - אמונה!

כותבנו בספר חיים טובים!

בפיגוע טרור בסוכות, לפני שנה, תקף מחבל חמוש בסכין את אדל (22) ובנה בן השנתיים, בעת שחזרו מתפילה בכותל המערבי. אדל נפצעה באורח קשה ובנה באורח קל. בעלה, אהרן בניטה (21), חייל בשירות סדיר שנחלץ לעזרתה – נרצח. הרב נחמיה לביא (41) שגר בסמיכות וירד לסייע לנפגעים – נרצח אף הוא.