מחקר: מי מאבחן מחלות טוב יותר – האינטרנט או הרופא שלכם?
חוקרים בבית הספר לרפואה שבבוסטון מצאו כי בעוד רופאים הגיעו ברוב המקרים לאבחנה הנכונה, האינטרנט טעה ב-2 מכל 3 אבחנות. על פי המחקר, יותר נשים מנסות לאבחן את עצמן ברשת לפני שהן פונות לרופא מאשר גברים
היזהרו מדוקטור גוגל: מחקר חדש מגלה כי רופאים מאבחנים טוב הרבה יותר מרשת האינטרנט. המחקר נערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה שבבוסטון. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת JAMA Internal Medicine.
השימוש ברשת האינטרנט כמקור מידע רפואי ממשיך להתרחב: אין כמעט חולה שאינו בודק את התסמינים שלו באמצעות אתרים, ומנסה להגיע לאבחנה בעצמו. אלא שהתופעה עלולה להיות מאוד מסוכנת.
במחקר החדש, נבנו 30 סיפורי מקרה רפואיים – 15 מהם היו מצב חירום רפואי, ו-15 היו מקרים רפואיים קלים. 19 מכלל המצבים הרפואיים היו נדירים יחסית. המצבים הרפואיים הוגשו לרופאים, ובמקביל הוקלדו אל אתרי אינטרנט ואפליקציות המציעות אבחון רפואי על סמך הסימפטומים.
הממצאים הראו כי הרופאים צדקו 72% מהפעמים, בהשוואה ל-34% של אבחנות נכונות באמצעות האתרים והאפליקציות. בתוך כך כמעט בכל מצבי החירום – הרופאים הגיעו נכונה לאבחנה, בעוד שהאלגוריתמים של אתרי המחשב והאפליקציה השיבו נכונה לרוב על מצבים רפואיים קלים.
סקר שנערך בבריטניה על ידי האגודה לתקינות ועירנות המידע הציבורי, מצא כי 1 מכל 6 אנשים המאבחנים עצמם דרך האינטרנט, מקבל אבחנה שגויה.
הסקר עוד מצא כי 4 מכל 10 נשאלים נעזרים באינטרנט כדי לאבחן את עצמם. רוב אלה הן נשים – 43% דוחות את הביקור אצל הרופא ומשתמשות באינטרנט לאבחנה, לעומת 37% מהגברים.
הגברים תירצו את דחיית הביקור אצל הרופא במחשבה שהתסמינים יחלפו מאליהם, וחשש מבזבוז זמנו של הרופא. מנגד, נשים אמרו שהעדיפו לאבחן את עצמן לבד בעזרת האינטרנט. 17% מהנשאלים אמרו כי קיבלו אבחנה שגויה, וברגע האחרון ניגשו לרופא וכך "ניצלו ברגע האחרון".
"המידע באינטרנט עלול לפגוע בבריאות"
עורכת המחקר, אן רובינסון, הזהירה מפני האבחון העצמי דרך האינטרנט: "מידע רב שמתרוצץ באינטרנט הוא שגוי ואף מסוכן. הסתמכות על מידע לא אמין יכול לפגום קשות על הבריאות. אם אנשים מחליטים לחפש מידע רפואי, עליהם לוודא שהוא אמין ושהם מגיעים להחלטות בטוחות"."אנשים מתאשפזים במחלקות אחרי שעברו את הגוגל והרבה פעמים הלכו שם לאיבוד", אומר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון ויו"ר איגוד הרופאים הפנימאים, "מסתבר שהאסכולה הקלאסית נכונה. לא מספיק להקליד במחשב סימפטום ולקבל תשובה של כן לא. הרפואה מורכבת הרבה יותר ודורשת לראות את החולה, להקשיב לו, לצפות כיצד הוא מתאר את הבעיה ולערוך בדיקה מקיפה".
"כאשר חולה מתאר לנו שהוא סובל מכאבים בחזה – במחשב אולי מקלידים את התסמין, אבל הרופא יבדוק מתי החלו הכאבים, היכן הם בדיוק כואבים, האם הם מקרינים לצד מסויים ובאיזוה אופן, ומה עלה בבדיקה הרפואית. לכל מרכיב כזה יש משמעות רבה. הרופאים אמנם בשר ודם, אבל כנראה שיש למקצוע משהו מעבר למחשב ביכולת ההכלה וההגעה לאבחון הנכון".
מצד שני: כשגוגל מציל חיים
למרות תוצאות המחקר, במקרים מסויימים המידע ברשת האינטרנט עשוי להציל חיים. כך למשל היה סיפורה של סאדי ראנס, בחורה שאבחנה עצמה בסרטן בעזרת גוגל, לאחר שהרופאים ביטלו את התסמינים ממנה סבלה, וטענו כי מדובר בתסמונת המעי הרגיז, בעלת מרכיבים נפשיים.
סאדי ראנס, אז בת 22, סבלה מכאבי בטן עזים ועצירות ממושכת לאחר ששבה מטיול באוסטרליה עם בן זוגה ג'ייסון. היא פנתה לרופאים וכולם, פה אחד, אמרו כי מדובר בתסמונת המעי הרגיז, תסמונת בעלת מרכיבים נפשיים שלא ניתנת לאבחון. היא לא עברה בדיקות הדמיה, ונותרה חסרת אונים.
ראנס החליטה להיעזר במנוע החיפוש גוגל, והחלה לאחד את התסמינים מהם סבלה. החיפוש העלה כי מדובר בסימנים של סרטן השחלות. היא מיהרה לבית החולים, ודרשה בדיקות רפואיות מקיפות.
בספטמבר 2013 התברר כי למרבה הצער, צדקה: ראנס אובחנה עם סרטן השחלות בשלב מתקדם, ששלח גרורות לקיבה, בה נתגלה גידול ענק, בגודל של מלון.
בשל הגודל העצום של הגידול, שכבר התפשט לאיברים הפנימיים ובהם לכבד, לסרעפת, ללב ולריאות, הרופאים לא יכלו לנתח ולהסירו. היא החלה בטיפולי כימותרפיה אגרסיביים שהביאו להצטמקותו של הגידול.
צפו איך הטכנולוגיה כן יכולה לעזור לרופאים:
לפנייה לכתב/ת 
