הטכנולוגיות שיכולות לקרוא את הרגשות שלנו
בעוד אנו מתמכרים למכשירי הניטור הלבישים שמודדים את הדופק, גלי השינה, מספר הצעדים והקלוריות שאנו צורכים, עמלים המפתחים על הדבר הבא: טכנולוגיות לבישות לניטור הרגשות ומצבנו הנפשי. עד כמה הן קרובות והאם הן יעזרו לנו להישאר מאוזנים נפשית כפי שהשעונים המנטרים עוזרים לנו לשמור על הכושר?
הסיפור הבא מתחיל אי שם בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת. מדענית מחשב צעירה בשם ד"ר רוזאלינד פיקארד, שהתמחתה בפיתוח טכנולוגיות מחשוב לדחיסת מידע ויזואלי, הבחינה במהלך עבודתה בנקודה עיוורת וקרדינלית ב"מוח" המחשב. חוסר ההבנה של המחשבים במסגרת הקשר וברגשות, חשבה לעצמה, מונע מהם "להבין" מהם התווים החזותיים שבהם עליהם להתמקד.
התובנה שלה זכתה לבוז צונן מקהילת אנשי מדעי המחשב. אף מאמר שלה לא התקבל לכתבי עת מקצועיים, וקולגות נטו לזלזל בה. למרות זאת הצליחה להוציא ב־1995 ספר פורץ דרך בשם Affective Computing (מִחשוב רגשות), וכך גם הולידה תחום חדש במדעי המחשב ואף העניקה לו את שמו.
קראו עוד
השפעת הטכנולוגיה על המוח של הילדים שלכם
חדש: משקפי גוגל לאוטיסטים - שמתרגמים רגשות
מדהים: כך מוזיקה משפיעה ישירות על המוח שלכם
ספרה של ד"ר פיקארד התגלגל לידי סטודנטית למחשבים בקהיר בשם ראנא אל קאליובי. כשהתקבלה אל קאליובי מאוחר יותר לדוקטורט באוניברסיטת קמברידג' באנגליה ב־2001, ביקשה להתמקד במחקרה בתחום הנידח שהולידה המורה הרוחנית שלה ד"ר פיקארד - מִחשוב רגשות.
בפרזנטציה של עבודת הדוקטורט שלה הסבירה אל קאליובי שתנסה ללמד מחשבים לקרוא הבעות פנים. אחד מהנוכחים לא התאפק וזרק הערה על כך שזה בדיוק מה שאחיו האוטיסט צריך ללמוד. בראיונות שנתנה לכלי תקשורת שונים בהמשך מספרת אל קאליובי שההערה הזאת הציתה אצלה את הרעיון ששיתוף פעולה בינה ובין חוקרי אוטיזם יכול להניב תוצאות.
פרופ' עפר גולן, כיום פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, וחוקר ומפתח תוכניות התערבות טכנולוגיות לאוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי, היה דוקטורנט באותן שנים בקמברידג', שם היה מעורב בפיתוח תוכנית שנועדה ללמד אנשים על הרצף האוטיסטי לזהות רגשות באמצעות לימוד הבעות פנים.
לצורך הפרויקט יצר המנחה שלו אז, פרופ' סיימון בארון־כהן, קטלוג של סרטונים המביעים 412 רגשות ומצבי רוח - החל בעצב ושמחה ועד פלרטוט ומבוכה. אל קאליובי השתמשה בקטלוג הרגשות הזה בתחילת הדרך. "השתמשנו באותם חומרים", מספר פרופ' גולן. "אני נעזרתי בקטלוג כדי ללמד אנשים על הרצף האוטיסטי לזהות רגשות, וראנא לקחה את אותן דוגמיות כדי ללמד את המחשב לעשות את אותו הדבר".
בהרצאת הטד שלה מספרת אל קאליובי איך עברו אחר כך להשתמש ביכולת הלמידה העצמאית של המחשב: "רצינו ליצור טכנולוגיות שיכולות לקרוא את הרגשות שלנו ולהגיב עליהם. התמקדנו בקריאת הפנים, שהם מביעי הרגשות מספר אחת בגוף שלנו. נתנו למחשב ללמוד אותם בעצמו. לצורך כך התבססנו על 2.9 מיליון קטעי וידאו מהעולם".
צפו בקטע מתוך הרצאתה של אל קאליובי
במבוך הרגשות
בהמשך הצטלבו דרכיהן של השתיים. במהלך ביקור של ד"ר פיקארד בקמברידג' הן נפגשו, מה שהוליד מחקר משותף במעבדה ב־MIT, ומאוחר יותר, ב־2009, הקמת חברה בשם אפקטיבה, שהונחתה על ידי החזון ליצור מחשב שישמש סוג של "תותב" לאוטיסטים, או כפי שמתארת זאת אל קאליובי: "משקפיים מאפשרי רגש שיכולים לעזור לאנשים על הספקטרום האוטיסטי להבין אחרים באופן שבו מכשיר שמיעה עוזר לכבדי שמיעה". למעשה, כאן כבר נבט הרעיון שמחשב יוכל לא רק ללמוד מאנשים איך לפענח רגשות, אלא בשלב הבא יוכל גם לעשות דרך הפוכה וללמד את אלה שמתקשים בקריאת רגשות, כמו אוטיסטים למשל, איך לעשות זאת.
אלא שכפי שיודע כל סטארטאפיסט מצוי, הדרך מהרעיון המבריק ליישום בפועל ארוכה, לעתים אף ארוכה מאוד. וגם במקרה הזה, הרעיון של יצירת אביזר מחשוב לביש שיידע לפענח רגשות התגלה כמשימה לגמרי לא פשוטה. "מדובר במוצר מורכב, שלמרות השמועות לא עומד לצאת לשוק בזמן הקרוב", מחדד פרופ' גולן. "הבנת מכלול הרגשות מסתמכת על שילוב של מידע מערוצים רבים ועל מסרים מורכבים ותלויי הקשר שמערכות ממוחשבות עדיין לא יודעות לפרק. בנוסף, יש קושי במעבר מסביבת ההכשרה הסטרילית שבה המחשב לומד את המלאכה (סביבה שקטה שבה מושא הקריאה מתייצב מול המצלמה ללא נוכחות אנשים אחרים) לסביבת הביצוע הכאוטית והרועשת בחיי היומיום".
היות שפיתוח מחשב מהסוג הזה מצריך גיוס השקעות ומציאת מימון, אל קאליובי ופיקארד חשפו את הפרויקט לחברות שונות. אז התברר שפיתוח טכנולוגיה המסוגלת לקרוא רגשות מעורר עניין לא רק בקרב אוטיסטים ויקיריהם, אלא גם בחברות מסחריות שרוצות לקרוא רגשות כדי לדעת טוב יותר מה הלקוחות רוצים או חושבים. המממנים דחפו לפיתוח מוצר חדש בשם Affdex, שהיא תוכנה המאפשרת קריאת רגשות באמצעות הבעות פנים, ונועדה לסייע לחברות פרסום לדעת מה עובד בפרסומות שלהן.
ההנחה הייתה שמחשב שקורא את כל ההעוויות הלא מודעות שלנו, התזוזות הקלות של הגבות, עיקום זוויות השפתיים וזוויות בקמטי העיניים, יגלה טוב יותר מה דעתם האמיתית של הצופים בפרסומות מאשר חוות הדעת המילולית שהם מספקים בקבוצות המיקוד. מגוון חברות גדולות כמו קוקה קולה, יוניליבר וקלוגס השתמשו ב־Affdex כדי לשפר את הפרסומות שלהם. CBS וסוני בדקו באמצעותה את הפופולריות האפשרית של תוכניות טלוויזיה וסרטים, ובמסע הבחירות הקודם לנשיאות בארצות הברית נעשה שימוש בתוכנה כדי לנבא אם הצופים יצביעו לאובמה או לרומני. גיוס האינטליגנציה הרגשית של המחשב לשיפור פרסומות נחשב לתחום מבטיח, ודי להיזכר בהחלטה של Apple לרכוש את Emotient, סטארט־אפ המתמחה בכך, בתחילת השנה.
לא רק ענייני פנים
מרגע שהובן שמחשבים יכולים ללמוד לפענח רגשות, חשבו יזמים וחוקרים על דרכים נוספות שבהן אפשר ללמד אותם לעשות זאת. למעשה, הבעות פנים הן רק אחת מהדרכים שבהן אנו מסגירים את רגשותינו ומשדרים החוצה את תחושותינו. הקול שלנו, למשל, מאפשר למכרינו לדעת שאנחנו ביום רע (או טוב) כבר מה"הלו" הראשון בטלפון. דרך ההליכה וקצב ההתנועעות גם הם מסגירים את מצב רוחנו. מחשבים לומדים יכולים ללמד את עצמם להבחין באינספור סימני הבעה ורגש בפנינו, בקולנו, כשאנו מזינים לתוכם תמונות, הקלטות או נתונים אחרים. וככל שהטכנולוגיות לפענוח רגשות מתפתחות, כך מתגלים גם היישומים השונים שאפשר לעשות בהן.
אחד התחומים שעדיין מקדם ומוביל את הפיתוח והיישום במחשוב רגשות הוא האוטיזם. אמנם עוד אין בנמצא אביזר לביש שאוטיסט יוכל לענוד בבוקר ושידווח לו מה מרגיש כל מי שנקרה בדרכו, אבל היכולת ההולכת ומשתפרת של הטכנולוגיה לקרוא הבעות פנים (ואותות נוספים) כבר גויסה כדי ללמד ילדים על הרצף האוטיסטי לקרוא רגשות.
פרופ' גולן היה מעורב לאחרונה בפרויקט מחקר גדול במימון האיחוד האירופי לפיתוח טכנולוגיה שמלמדת ילדים על הספקטרום האוטיסטי לזהות רגשות. במהלך המחקר נתנו לילדים לשחק במשחק מחשב בשם "אמוטיפליי" של חברת קומפדיה. "מדובר במשחק מחשב שמסייע בהקניית רגשות ואימון לזיהויים לילדים על הספקטרום", מסבירה נגה מאיר־גורן, מנהלת המוצר בקומפדיה. "באמצעות הבעות פנים, שפת גוף וקול הוא מלמד אותם לזהות סימנים רגשיים וחברתיים: שמחה, כעס, הפתעה, נחמדות, עוינות ועוד. המחקר הראה שהשימוש במשחק שיפר את היכולת של הילדים לקרוא את רגשות הסובבים אותם, והוא יושק לציבור הרחב במהלך 2017".
בנוסף המשחק עוזר לאוטיסטים להבין טוב יותר את תחושותיהם שלהם. "לאוטיסטים לא תמיד קל להבחין ברמזים הגופניים המאפיינים מצבים רגשיים שלהם ולתקשר את אלה לסביבה", מסביר פרופ' גולן. "כך יכול לקרות שאדם בספקטרום האוטיסטי מתפרץ היות שלא ידע לקשר בין הלחץ שהוא חווה ובין סיטואציה מסוימת ולתקשר את תחושת הלחץ לסביבתו".
מסע ברכבת הרים
טכנולוגיה נוספת לקריאת רגשות פותחה גם היא על ידי ד"ר פיקארד, וגם היא נועדה לעזור לאוטיסטים (ולסביבתם) לקרוא את הרגשות שלהם עצמם. מדובר בחיישן, שהפך עם הזמן לצמיד המנטר את רמת המוליכות החשמלית של העור ומתרגם אותה להבנת רמות המתח, הלחץ, ההתרגשות והחרדה של העונד אותו. הרעיון בפיתוח הטכנולוגיה היה לסייע לאוטיסט ולסביבתו להתמודד עם התקפי הזעם שלמתבונן מבחוץ נראים כאילו קרו כהרף עין, אבל כפי שד"ר פיקארד שיערה, הם מתחילים לגאות הרבה לפני ההתפרצות.
במהלך הפיתוח עלתה האפשרות שלא רק אוטיסטים צריכים מכשיר שיחווה להם כמה הם לחוצים. ד"ר פיקארד, שתרמה לא רק את הידע שלה אלא גם את גופה למאמץ, ענדה את הצמיד כל העת על עצמה וגילתה שהוא מלמד אותה דברים שלא ידעה על הגורמים המלחיצים בחייה. כך למשל, כשהלכה עם הצמיד ליום כיף עם שני ילדיה בלונה פארק, גילתה שהעלייה על הרולר קואסטר, כל כמה שהיוותה שיא של מתח וחרדה, לא השתוותה לרמות המתח שחוותה בזמן ארגון הילדים ליציאה מהבית בבוקר.
השימוש בקריאת רמות המוליכות החשמלית של עורנו כדי לעדכן גם אותנו, ה"בריאים", עד כמה אנו לחוצים, מעלה את המחשבה שהטכנולוגיות קוראות הרגשות ימצאו בשימוש רווח ויאפשרו לכולנו לדעת באופן "מדויק יותר" מה אנו מרגישים. "נראה שהשימוש בטכנולוגיות כאלה לא יוגבל לאוטיסטים", אומר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני ודקאן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל. "זה יכול להיות טוב לכל אחד. כולנו, כפי שכבר אמר פרויד, לא תמיד מודעים לרגשות שלנו, וכולנו לא תמיד מתקשרים את עצמנו טוב לסביבה. מנטרי רגשות כאלה ייתנו לנו מעין כיול או פידבק. הם ישמשו כמראה המספקת מידע על רגשות ויעזרו לנו לכוון את התנהגותנו כמו ששעוני הדופק מסייעים לנו לקבוע את רמת המאמץ באימון".
ואכן, אפשר לראות שהצמיד נמכר למוקדני שירות שחיים ברמות לחץ גבוהות כדי לסייע להם ולמעסיקיהם לזהות את הלחץ ולהגיב עליו כשהוא רק מתחיל לעלות.
בשנים האחרונות נמצא שאותו הצמיד שמדד את רמות המוליכות העורית כדרך לאמוד רמות מתח ולחץ מצליח גם לזהות התקפים אפילפטיים של העונד אותם, ובימים אלה ממש מושקת Embrace, הגרסה של הצמיד שמיועדת להתריע בפני בני משפחה או מטפלים על התקף אפילפטי.
קול קורא לאבחנה
בשלב הבא הבינו לא מעט יזמים שהקסם הגדול של הטכנולוגיה לקריאת רגשות הוא ביכולת שלה לנטר אותנו (ולחשוף אותנו) ללא הרף. אחרי הכל, רק בעוברנו ברחוב אנו מפזרים לכל עבר אלפי אותות שמי שיידע לקרוא אותם יוכל לדעת עלינו המון. כדי להשתמש באותות האלה, האידיאלי הוא לפתח טכנולוגיות שיורכבו על מכשירים שאנו ממילא עושים בהם שימוש יומיומי, ובתפקיד הזה מככב כמובן הסמארטפון.
סוג אחד של אפליקציות סלולר לניטור רגשות מסייע לאבחון ולמעקב פסיכיאטרי. "השימוש בסלולר יכול לעזור לנטר מדדים ישירים או עקיפים למצב הרוח, כמו רמת הפעילות של האדם, שינוי במחזור ערות־שינה, ריבוי או מיעוט אינטראקציות עם הסביבה ועוד", מסביר ד"ר אלדר הוכמן, מרכז היחידה להפרעות במצב הרוח במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית.
"ייתכן שבאמצעותו יהיה אפשר לדגום את התנהגותו, מחשבותיו והביטוי הרגשי של האדם כדי לנטר בשלב מוקדם החמרה במצבו הנפשי, בעיקר בקונטקסט של הפרעות במצב הרוח כמו דיכאון והפרעות חרדה, ולהתריע על החמרה נפשית". לדבריו, זה אפילו קרוב משחשבנו, והממסד הרפואי הפסיכיאטרי בדרכו להטמיע את הטכנולוגיות האלה ככלי עזר. "המרכז לבריאות הנפש גהה, בשיתוף המחלקה להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת תל אביב, מוביל בימים אלה מחקר על השימוש במכשיר הסלולרי לניטור החמרה במצב הרוח והתערבות מוקדמת", מספר ד"ר הוכמן, "כמו גם אם אפשר לקבוע את רמת הביטוי הרגשי של אדם דרך צילום".
אפליקציה שכבר נמצאת בשימוש ועונה לשם "ג'ינג'ר" מנטרת את האופן שבו אדם משתמש בנייד (כמו כמה ארוכות השיחות שלו, כמה הוא מתקשר וכמה הוא מתנועע), מאבחנת באמצעות המידע החמרה אצל אנשים מדוכאים ושולחת התראה להם ולקרוביהם.
טכנולוגיה אחרת שנעזרת בסמארטפון כדי לאבחן את מצבנו הרגשי היא טכנולוגיה לקריאת קול. חברה ישראלית בשם Beyond Verbal, שקמה לפני ארבע שנים ונחשבת למובילה בתחום, מתמחה בניתוח האינטונציה והסקת מסקנות ממנה על המצב הרגשי, הנפשי והבריאותי של הדובר.
הטכנולוגיה מבוססת על מחקר ארוך שנים של ד"ר יורם לבנון, פיזיקאי ומתמטיקאי, שגילה לפני שנים שקולם של דיסלקטים מתאפיין בעיוות ספציפי המאפשר לאבחן אותם באמצעות הקלטה שלהם מדברים. התובנה הזאת שוכללה לכדי טכנולוגיה שמסוגלת לנתח דיבור של אדם על כל נושא ובכל שפה ולאבחן מה הוא חש, כמו גם את מידת החיוביות, העוררות והטמפרמנט שלו. למעשה כבר קיימת אפליקציה חינמית בשם Moodies (זמינה לאייפון) שמאפשרת לדעת מה אומר קולכם על רמת השמחה, המוטיבציה, האהבה והדומיננטיות שלכם.
"היתרון הוא שאפשר להלביש את הטכנולוגיה הזאת על כלים שאנחנו ממילא מדברים לתוכם, כמו הסמארטפון", מסביר יואב חושן, סמנכ"ל Beyond Verbal ומייסד משותף. "הקול האנושי מספק דרך שהיא גם פסיבית, גם מתמשכת ולא פולשנית לניטור כמעט מתמיד של אנשים. לכן הוא מאפשר לאבחן מוקדם מאוד כל שינוי. בשנים האחרונות אנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר מתקדמים בעולם על טכנולוגיה המאפשרת לזהות התפתחות של בעיות בריאות שונות כמו בעיות לב, רק באמצעות ניטור הקול האנושי. היכולת הזאת מעלה את הרפואה המונעת והגילוי המוקדם לרמה חדשה".
הקביעה הזאת בהחלט עשויה להסתמן כנכונה בעתיד הלא רחוק, אבל אם אתם עדיין לא בטוחים ביחס שלכם לבינה מלאכותית רגשית כמו המפתחים שלה - אל דאגה. ייתכן שבקרוב פשוט תוכלו לקבל תשובה על כך מהסמארטפון שלכם.
צפו בהרצאתה המלאה של ראנא אל קאליובי:
לפנייה לכתב/ת 
