הכימיקלים המסוכנים שפולטים קופסאות שימורים ומוצרי קוסמטיקה
חוקרים אמריקנים מצאו כי הכימיקלים שבפלסטיק, בפחיות, בחומרי ההדברה, במעכבי הבעירה, במחבתות ובמוצרי קוסמטיקה שאנו משתמשים ביום יום גורמים לתמותה מוקדמת, מחלות נוירולוגיות, השמנה, סוכרת ופגיעה בפוריות. בארה"ב עלות התחלואה כתוצאה מהחשיפה לכימיקלים - יותר מ-340 מיליארד דולר
הכימיקלים שהורגים אותנו: חוקרים אמריקנים מצאו כי עלות המחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לכימיקלים המצויים במגוון מוצרים יומיומיים מגיעה ליותר מ-340 מיליארד דולרים.
בין המחלות הנגרמות בגלל החשיפה לכימיקלים ניתן למנות הפרעות נוירולוגיות, השמנה, סוכרת, פגיעה בפוריות ותמותה מוקדמת. הממצאים פורסמו על ידי המרכז הרפואי לאנגון שבניו יורק בכתב העת Lancet endocrinology.
קשר בין הכימיקלים למערכת ההורמונלית
צוות החוקרים בדק תוצאות של בדיקות דם ושתן שנאספו מ-5,000 מתנדבים משנת 1999. במקביל לכימיקלים שנמצאו בבדיקות המעבדה, נשאלו הנבדקים לגבי כימיקלים אליהם נחשפו ביום יום. בתוך כך נבדקו תיקיהם הרפואיים לאיתור מחלות והפרעות בהן לקו.הממצאים הוזנו לתוכנת מחשב מתקדמת, שחישבה את העלות השנתית של המחלות וההפרעות כתוצאה מהחשיפה לכימיקלים. התוכנה לקחה בחשבון את הידע שהצטבר בשנים האחרונות ושהצביע על הקשר בין הכימיקלים, השפעתם על המערכת ההורמונלית בגוף, והמחלות החשודות להן החשיפה גורמת.
הממצאים הראו כי העלות הכוללת למערכת הבריאות של חשיפת תושבי ארה"ב לכימיקלים המשפיעים על מערכות הגוף, מגיעה למעל 340 מיליארד דולרים.
מהמחקר עולה כי החשיפה לכימיקלים הקרויים פתלאטים גורמת מדי שנה להשמנת יתר אצל 5,900 מבוגרים אמריקנים, ל-86 אלף מקרי גידולי רחם, ול-10,700 מקרי תמותה מוקדמת מהתקפי לב ושבץ מוחי. פתלאטים נמצאים במוצרי ורכיבי פלסטיק, ניילון, דבקים, תמרוקים וצבעים.
פגיעה ברמת המשכל של ילדים
המחקר הראה כי מעכבי בעירה, המצויים במוצרים רבים כולל ביגוד ומזרנים, גורמים מדי שנה לפגיעות נוירולוגיות משמעותיות. על סמך הממצאים גורמת חשיפה למעכבי בעירה לפגיעה ברמת המשכל בילדים השווה לירידה של 11 מיליון נקודות איי קיו מדי שנה, ול-43 אלף מקרים של הפרעות חשיבה ולימוד.חומרי הדברה גורמים אף הם לפגיעה ברמת משכל השווה ל-1.8 מיליון נקודות איי קיו, ולפגיעה בתפקוד המוחי אצל 7,500 איש מדי שנה. החשיפה הכוללת לכימיקלים גורמת בנוסף מדי שנה ל-4,400 מקרי הפרעות קשב וריכוז ו-1,500 מקרי אוטיזם.
"ישנם צעדים פשוטים בהם אפשר לנקוט כדי להגביל את החשיפה לכימיקלים המשפיעים על המערכת ההורמונלית", אמרה ראש צוות החוקרים, ד"ר תרסה אטינה מאוניברסיטת לאנגון, "אלה כוללים הימנעות מחימום במיקרוגל של מזון, שטיפת כלים מפלסטיק ביד ולא במכונת ייבוש. ושימוש במוצרי קוסמטיקה טבעיים או נטולי ריח".
פרופ' לאונרדו טרנסדנה, מומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור ממליץ להפחית את החשיפה לחומר ביספנול A הנמצא בפלסטיק בדרכים פשוטות: "אם הפלסטיק שרוט – זה הזמן לזרוק אותו", הוא מסביר, "BPA מצוי גם בפחיות, ולכן כדאי להפחית את השימוש בשימורים".
צפו: פרופ' טרסנדה מסביר על ממצאי המחקר
לדברי פרופ' טרסנדה, יש לאוורר את הבית אחת לכמה ימים, כדי להיפטר מהאבק הכימי המצטבר בבתים: "האבק הזה משתחרר מרהיטים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי פלסטיק ועוד, ועלול לחדור לגוף. הקפדה על אוורור הבית תפחית את כמות האבק הכימי הזה שעלול לפגום במערכת ההורמונלית שאחראית כמעט על כל מערכת בגוף, מהתפתחות המוח, רמות השומנים, ועד מערכת הרבייה".
בישראל: המשרד לאיכות הסביבה מגביל - אך החשיפה עדיין קיימת
עורכי המחקר מציינים כי החשיפה לכימיקלים הרעילים גבוהה בארה"ב מאשר באירופה, שם מצויים כללים רגולטורים מחמירים יותר. בישראל פרסם המשרד לאיכות הסביבה תקנים להפחתת החשיפה לכימיקלים המשפיעים על המערכת ההורמונלית.
כיום מתנהלים מחקרים אחדים בישראל באשר לקשר בין החשיפה לכימיקלים לבין ההשפעות על גוף האדם. על אף התקנות המגבילות את כמות הכימיקלים במוצרי הצריכה, מודים במשרד לאיכות הסביבה כי החשיפה עדיין אפשרית.
כך למשל, פורסמו תקנים לצורך הפחתת החשיפה לפתלאטים הכוללים תקן ישראלי המגביל שימוש בפתלאטים בצעצועים לילדים ותקן ישראלי המגביל את ריכוז הפתלאטים באריכות מזון. עם זאת, הפתלאטים משתחררים בקלות לסביבה משום שאין קשר כימי בינם לבין הפלסטיק בו הם מעורבים, פלסטיק הקיים באינספור מוצרים המצויים כמעט אצל כל אחד מאיתנו.
בסקר ניטור ביולוגי שנערך על ידי משרד הבריאות בקרב 250 מבוגרים הראו הממצאים כי במעל 98% מהאנשים במדגם נמצאו ריכוזים של 10 מתוך 11 חומרי פירוק של פתלאטים, וב-92% נמצאו כל 11 תוצרי הפירוק שנבדקו. באותו סקר נמצא כי אצל 89% מהנבדקים היו ריכוזים ניתנים לגילוי של הכימיקל BPA בשתן. ריכוזים אלה היו גבוהים יותר מאלו שנמצאו במחקרים בארה"ב בקרב האוכלוסיה האמריקנית.
בשנת 2010 אסר משרד הבריאות על בתי חולים להשתמש בבקבוקי הזנת תינוקות המכילים BPA. הכימיקל אסור גם בכוסות לתינוקות. עם זאת, BPA עדיין קיים במכלי פלסטיק, וקופסאות שימורים והוא דולף בעיקר כאשר המזון או המשקה חם רותח או חומצי. ניתן להיחשף ל-BPA גם באמצעות מגע ישיר בניירות תרמיים כמו חשבוניות.
השימוש בזרחים אורגניים בישראל בחומרי הדבקה צומצם כבר בשנת 2008, אולם סקרי משרד הבריאות מגלים עדיין שאריות של זרחנים אורגנים מחומרי הדבקה בדגימות מתוצרת חקלאית. בסקר משרד הבריאות, נמצאו תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים בשתן, ממצא המעיד על חשיפה לזרחנים אורגניים מסויימים.
חשיפה לרמות גבוהות של כימיקלים אלה גורמים לפגיעה במערכת העצבים. חשיפה של נשים הרות ויילודים גורמת לפגיעה בהתפתחות המוח, ירידה ב-IQ, הפרעות קשב ועלייה בשיעור תסמונת הספקטרום האוטיסטי.
ואלה עיקרי ההמלצות להפחתת החשיפה לכימיקלים:
הימנעו ממוצרים המכילים DBP במוצרי קוסמטיקה ו-DEHP בפלסטיק PVC (ניתן לראות על האריזות - אם הם קיימים), בחרו פלסטיק שבו קוד מיחזור אוניברסלי a לא יהיה 3 או 7. מוצרים אלה נוטים להכיל רמות גבוהות של פתלאטים.
- חממו מזון במיקרוגל רק במוצרים מסומנים כבטוחים למיקרוגל, ועדיף לא באריזות ניילון.
- אל תחממו מזון במכלי פלסטיק המיועדים לאחסון מזון כמו במכלים של מרגרינה, יוגורט וגלידה, בשקיות מחנויות המזון או באריזות take away ממסעדות.
- המעיטו באכילה של מזון בקופסאות שימורים, המכילים רמות גבוהות של ביספנול A. העדיפו קנייה של מוצרים בקרטון או במכלי זכוכית.
- הימנעו משטיפת מכלי פוליקרבונט במדיח כלים.
- ודאו שבקבוקי התינוקות והצעצועים שרכשתם בעלי תווית "ללא BPA".
- שטפו את הפירות והירקות במים וסבון לפני צריכתם.
- אם שלחתם בגדים לניקוי יבש, אווררו אותם היטב לפני החזרתם לארון: החומר טטראהכלוראתילן הוא חומר אורגני הנפוץ מאוד כחומר ניקוי יבש. הוא עלול להימצא גם כרכיב במסירי צבע, בדבקים ומסירי כתמים. מחקרים הראו כי החומר עלול לגרום לסרטן בכבד ובכליות, פגיעה בפוריות והפלות.
לפנייה לכתב/ת 
