מחדל רצח הערביות בישראל: "נשים מסתובבות עם מטרה על הגב"
תוכנית למאבק באלימות לא יושמה, תקציבים לא נוצלו, תקני עובדים סוציאליים לא אוישו ועשרות מאוימות ללא הגנה. אל מול המספרים המבהילים, מעלה בדיקת ynet טיפול רשלני במניעת רצח נשים ערביות. אחרי 3 נרצחות בחודש אחד מזהירה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המדינה מפקירה אותן"
"אם הנרצחת הייתה יהודייה ולא ערבייה, ראש הממשלה היה פותח עם זה את ישיבת הממשלה". הודא כחיל אבו-סרארי מיפו היא הקורבן האחרון בשרשרת בלתי-נתפשת של נשים ערביות שחייהן נקטפו בדמי ימיהן. פעם זה הבעל, פעם זה הגרוש, ושלשום (יום ג') זה היה לפי החשד האח. הפשע המתמשך נגד נשים מקוטלג מיידית בקטגוריה של "אלימות במשפחה", אולם נתונים שהגיעו לידי ynet חושפים מחדל מתמשך בכל הקשור לטיפול של הרשויות באלימות נגד נשים ערביות בישראל.
המספרים, שמותירים מאחוריהם שובל של יתומים ויתומות, מבטאים רק את חלקו של הסיפור הטרגי. בשטח, כך מתברר, אין מענה ראוי לקריאות לעזרה. למרות שכיחותה של התופעה, המדינה ובכללה שירותי הרווחה לא גיבשו מעולם תוכנית רחבה להדברתה. יתרה מכך, צוות בין-משרדי למלחמה באלימות נגד נשים בשיתוף משרדי הרווחה וביטחון הפנים הגיש את המלצותיו לאחר כשנתיים של דיונים, אך אלו עדיין לא יושמו במסגרת של תוכנית כוללת.
בנוסף, כך עולה מבדיקת הנושא, לא הוקמה רשות לאומית למלחמה באלימות נגד נשים כפי שהציעו יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) ומומחים נוספים בעשור האחרון. הבעיה עמוקה יותר במגזר הערבי. "הדם שלנו לא מספיק אדום כנראה כדי שיזיז מישהו מהאנשים היושבים בירושלים לפעולה", ציינה קורבן לאלימות מצד גברים בחברה הערבית.
167 נשים נרצחו בסך הכול בעשור האחרון על-ידי בן משפחה, 91 מהן (54%) ערביות. בתוך חודש בלבד נרצחו שלוש נשים ערביות, ומתחילת השנה מסתכם מספרן של הנשים הערביות שחייהן קופחו בזדון ב-8, יותר ממחצית מהנשים שנרצחו בישראל בשנה החולפת (14) ויותר מפי שניים וחצי מחלקם היחסי של הערבים באוכלוסייה. הנתון שמסכם את העשור האחרון מבהיל עוד יותר: 91 נשים ערביות נרצחו.
מסמכים שנאספו בוועדה למעמד האישה של הכנסת משרטטים מציאות רצופה בכשלי הרשויות. כך למשל, לפי שירותי הרווחה מתגוררות בעיר לוד 80 נשים שמאוימות ברצח ובאלימות, כ-60 מהן ערביות. עם זאת, לאף אחת מהן לא הוצמדה תוכנית הגנה כוללת. "הנשים הללו מסתובבות עם מטרה על הגב. רצח של כל אחת מהן זה רק עניין של זמן, עד שהגבר התורן, הפצצה המתקתקת, יתפוצץ", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "בינתיים המדינה ממשיכה להסתכל מהצד ולהפקיר את הנשים הללו".
מסיכומי הוועדה שהגיעו לידי ynet עולה עוד כי בעיריית לוד קיימים 60 תקנים לעובדים סוציאליים, אך מאלה מאוישים רק שניים בעובדות סוציאליות דוברות ערבית. אחת מהן עובדת עם קשישים, וכל זה בעיר שבה שיעורי רצח הנשים הערביות הם הגבוהים במדינה ו-40% מהפניות לשירותי הרווחה מתקבלות מערבים.
ועוד חמור מכך: מנתוני הוועדה עולה גם כי ב-2010 אישרה הממשלה תקציב מיוחד להעסקת עובדים סוציאליים ערבים דוברי ערבית בעיר לוד לצורך טיפול ומניעת אלימות נגד נשים בחברה הערבית, אך התקציב לא נוצל למטרה זו. כמו כן, במרס 2016 נוצל התקציב במלואו - בחלקו לצרכים אחרים - ומשרד הרווחה אישר תקציב נוסף לצורך העסקת שישה עובדים סוציאליים דוברי ערבית, אך גם זה לא נוצל והתקנים לא אוישו.
עוד התברר כי תוכנית הדגל של המשרד לביטחון הפנים, "עיר ללא אלימות", אינה שמה דגש בתוכניות ותקציבים ייחודיים למיגור תופעת האלימות נגד נשים בחברה הערבית. בין היתר, אירועים שהתקיימו במסגרת התוכנית הוקדשו בחלקם להופעות של זמרים ולא למאבק בתופעה.
"אצבע מאשימה לחברה הערבית"
בעקבות מעשי הרצח האחרונים נערך אתמול ביפו כנס חירום בהשתתפות 30 נשים יהודיות וערביות, שביקשו לזעוק כפי שאמרה אחת המוחות "עד כאן". במהלך הכנס החליטו הנשים לקיים ביום שישי צעדת מחאה, ואף נשקלה אפשרות של שביתה כללית מצד נשים. "צריך לומר 'די', אי-אפשר יותר עם הרצח והעונשים המגוחכים", אמרה רואן אגברייה שנכחה בכנס.
אסמא אגבארייה זחאלקה, פעילה פוליטית מיפו, אמרה שהיא מדברת כקורבן לאלימות: "אין אישה שלא נפגעה והמשטרה זה הפתרון האחרון", אמרה בהתרגשות. "אומרים לאישה שנפגעה 'תחזרי הביתה'. הבעל בכלא אבל כבר מתחילות הסוּלחוֹת כדי להחזיר אותו, ומה עם החיים של הילדים שנהרסו? מה המשטרה יכולה לעשות? האצבע המאשימה שאני מפנה היא 200% לחברה שלי!"
אגבארייה זחאלקה אמרה עוד: "זה לא פוסח על אף אישה. יהודיות, ערביות, צ'רקסיות ונוצריות – כולן מדוכאות. לא משנה אם את משכילה או לא, כולנו צריכים לעמוד ולזעוק די. הלכתי לאוניברסיטה ואסור היה לי לעלות למונית לבד. יש כאן תרבות רקובה וצריך לעשות מהפכה, לא להביא את המשטרה, וזה בידיים שלנו".
רואן אגברייה הוסיפה: "יש כאן יחסי כוח כלפי החברה הערבית מצד החברה היהודית, ואסור לשכוח שאנחנו צריכים להשפיע על המשטרה והרשויות". דוברת אחרת ציינה: "אוזלת היד של המשטרה היא מדהימה. אישה משתחררת ממקלט, ואז בן הזוג האלים שלה מגיע כדי לרצוח אותה, ואיפה המשטרה?"
סמאח סלאימה, שעומדת בראש עמותת "נעם" העוסקת במלחמה נגד נשים ערביות, אמרה כי מחדל הרשויות לצד הפשיעה בחברה הערבית מעודד רצח נשים. לדבריה, "באין האונים שלה זה נראה כאילו המדינה מעלימה עין ומאפשרת את הרצח הבא. גם אם יש כשלים בעיריית לוד ובעיריות אחרות, צריך גם לשאול איפה משרד הרווחה שאמור לטפל ולפקח על כל הנושא הזה ומתרשל".
את סוכת האבלים הקטנה שהוקמה ביפו לזכרה של הנרצחת אתמול אבו-סרארי פקדו הבוקר בעיקר גברים, שביקשו להימנע מהטרדת המשפחה האבלה. נשים שחלפו ברחוב הסמוך סירבו להתייחס לנושא ונראה היה כי הן חוששות מאוד לספר את שעל לבן. עד כה לא הוגש אפילו כתב אישום אחד בשלושת מקרי הרצח בחודש האחרון.
יוסף, דודה של הקורבן מיפו, ביקש להבהיר כי אחייניתו לא נרצחה על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה". לדבריו, "האח היה מטופל פסיכיאטרית במחלקה סגורה, השתחרר וחזר כמה פעמים. הרשויות עשו טעות שלא טיפלו בו כמו שצריך. הן ידעו שהוא מסוכן ואלים, אבל לא פיקחו עליו כמו שצריך. זה מקרה של אדם חולה שלא עצרו אותו בזמן".
הדוד הוסיף כי "יש בעיה של אלימות נגד נשים בכל המגזרים. בדרך כלל זה קשור למצב כלכלי, לכך שיש הרבה ילדים ומצוקה. במגזר הערבי יש כאלה שמכבדים את הנשים, ויש גם גברים אלימים. אבל הרשויות לא עושות מספיק כדי למנוע את התופעה הזאת, לא מתייחסים מספיק ברצינות לעניין הזה. נשים מתלוננות על אלימות, אבל דבר לא נעשה ורצח הוא עניין של זמן. גם האחיינית שלי התלוננה על אלימות ולא נעשתה פעולה רצינית".
תגובות
ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד מפעיל 103 מרכזים ויחידות לטיפול באלימות במשפחה ברשויות המקומיות. מתוך כל המרכזים, כ-40% מהם מופעלים בחברה הערבית ובערים מעורבות. במרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה נמצאים עובדים סוציאליים שעברו הכשרה ייעודית ומקיפה לתפקיד. במסגרת שירותי הרווחה מתבצעת הערכת סיכון לנשים".
עוד ציינו במשרד הרווחה כי "ההגנה מעבר לשירותי המקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה חלה על מערכת האכיפה ולא על מערכת הרווחה, שאין זה מתפקידה ואין לה כלים נוספים למתן הגנה. הבחירה להסתייע במקלטים או במרכזים נתונה להחלטה של האישה בלבד, על מערכת הרווחה החובה לעשות כל מאמץ לגיוס האישה לתהליך".
במשרד הרווחה הוסיפו כי הטיפול באלימות במשפחה מחייב מעורבות של כמה גורמים, בהם המשטרה ומחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. "בשנתיים האחרונות מגבשת ועדה בין-משרדית בהובלת משרד הרווחה ובשותפות משרדי הממשלה השונים תוכנית עבודה לאומית בתחום האלימות במשפחה. הוועדה נמצאת בשלבים סופיים של כתיבת התוכניות וההמלצות".
בהתייחס לנושא כוח אדם מהחבה הערבית נמסר כי "משרד הרווחה עושה מאמצים רבים לגיוס עובדים סוציאליים דוברי השפה הערבית, ללא הצלחה רבה. המשרד ימשיך במאמצים לגיוס כוח אדם דובר השפה באמצעות הרשות המקומית. אנחנו עדים לקושי רב של עובדים סוציאליים דוברי ערבית, בעיקר השייכים לקהילה, לרצות להשתלב בתחום הטיפול באלימות במשפחה ביישובם מסיבות שונות".
מעיריית לוד נמסר: "אין מדובר ב-80 נשים המוגדרות מאוימות, אלא ב-80 נשים ברמות סיכון שונות שמטופלות ברווחה בנושא אלימות במשפחה, מהן כ-60 ערביות. אגף הרווחה בלוד ומשטרת לוד מקיימים שיתוף פעולה הדוק כשגרת עבודה, זאת משום החשיבות הרבה שאנו רואים במתן טיפול מקצועי ומניעתי. בתוך כך מושקעים מאמצים רבים להתמודדות עם נושא האלימות בכלל ונגד נשים בפרט, במטרה להפחית מצבי סיכון וסכנה לכל אישה שהוגדרה על-ידי המשטרה כמאוימת, לרבות הוצאתן למקלט, הפעלת מערך כוננים ייחודי בארץ לנושא, הזמין לאורך כל היממה לקריאות מצוקה, ועדות לתכנון טיפול וזיהוי מקרים של מצבי סכנה, מרכז 'אלה' לנשים נפגעות אלימות במשפחה, קבוצות העצמה, קבוצות טיפוליות וכולי.
"פעילות זו נגזרת ממדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בשנים האחרונות הצטמצם מספר הנשים שנרצחו בלוד בשל פעילות זו בשילוב תוכנית הסברתית מקיפה להנגשת השירות בקרב מאוימות, וכי העירייה תמשיך להשקיע כל מאמץ כדי לצמצם עד לאפס כל ביטוי של אלימות נגד נשים.
"בנושא התקנים: עם הפעלת תוכנית משרד ראש הממשלה לשיקום לוד, הוקצו תקנים ייעודיים לעובדים סוציאליים ערבים. יש לציין כי אף הוצעו תוספות שכר משמעותיות מעבר לנדרש לפי ההסכמים הקיבוציים לעובדים אלו. לצערנו הרב, רק שני עובדים ערבים הגישו מועמדות ואלה התקבלו מיידית לעבודה באגף. תקנים נוספים לא אוישו במשך תקופה ארוכה, וזאת למרות אין-ספור פרסומים בעיתונות הערבית, פניות לאוניברסיטאות (בכללן אוניברסיטת ביר זית ואף אוניברסיטאות בירדן) ועוד.
"בחלוף הזמן ולאחר שלא הועילו ניסיונות העירייה לקלוט עובדים סוציאליים ערבים, החליט משרד הרווחה לאפשר קליטה של עובדים שאינם מהחברה הערבית על מנת להמשיך לתת שירות הולם לכל האוכלוסייה. עיריית לוד נותנת עדיפות במכרזיה לעובדים דוברי שפות על מנת להנגיש את השירות לאוכלוסייה".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "אחד מהיעדים המרכזיים של המשרד והמשטרה הוא הטיפול בנושא האלימות במשפחה. כחלק ממדיניותו, הנחה השר את משטרת ישראל להעמיק את האכיפה והטיפול בתחום זה".
לפנייה לכתב/ת 
