המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לדחות את פינוי עמונה ב-7 חודשים
בג"ץ קבע שפינוי הבתים שהוקמו על קרקע פלסטינית יתבצע עד סוף 2016. אולם על רקע התנגדות היועמ"ש לחוק ההסדרה מבקשת המדינה זמן כדי לקדם חלופות. היא מתבססת על חוות דעת של שב"כ, שלפיה לפינוי עלולות להיות השלכות "ביטחוניות". בעלי הקרקע: "בקשת הדחייה היא עלבון לבג"ץ"
המדינה הגישה הערב (יום ב') בקשה לדחות בשבעה חודשים את פינוי הבתים במאחז עמונה, שבג"ץ קבע לפני כשנתיים שהם נבנו על קרקע פלסטינית פרטית ויש לפנותה עד סוף דצמבר 2016.
בבקשה שהגישה הפרקליטות נטען כי המדינה רוצה לבחון חלופות למגורי התושבים, בהן האפשרות להעתקת המבנים לאתר "עמונה צפון" או לאתר שבות רחל מזרח. "אין עסקינן כאמור בבקשה להארכת מועד לביצוע פסק הדין לצורך הכשרת עמונה במיקומה הנוכחי", נכתב בבקשה של המדינה
המדינה טענה שהיא מבקשת לבצע את הפינוי בדרכי שלום ובאופן שימנע חיכוכים, אך היא לא תצליח לבצע את מי משתי החלופות בחודשיים הקרובים. בפרקליטות הדגישו שאם בית המשפט ידחה את הבקשה, המדינה תהיה ערוכה לבצע את הפינוי עד למועד שנקבע בפסק הדין המקורי - 25 בדצמבר.
החשש מ"חיכוכים" מתבסס, על פי הפרקליטות, על חוות דעת של שב"כ והמועצה לביטחון לאומי שלפיה הפינוי עלול להשליך על "היבטים ביטחוניים ומדיניים באזור כולו". אם תתבקש, תציג המדינה את חוות הדעת באופן חסוי בפני השופטים.
תושבי עמונה מתנגדים נחרצות לפתרון העתקת היישוב לקרקע חלופית, והם הדגישו זאת במכתב שפרסמו אתמול שבו התריעו שלא יהססו לומר זאת גם בבג"ץ. למרות זאת נכתב בפנייה של הפרקליטות: "גורמים שונים בהנהגת ההתיישבות, לרבות גורמים בכירים, הביעו הסכמה עקרונית להעתקת עמונה למגורי קבע בתחום שבות רחל מזרח. מטעמים מובנים לא ניתן לפרט אודות מגעים אלה".
הבקשה כללה גם התייחסות ל"חוק ההסדרה", שעלה אתמול לוועדת השרים לענייני חקיקה. "היועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו כי יש מניעה משפטית מלקדם את הצעת החוק לאור האי-חוקיות החמורה הגלומה בה, בהיותה סותרת את הדין הבינ"ל והפנימי", נכתב.
בבקשה נכתב כי "בהינתן המורכבות, הרגישות והנפיצות הנלוות לפינוי התיישבות בסדר הגודל של עמונה, פועלת המדינה - בראש ובראשונה - לקידום חלופות מטעמה, אשר לעמדתה יש בהן כדי לאפשר את הפינוי בדרכי שלום, ולמצער באופן שיקטין משמעותית את רמות החיכוך בעת ביצוע הפינוי, כמו גם את הפגיעה במשפחות המתגוררות במקום".
בהודעת המדינה נכתב עוד כי "חרף המאמצים שהושקעו בקידום הנושא לא יעלה בידי המדינה להשלים את קידום כלל הפעולות הנדרשות בכל אחת משתי החלופות במהלך החודשיים שנותרו עד לתום מועד הפינוי עליו הורה בית המשפט".
פינוי מאחז עמונה נחשב לאחד הנושאים הנפיצים שאיתם תתמודד הכנסת במושב החורף, והוא מהווה כאב ראש לא רק לראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא מעסיק שעות רבות גם את יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט ואת שרת המשפטים איילת שקד.
בשבועות האחרונים הפעילו המשפחות המתגוררות במאחז מכבש לחצים על שרי הממשלה, על מנת שייצאו נגד הפינוי או לחלופין יתמכו ב"חוק עוקף בג"ץ", שיסדיר את מצבם המשפטי של התושבים בשטחים שבמחלוקת. במוצאי שבת נערכו הפגנות של נציגי המשפחות מחוץ לבתיהם של שרי הליכוד. כמה מהשרים יצאו אליהם והביעו תמיכה.
מאחורי הקלעים מתנהל כל העת קרב יצרי על הקרדיט. שרי הבית היהודי וגם נתניהו רוצים להיתפש כמי שסיפקו את הפתרון היצירתי לסוגיה ולהצטייר בעיני מצביעי הימין כמי שלא ייתנו יד לפינוי אזרחים מבתיהם.
בנאומו בכנסת מוקדם יותר אמר נתניהו: "ביקשנו מבית המשפט דחייה חשובה בעניין עמונה כדי לטפל בנושא בצורה אחראית. אנחנו מדינת חוק. בסופו של דבר גם המתיישבים יפעלו באחריות".
בתגובה לבקשת הדחייה של המדינה נמסר מארגון "יש דיין", שמייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים שעתרו לבג"ץ: "בקשת הדחייה היא עלבון לחוק ועלבון לבג"ץ. בית המשפט נתן למדינה שנתיים על מנת להתכונן לפינוי עמונה, בדיוק כדי להמנע מניסיונות התחמקות פוליטיים של הרגע האחרון. הבקשה אינה מגלה שום סיבה אמיתית לדחות את הפינוי, ואנו מקווים שבג"ץ ידחה אותה במהירות. דחיית הבקשה תאפשר למדינה להפנות את מאמציה לנושא שבו היא הייתה אמורה לעסוק מלכתחילה - אכיפת החוק והשבת האדמות שנגזלו לבעליהן החוקיים, תושבי הכפרים הפלסטיניים סילוואד, עין יברוד וטייבה".
לפנייה לכתב/ת 
