דילמות של הורים לילדים מחוננים
האם כדאי שהילד ילמד יום בשבוע במסגרת אחרת? ואיך זה ישפיע על הקשר שלו עם חבריו לכיתה? לקראת מבחני איתור מחוננים שיתקיימו מחר בכיתות ב', על החלטות שצריך לקבל בהמשך הדרך
שלב א' של תהליך איתור מחוננים יתקיים מחר בכל כיתות ב' ברחבי הארץ. המבחן בודק כישורים קוגניטיביים כלליים וכולל פרקים בהבנת הנקרא וחשיבה כמותית. במבחן זה נדרש הצוות החינוכי לסמן את 15% הגבוהים ביותר בכל כיתה ואותם תלמידים יזומנו למבחן נוסף, מתוכו מאתרים את המחוננים והמצטיינים המתאימים לתכניות הטיפוח. אם הילד או הילדה שלכם יתגלו כמחוננים, בנוסף לחדשות המשמחות מסתתרות דילמות לא פשוטות:
מסגרת ייעודית
לצד הלימודים היומיומיים של התלמידים בבתי הספר, נפתחות מדי שנה גם תוכניות ייעודיות לתלמידים מחוננים. מדובר על כ-2%-3% מכלל התלמידים המאותרים מדי שנה. תוכנית המחוננים מתחילה בדרך כלל בכיתה ג', ומציעה יום לימודים שבועי ייעודי לתלמידים מחוננים במסגרת שאינה בית ספרית (יש תוכניות נוספות, אך אתייחס בדבריי למתכונת זאת). ביום זה הם שוהים עם תלמידים נוספים שהתקבלו לכיתת המחוננים, בה יוכלו ללמוד אחת לשבוע עד כיתה ט'. בשאר ימי השבוע ממשיכים התלמידים ללמוד בכיתתם הרגילה בבית הספרהקבוע שלהם.
בהתחלה, חשים ההורים גאווה על התאמת הילד לתוכנית. יש כאן מעין "אישור חיצוני" ליכולותיו הגבוהות של הילד ולפוטנציאל הגבוה להצלחתו בעתיד. עם זאת, אני פוגשת הורים המתלבטים האם נכון שילדיהם שאותרו כמחוננים, ילמדו אחת לשבוע במסגרת ייעודית זו.
ניתוק מהחברים בכיתה – טוב או רע?
התלבטות ראשונה של ההורים מתייחסת לניתוק החברתי של הילד מחבריו "הקבועים". במשך כל השבוע. ההורים חוששים כי נתק זה יפגע בחייו החברתיים של הילד והוא יינזק מכך. ההורים מפחדים כי תיוג הילד כחריג בחברת הילדים, ייצר לו שונות וקשיים להיות "אחד מן החבר'ה". אולם, ניתן להתייחס לנושא זה מכיוון אחר. יש כאן הזדמנות לילד המחונן לפגוש מדי שבוע ילדים הדומים לו מבחינת הכישורים ותחומי העניין.
יש פה אפשרות לייצר חברויות חדשות ואמיתיות שאינן חלק ממערך ההתנהלות החברתית, שלעיתים אינה פשוטה, במסגרת הבית ספרית. מאחר ומרבית הילדים שיפגוש יום בשבוע אינם מבית ספרו, הרי שאלה ילדים איתם הוא יכול לייצר קשרי חברות שאינם תלויים במלחמה היומיומית על מקומו החברתי. במקביל עלינו להיות עם עין פקוחה שהמערכת החברתית הקבועה של הילד בכיתה לא נפגעת, להזמין חברים מהכיתה הביתה ולראות שגם הילד מוזמן בתדירות סבירה לחברים.
עוד בערוץ הורים:
- הבוס ביקש שתחזור לעבודה, האם חזרה יחד עם התינוק
- לנגן בתזמורת ולחשוב על בייביסיטר לבנות
איך משלימים את הלימודים?
התלבטות נוספת של ההורים מתייחסת להפסד של יום לימודים שלם, שאותו על הילד הנעדר להשלים בעצמו. זאת בהחלט אחריות של הילד והיא יכולה להוות עוד מעמסה עליו, בין שלל משימותיו הרבות בשגרה היומיומית. עם זאת, בדרך של תיאום ציפיות עם מערכת בית הספר ובקשה להתחשבות, ניתן להשלים החומר, להיעזר בחברים ובמורים ולעמוד בדרישות הלימודיות של הילד.
הסתכלות על המאמץ להשלמת חומר הלימוד לבדו, מפספסת את ההזדמנות של הילד המחונן ליהנות מתכנים מעשירים ומלמדים ביום ההעשרה השבועי. יש לזכור כי בלימודים במסגרות למחוננים, יש התייחסות למאפיינים המיוחדים של הילדים, ומקום למימוש הפוטנציאל האישי של כל ילד. מדובר על לימודים בתחומים מגוונים, המייצרים סקרנות, עניין, למידה והנאה. למידה זו שונה מתחומי הלימוד אליהם נחשף הילד בשאר ימות השבוע. בדרך כלל אין מטלות לימודיות בלימודים אלה, ולכן לאחר תום הלימודים, יהיה פנוי הילד להשלמת חובותיו מכיתת האם.
הילד שלי "חנון"?
הורים גם מתלבטים גם בנושא התיוג של ילדם. התיוג כמחונן עלול לטמון קונוטציות של "חנון", "חרשן" או אפילו "ילד כאפות", אבל, יש לבחון זאת מזווית אחרת. הרי אם הילד כבר נתפס כשקדן ומצטיין בלימודים, הרי שהדבקת תווית דומה אין לה משמעות. הילד כבר מתוייג בסקאלה הגבוהה של לימודים וחשיבה. במידה ודווקא הילד שובב ופחות מתעניין בלימודים, הרי שהדבקת תווית נוספת יכולה רק לסייע. הוא אמנם שובב, אבל היכולות שלו הן הרבה מעבר לכך.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בכל מקרה, עלינו כהורים להרחיב כמה שיותר את תפיסת היכולות של הילד שלנו בעיני עצמו. הוספת תווית של מחונן היא רק ביטוי לתכונה אחת של הילד. הרי לכל אחד ואחד מהילדים שלנו (בלי שום קשר למחוננים), שפע של תכונות ויכולות וטוב שכך! ככל שהילד שלנו ידע מה הם חוזקותיו וכישוריו המגוונים, כך ייקל עליו להתמודד ולהצליח במשימות החיים השונות. צריך כמובן להמשיך את שגרת החיים של הילד, לשמור על הסביבה של החברים הקבועים, להמשיך חוגים שבשגרה שיכולים לחזק את בטחונו ולחזק את הקשר עם החברים בסביבתו הקרובה.
אם אין נימוקים כבדי משקל מאלה, או התמודדויות נוספות איתם מתמודד ילדנו, נראה כי כדאי לתת לילד שלנו הזדמנות אמיתית להתנסות במסגרת החדשה.
הפחתת לחצים
כאשר אנו מיידעים את ילדנו כי צפויה לו חוויה ייחודית וכי בכל רגע נתון הוא יכול לפרוש, הוא מתחיל את המסגרת ללא לחצים מיותרים ויבחן בעצמו, האם המסגרת מתאימה לו או לא. בסופו של דבר, אנו רוצים לגדל ילדים עצמאיים, שלא יחששו להתנסות, שיהיה להםהאומץ להיפגש עם מסגרות ואנשים חדשים במהלך חייהם. השתתפות בתוכנית ייעודית למחוננים, יום בשבוע במהלך שנות הילדות, היא הזדמנות נהדרת להכשיר את ילדנו במיומנויות אלה.
הכותבת היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים
עלייה במספר המחוננים בישראל. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
