הקרב על החיים של עמוס סמדג'ה

אם התכנונים שהיו להפועל באר שבע לגבי עמוס סמדג'ה היו יוצאים אל הפועל, הוא אמור היה להיאבק על מקום במרכז ההגנה עם שיר צדק ומיגל ויטור. אבל בפועל המציאות הייתה שונה לגמרי. סמדג'ה, בקרוב בן 24, סומן בצעירותו כבלם העתיד של המועדון, שיחק בנבחרת הנוער של ישראל ואף חתם על חוזה לחמש עונות בקבוצה הבוגרת, אבל בימים אלה הוא נמצא בעיצומו של קרב מסוג אחר: הקרב על החיים.

בחודשים האחרונים הוא לא מסוגל לנשום בכוחות עצמו, אלא רק באמצעות מכשיר שמחובר אליו ולא מאפשר לו לדבר. את היכולת להזיז את הידיים והרגליים הוא איבד עוד קודם לכן. לפני כשלושה חודשים הרופאים כבר הודיעו למשפחתו להגיע להיפרד ממנו וקבעו שנותרו לו עוד שלוש דקות לחיות. אבל סמדג'ה לא ויתר וגם לא מתכוון לוותר.

סומן כהבטחה גדולה בתחילת הדרך. עמוס סמדג'ה(צילום: שי מוגילבסקי)

מחלת ניוון השרירים (ALS) הגנטית, שקטלה את אביו שלום סמדג'ה ז"ל כשהיה בן 35 ועוד שישה מאחיו של האב, לא פסחה גם עליו. מבחינת מערכת הבריאות הישראלית, דינו כבר נחרץ, אך מבחינתו ומבחינת משפחתו, שלא זזה ממנו ועוטפת אותו באהבה, יש עוד תקווה שטיפול מיוחד באמצעות דם טבורי, שניתן בסין הרחוקה ועלותו מעל 650 אלף שקלים, תאריך את חייו, עד שתימצא התרופה למחלה שנחשבת לחשוכת מרפא. באמצעות מבצע תרומות שהתחיל במהירות הבזק בתחילת השבוע, מקווים בני המשפחה שהסכום יגוייס עד ל-23 בנובמבר, אז נקבע לו הטיפול בסין. זאת, אם כמובן יגוייס הכסף הדרוש. 

משרדי הפועל באר-שבע, השוכנים בתוך איצטדיון וסרמיל, היו ביתו השני של סמד'גה כבר מגיל צעיר מאוד. את אביו, שנפטר כאמור מאותה מחלה, כשבנו היה בן שנה וחצי בלבד, הוא לא זכה להכיר, אך מי ששימש לו כדמות אב היה חנניה פרץ, שבבעלותו היו המזנונים שבוסרמיל. כשהיה בן תשע הפך רשמית לחלק מהמועדון, כשנרשם לבית הספר לכדורגל.

הרופאים סברו שימות בתוך דקות. עמוס סמדג'ה(צילום: שי מוגילבסקי)

בהמשך הקשר אף התחזק כשאמו מרים החלה לעבוד כאשת המשק של הפועל באר שבע. כבר מגיל צעיר בלט כשרונו על כר הדשא. כשרכשה אלונה ברקת את הקבוצה והחל פרוייקט המחוננים במחלקת הנוער, היה זה טבעי שסמדג'ה ישתייך אליו. במשך השנים הוא סומן כבעל פוטנציאל גבוה להיות חלק מהקבוצה הבוגרת. הוא היה אחד הבודדים בקבוצות הצעירות של מחלקת הנוער שברקת הייתה עוקבת אחריו באופן אישי.

כשסיים שנתיים בקבוצת הנוער ביקשה ממנו ההנהלה להישאר כחריג גיל, אך הוא העדיף לשחק בקבוצה הבוגרת והושאל למכבי באר שבע, שהייתה אז בליגה א'. עוד קודם הוא הרגיש שמשהו לא טוב עובר עליו מהבחינה הפיזית. הוא איבד לפתע מהמהירות והחל לחוש כאבים ברגליים. כשהכאבים הובילו לצליעה פנה סמדג'ה לבירור רפואי.

לא ויתר ולא מוכן לוותר. סמדג'ה בימיו על המגרש(צילום: שי מוגילבסקי)

לאחר שהבדיקות הרגילות לא הראו שום ממצא חריג, התייצב סמדג'ה אצל הרופאה שמכירה היטב את ההיסטוריה הגנטית הלא טובה של משפחתו. הרופאה מיהרה לחרוץ את גורלו והודיעה לו בלי היסוס: "אבא שלך לא הוריש לך כסף, אבל הוא הוריש לך את המחלה".

הסיוט התרחש לפני כארבע שנים, לאחר שסיים את השירות הצבאי, טייל בחו"ל התכוון להתחיל את המסע למימוש הפוטנציאל שלו ככדורגלן בוגר. הידיעה שהמחלה נמצאת גם בגופו הכניסה את סמדג'ה לדיכאון. עם הזמן הגפיים שלו הפסיקו לתפקד. כשטס עם אחותו מרותק לכיסא גלגלים לנופש בספרד ופגש בשדה התעופה את השוער ברק לוי ממכבי תל-אביב, ששיחק עמו בנבחרת הנוער, הוא סיפר לו שבסך הכל מדובר בתאונת דרכים. לוי היה בהלם.

מרים סמדג'ה (משמאל), אימו של עמוס עם אלונה ברקת(צילום: שי מוגילבסקי)

בני משפחתו לא ויתרו ולאחר ששמעו על טיפול נסיוני בירושלים, הם עשו הכל כדי שגם הוא יקבל את הטיפול. הם ישנו באוהלים מול משרד הבריאות, איימו בהתאבדות ולבסוף קיבל עמוס אישור לשלושה טיפולים בסטטוס של "טיפול חמלה", המיועד לחולים סופניים. הטיפול, שמבוסס על השתלת מח עצם עצמית, הניב תוצאות חיובית, אך המדינה לא ששה להמשיך בכך בשל העלויות הגבוהות.

במשך שנתיים עבר בסך הכל שני טיפולים וכעת לא ברור מתי ואם בכלל הוא יזכה לקבל את הטיפול השלישי. לפני שלושה חודשים חלה במצבו התדרדרות קשה. ריאותיו קרסו והוא שכב במשך שבוע מורדם ומנושם במחלקת טיפול נמרץ של בית החולים סורוקה.

חלומו הגדול היה להיות כדורגלן(צילום: שי מוגילבסקי)

לאחר שמשפחתו קיבלה מהרופאים הוראות להיפרד ממנו, הצליח סמדג'ה להתאושש ואף להשתחרר מבית החולים. בניגוד גמור להוראות רופאיו, יום אחרי השחרור הוא התייצב עם מכשיר ההנשמה באיצטדיון טוטו-טרנר וראה את קבוצתו האהובה מנצחת 0:2 את סלטיק בפלייאוף במוקדמות ליגת האלופות. מאז הוא ממשיך להגיע למשחקי הבית.

למעשה אלו הן הפעמים היחידות בהן הוא יוצא מהבית. כשזה קורה, הוא בעיקר בוכה. "אני בוכה כי מצד אחד אני שמח שהקבוצה שלי מצליחה, אבל מצד שני כואב לי מאוד כי תמיד חשבתי שאני אהיה ברגעים האלה על כר הדשא כשחקן", הסביר בקושי רב וללא קול, אלא רק באמצעות הזזת השפתיים.

בבית משפחת סמדג'ה, שנמצא במרחק של 200 מטרים בלבד מאיצטדיון וסרמיל, עסוקות האמא מרים והאחיות שלי (39) ושירן (34), בטיפול בעמוס. הן עזבו את עבודותיהן ובימים האחרונים מלבד הטיפול הן מנהלות את מסע גיוס הכספים לטיפול בסין, שנעשה באמצעות תאי דם טבוריים ולכן אמור לספק תוצאות טובות בהרבה מהטיפול שקיבל בארץ.

"תמיד חשבתי שאהיה ברגעים המשמחים על המגרש". סמדג'ה בקבוצת הנוער(צילום: שי מוגילבסקי)

למשימה רתמו בני המשפחה את ציפורה חלפון, ששימשה בעברה כדוברת של הפועל באר-שבע ומנהלת את הקמפיין. לטענת המשפחה העיר באר-שבע נרתמה למשימה. בית-הספר "הטכני" של חיל האוויר,

שמנהלו היה מנהל בקבוצת הילדים של הפועל באר-שבע בזמן שסמדג'ה שיחק שם, גייס את תלמידיו שהתלהבו לסייע.

מועדון "הפורום" תרם שלטי חוצות ובמסיבה המרכזית ביום שישי הקרוב תוצב בו עמדת התרמה. גם רשת חנויות "הסטוק" מאפשרת הצבת עמדות בחנויות. לוטם זינו, ששיחק עמו בבאר-שבע וכיום בת'ון השוויצרית, גייס לעניין את העסק המשפחתי "בית הפול". אפילו דור אלו וגידי קניוק ממכבי פתח-תקווה, חבריו מהנבחרת, התקשרו והבטיחו לסייע.

שלי סמדג'ה: "הדבר שהכי חסר לו בחיים זה לשחק כדורגל. כשהודיעו לו על המחלה והוא הבין שלא יוכל יותר לשחק, הוא איבד את הטעם לחיים. עכשיו אנחנו רק רוצים שיעמוד על הרגליים. החלום הוא שעמוס יוכל להקים משפחה וללמד את הבן שלו לשחק כדורגל".

סמדג'ה עצמו ביקש להעביר מסר: "גדלתי בהפועל באר-שבע מגיל 9 ותמיד הצטיינתי. החתימו אותי שם על חוזה לחמש שנים. אני חלק מהמועדון הזה ואני מבקש שלא ישכחו אותי שם ויעזרו לי לגייס את הכסף".

בתקופה הקרובה יערך ערב סטאנד-אפ שכל הכנסותיו יועברו להצלתו. עד אז, תרומות להצלתו ניתן להעביר לחשבון של עמותת "להושיט יד" שמספרו 606098, בבנק הפועלים סניף 781, עבור עמוס סמדג'ה.