ברקע הסערה: פורסמה רשימת המועמדים לעליון
המשפטן מגוש עציון שמתנגד לאקטיביזם, השופט שגזר על קצב 7 שנות מאסר, הפעילה החברתית ו-25 נוספים: אלו המועמדים לבית המשפט העליון, על רקע חידוש המגעים בין השרה שקד לנשיאה נאור. השתיים סיכמו כי אם לא יושגו הסכמות, שקד תקדם את החוק לבחירת השופטים ברוב רגיל
על רקע חידוש המגעים בין נשיאת העליון לשרת המשפטים, מתפרסמת הרשימה שממנה תעוצב דמותו של בית המשפט העליון בשנים הבאות: שרת המשפטים איילת שקד פרסמה בצהריים (יום א') את רשימת 28 השופטים שמועמדים להתמנות לכהונה בבית המשפט העליון. הוועדה למינוי שופטים תצטרך לבחור מבין המועמדים ארבעה מחליפים לשופטים שצפויים לפרוש מכס השיפוט.
זו רשימת המועמדים: 1. השופטת מיכל אגמון גונן. 2. השופט יוסף אלרון. 3. השופטת תמר בזק רפפורט. 4. פרופ' יפעת ביטון. 5. השופטת נאוה בן אור. 6. השופט עופר גרוסקופף. 7. פרופ' דוד האן. 8. פרופ' אביעד הכהן. 9. השופטת יעל וילנר. 10. השופט רם וינוגרד. 11. השופט ד"ר קובי ורדי. 12. פרופ' חיים זנדברג. 13. השופט חאלד כבוב. 14. פרופ' שחר ליפשיץ. 15. השופט דוד מינץ. 16. השופט יגאל מרזל. 17. השופטת מיכל נד"ב. 18. השופט גלעד נויטל. 19. השופט משה סובל. 20. השופט רון סוקול. 21. פרופ' גדעון (גידי) ספיר. 22. עו"ד אסף פוזנר. 23. השופט מנחם פינקלשטיין. 24. השופט אשר קולה. 25. השופט ג'ורג' קרא. 26. השופטת רות רונן. 27. השופט שאול שוחט. 28. השופט רון שפירא.
ההודעה על רשימת המועמדים לעליון מתפרסמת אחרי שחודשו המגעים בין השרה שקד לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור - לאחר המשבר החריף והגלוי ביניהן. השתיים נפגשו בצהריים לפגישת עבודה בתום הנתק המתמשך בסוגיית בחירת השופטים לבית המשפט העליון.
בתום הפגישה החליטו כי המגעים והמשא ומתן לבחירת ארבעת השופטים החדשים לבית המשפט העליון יימשכו. עוד הוחלט כי אם המגעים יעלו על שרטון ולא יושגו הסכמות, ובחירת השופטים לעליון "תשותק", תקדם השרה את החוק של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) כדי ששופטי העליון ייבחרו ברוב רגיל. כיום נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה למינוי שופטים לשם בחירת שופט.
בעקבות הצעת החוק של ח"כ אילטוב, כתבה בשבוע שעבר השופטת נאור לשרה שקד מכתב חריג ובו היא הלינה על כך ששקד לא הסתייגה מהצעת החוק. "הצבת אקדח על השולחן", כתבה נשיאת העליון לשרת המשפטים.
המועמדים של השרה שקד:
פרופ' גדעון (גידי) ספיר: פרופ' ספיר, תושב גוש עציון ומומחה למשפט חוקתי, נחשב למשפטן שמרני. בספרו "המהפכה החוקתית" מתח ספיר ביקורת נוקבת על האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגנים על המיעוטים אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".
מנחם "פכו" פינקלשטיין: בראשית שנות האינתיפאדה השנייה שימש השופט פינקלשטיין בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. בתקופה זו הוא הוביל את הטיפול המשפטי של צה"ל בלחימה בטרור. ב-2009 הוא הרשיע בעת היותו שופט בבית המשפט המחוזי מרכז שוטר שהרג אזרח ערבי שפרץ לרכב, וגזר עליו 15 חודשי מאסר. כאב בית הדין של בית המשפט המחוזי מרכז, כתב פינקלשטיין בשנים האחרונות שתי הכרעות דין יוצאות דופן: זיכוי בפרשת ירי על אוטובוס שהסיע תלמידים, והרשעתו של שמעון קופר ברצח שתיים מנשותיו.
יעל וילנר: בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, קבעה השופטת וילנר כי הגישות החדשניות שנפוצו בפסיקה בתחום מזונות הילדים, בניסיון לחתור לעבר "מזונות שוויוניים", סותרות את הוראות החוק ואת הלכות בית המשפט העליון. יחד עם השופטים חננאל שרעבי וד"ר עדי זרנקין היא סירבה להקטין מזונות אב לילדיו, אף שהוא חולק עם האם משמורת משותפת ושניהם משתכרים יפה. השופטת וילנר גם דחתה את בקשת משפחתו של ילד בן 7 שנפטר, להביא לעדות את "נשמתו שהתגלגלה", במסגרת תביעת עיזבון נגד המדינה וצה"ל.
תמר בזק-רפפורט: השופטת בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים היא בתו של השופט בדימוס יעקב בזק, שהתפרסם בעיקר בשל החיובים הכספיים חסרי התקדים שהטיל על הדירקטורים בבנק צפון אמריקה, לאחר שקבע את אחריותם לקריסת הבנק בשנות השמונים. השופטת דחתה תביעת נזיקין נגד בית החולים הדסה בירושלים, בטענה לנזק שנגרם לחולה מגילוי מאוחר של גידול בבלוטת יותרת המוח.
פרופ' חיים זנדברג: זנדברג הוא פרופסור למשפטים ומומחה לדיני מקרקעין ודיני קניין. משנת 2006 הוא משמש שופט צבאי בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון. כמשפטן מומחה בתחום הקניין והמקרקעין הוא מונה בשנת 2003 על ידי משרד המשפטים ליושב ראש ועדת הערר על בחינות מועצת שמאי המקרקעין. בשנת 2005 הוא מונה על ידי משרד הפנים ליושב ראש הוועדה לקביעת הגבולות בין המועצה האזורית גזר לבין העיר מודיעין.
עופר גרוסקופף: השופט גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז דחה באחרונה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, שבו הצליחו חברות הביטוח לחמוק מפיצוי הולם על גביית יתר. בפסיקתו בולטות אג'נדה חברתית והתייצבות לצד המיעוט והחלש. הוא אישר תביעה ייצוגית נגד חברת "פריגו", משווקת התרופה אלטרוקסין, על שלא יידעה את המשתמשים בצורך במעקב לאחר שינוי בנוסחה הכימית של התרופה.
רם וינוגרד: השופט וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים הוא בוגר הישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בבירה, ובעל הסמכה כרב.
המועמדים של נשיאת העליון נאור ושופטי העליון:
רות רונן: השופטת רונן מבית המשפט המחוזי היא בתו של הכתב המנוח יורם רונן, והייתה המתמחה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר. בעת מינויה הייתה רונן לשופטת הצעירה ביותר בעולם וכבר אז נחשבה לעילוי משפטי. היא שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט. במסגרת תפקידה, יחד עם השופטים דניה קרת מאיר וחאלד כבוב, אחראית רונן על הגנה על המשקיע הקטן מפני השליטה בחברות.
ג'ורג' קרא: השופט קרא מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר במרס 2011 שבע שנות מאסר על נשיא המדינה לשעבר משה קצב לאחר שהרשיעו בשני מעשי אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט. במאי 2000 גזר קרא חמש שנות מאסר נוספות על רוצחיו של נהג המונית דרק רוט. הוא גזר גם 44 חודשי מאסר וקנס גבוה על העבריין יצחק חדיף, ושבע שנות מאסר על ד"ר ולדימיר יקירביץ', מנהל מחלקת ניתוחי לב בבית החולים איכילוב בשנים 1996-1990, שהורשע בשני מקרי הריגה, נטילת שוחד, פזיזות ורשלנות, סחיטה באיומים וגניבה בידי מורשה.
רון סוקול: השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה גזר ב-2005 מאסר של ארבע שנים וחצי על תושב אזור הצפון שאנס את אשתו באכזריות באיומי סכין. ב-2006 גזר השופט סוקול מאסר של שנתיים וחצי על גבר מחדרה, שהורשע בהריגתה של הצעירה מירב גבאי במהלך תאונת דרכים, שהתרחשה בעת שהנאשם וחברו נמלטו משוטרים בעת מרדף. ב-2006 קבע השופט סוקול כי הכללת קריטריון של שירות צבאי בתהליך קבלה למעונות באוניברסיטת חיפה מפלה את הסטודנטים הערבים על רקע לאומי והורה על האוניברסיטה להשמיטו.
נאוה בן-אור: השופטת בן-אור מבית המשפט המחוזי בירושלים החליטה ב-2009 על הסגרתם לארצות הברית של שבעת הנאשמים בפרשת "העוקץ הניגרי", שבה הונו המעורבים קשישים בארצות הברית בעשרות מיליוני דולרים. עוד באותה שנה גזרה השופטת בן אור ארבע שנות מאסר על האם שכונתה "אימא טליבן", בגין התעללות ותקיפה חמורה של שישה מתוך 12 ילדיה. ב-2011 גזרה בן-אור שבעה חודשי מאסר על עורכת הדין ליאורה ברקו, שהורשעה בהברחת סמים לכלא ומסירתם לעבריינים. ב-2012 הוציאה השופטת בן-אור צו זמני נגד כוונת שר הפנים דאז, אלי ישי, להתחיל בכליאת שוהים בלתי-חוקיים מסודן.
מועמדי לשכת עורכי הדין:
ד"ר קובי ורדי: השופט ורדי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ב-2002 את עתירתה של עמותת "אדם טבע ודין" והורה לחברת "אביב" ול-14 בעלי בתים בפרויקט היוקרתי בצפון תל אביב "סי אנד סאן", להרוס את החצרות הפרטיות של הבתים לאחר שקבע כי הן פולשות אל תוך השטח הציבורי ופוגעות בקו החוף האסור לבנייה בהתאם לחוק. ב-2008 דחה השופט ורדי עתירה של תושבי שכונה בהרצליה פיתוח, שביקשו למנוע הקמת מוסד לילדים נכים.
חאלד כבוב: השופט כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב בדימוס רפי פלד, שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל. שותפו של פלד, אריה גבעוני, נידון לשנתיים מאסר בפועל. השניים השתלטו, בראשות קבוצת משקיעים, על שמונה חברות ציבוריות באמצעות אשראי בנקאי, והשתמשו בכספן של החברות הציבוריות לכיסוי הלוואות הרכישה. ב-2010 גזר השופט כבוב עשר שנות מאסר על איש העסקים גרגורי לרנר בגין הרשעתו בעבירות הונאה ומרמה של מאות עולים חדשים. ביולי 2010 גזר השופט כבוב שמונה שנות מאסר על ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר, בגין ניסיון לבצע מעשה סדום וחבלה של ממש.
גלעד נויטל: השופט נויטל מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 13 שנות מאסר על מורה שביצע עבירות בתלמידו. השופט נויטל זיכה את עו"ד ד"ר יעקב וינרוט מכל האישומים נגדו, לאחר שהועמד לדין יחד עם שוקי ויטה, שכיהן כפקיד השומה גוש דן, והואשם כמי שהעניק לוויטה טיפול משפטי בתשלום מופחת ומנגד זכה להטבות מצדו של ויטה. ב-2013 ביצע נויטל הליך גישור מיוחד לשבעה תושבי נתניה, שהודו בהריגתו של צעיר בן 18 מלוד שבילה עמם. על הקטינים המעורבים גזר השופט נויטל מאסר של ארבע שנים וחצי, ואילו על הבגירים הוא גזר מאסר של 10 שנים וחצי.
מיכל אגמון-גונן: השופטת אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסקה פיצויים לפעילי הימין ברוך מרזל, טירן פולק, יהודה עציון וברוך בן יוסף לאחר שקבעה כי נעצרו מעצר שווא בעת ביקור האפיפיור בישראל במרס 2000. ב-2004 זיכתה השופטת אגמון-גונן שני אוהדי בית"ר ירושלים שהואשמו בהתנהגות פרועה בכנסיה לאצטדיון טדי. השופטת אגמון-גונן גם קבעה כי תושבי היישובים הסמוכים לנמל התעופה בן גוריון זכאים לפיצוי על ירידת ערך נכסיהם בגלל הרעש.
יוסף אלרון: השופט יוסף אלרון מבית המשפט המחוזי בחיפה גזר שש שנות מאסר על אשר כהן, בכיר לשעבר בחברת החשמל, שהורשע בקבלת שוחד לאחר שנהג להטות מכרזים עבור שני אנשי עסקים מהצפון תמורת כספים שהעבירו לו. השופט אלרון גם גזר שנת מאסר על השוטרים שניסו להתנקם בחיי העבריין מיכאל מור. השופט אלרון גזר מאסר עולם על עיסאם ניג'ם, שרצח את בתו בת ה-23 לאחר שביקשה להינשא לאדם שלדעתו לא התאים לה.
שאול שוחט: השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק ב-2004 בסכסוך בין בני זוג לשעבר על הזכות להחזיק בחתולה ובכלבה שחיו עמם בעת שהיו יחד. בפסיקתו, דחה השופט שוחט את שיקולי הקניין ובחן את טובת החיות על מנת לפסוק מי יהיה זה שיחזיק בהם. ביולי 2012 קבע השופט שוחט כי סבים יכולים לעתור להסדרת הקשר עם נכדיהם. השופט הדגיש בפסק הדין כי זכות הבכורה בענייני הילדים נמצאת אצל הוריהם, אך יש מקום לעתירת הסבים להסדרת הקשר עם נכדיהם.
פרופ' יפעת ביטון:
פרופ' ביטון היא משפטנית ופעילה חברתית-משפטית, חוקרת מובילה בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית. פרופ' ביטון היא ממייסדות מרכז תמורה ויו"ר המרכז ופרופסור בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס במסלול האקדמי המכללה למינהל. פרופ' ביטון מלמדת קורסים בדיני נזיקין וקורסים שעוסקים בביקורת המשפט. היא פרסמה שורה של מאמרים בארץ ובחו"ל בעניין הביקורת הפמיניסטית והחברתית של דיני הנזיקין, וחקרה את דיני האפליה בארצות הברית ובישראל.
פרופ' אביעד הכהן: פרופ' הכהן הוא בנם של חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן וההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן. פרופ' הכהן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבית הכותל. הוא שירת בצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר. ב-1995 הוא החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן סוגיות דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. ב-1996 הוא החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת שערי משפט.
מועמדים נוספים
המשפטן פרופ' דוד האן, פרופ' שחר ליפשיץ, השופט דוד מינץ, השופט יגאל מרזל, השופטת מיכל נד"ב, השופט משה סובל, עו"ד אסף פוזנר, השופט אשר קולה והשופט רון שפירא.
לפנייה לכתב/ת 
