כך הצילו את חייה של עמית הדורבנית היתומה

 

 

הפתעה קטנה וקוצנית הסתתרה בוואדי סמוך לקיבוץ עינת באיזור השרון. דן אלון ובנו ניר בן השמונה, יצאו בשבוע שעבר לטיול שגרתי בשעת אחר הצהריים יחד עם כלבתם שקשוקה.

"שקשוקה וכלבה נוספת שהצטרפה אלינו לטיול החלו לנבוח לעבר דבר מה באזור הוואדי", אומר דן ל-ynet.

 

"עקב עבודות העפר הגדולות נגרם שינוי גדול בתוואי של הוואדי ובתוך מעביר מים שמענו קולות מוזרים, מעין פעייה שכזאת. כשהתקרבנו, פתאום יצאה מתוך מעביר המים גורת דורבן קטנה עם פלומה רכה והיה ברור לנו שהיא מחפשת את ההורים שלה".

 

 

דן מציין כי קוצים של דורבנים היו מפוזרים בשטח ולאחר חיפוש קצר, לא הצליחו לאתר את האם. "הבנו מהר מאוד שמדובר בגורה שעדיין יונקת ולאחר התייעצות עם פקח רשות הטבע והגנים, הוא הנחה אותנו ללכוד את הגורה מבלי לפגוע בה".

 

השמש כבר שקעה ובני המשפחה נרתמו לעזרת היונקת האבודה. ניר הצטייד בפנס ראש,כפפות וחבל, נכנס תחת פיקוח של אביו אל מעביר המים. "יש לו חיבור חזק לבעלי חיים והוא פשוט נכנס לתוך מעביר מים באורך של 15 מטרים כדי להציל אותה. הוא תפס אותה בעדינות והכניס אותה לארגז קרטון".

 

הדורבנית הקטנה בילתה את הלילה בבית המשפחה ולמחרת בבוקר, יצאה יעל עשת, אם המשפחה, אל בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן ומסרה את הדורבנית לטיפול רפואי.

 

 

"רזה, חלשה ומיובשת"

עינת מטלון, מנהלת המרפאה בספארי בר"ג ומטפלת בבעלי חיים יתומים, מספרת כי "הגורה הגיעה עם עיניים פקוחות, במשקל ירוד של כ-409 גרם, רזה וחלשה. דורבנים נולדים במשקל של כ-400 גרם והיא היתה מיובשת, עם שפשופים רבים בפנים ובצידי הגוף".

 

ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים העניקה לדורבנית טיפול ראשוני שכלל נוזלים וויטמינים. לאחר בדיקה כללית וניקוי, עינת החלה להאכיל את הגורה באמצעות תחליף חלב המיועד לגורים יונקים.

 

 

 

"למזלה, היא נמצאה בזמן שעוד אפשר היה להציל אותה. יכול להיות שהאמא שלה ברחה עקב עבודות העפר, הגורה יצאה מהמחילה, היתה רעבה ורצתה לינוק".

 

הדורבנית זכתה לשם "עמית" סירבה בהתחלה לינוק חלב מפטמה של בקבוק. "לאחר שבילתה וינקה באופן טבעי מהאם, קשה לה להתרגל למגע אדם ופתאום לינוק מבקבוק. הימים הראשונים היו קשים ולקחתי אותה אליי להאכלה מסביב לשעון במשך 24 שעות", מדגישה עינת.

 

אל משימת ההאכלה התובענית הצטרפו רוני אליאס, המטפלת הראשית בבית החולים וצוות המטפלים בענף הציפורים, כדי להעניק לעמית מזון במועדים המתאימים.

 

 

"המטרה שלנו היא שעמית תצליח לינוק, להעלות במשקל לאט לאט ולחזור לעצמה. ההאכלה מתבצעת שבע ושמונה פעמים ביום, כל שעתיים שלוש, ביום ובלילה", מגלה עינת, שטיפלה ב-30 השנים האחרונות באינספור גורים יתומים של חיות בר.

 

בקרוב יתווספו לתפריט של עמית גם ירקות ושורשים, כדי שתתחיל להשחיז את שינייה ולהתרגל למזון הצמחי שיהווה את עיקר תזונתה. 

 

 

בנוסף להאכלה, אחת הפעולות החשובות בטיפול בגורה היא סיוע במתן שתן וצואה, פעולה שהאם נוהגת לבצע בטבע ולאחר מספר ימים, עמית החלה לעשות את צרכיה באופן עצמאי.

"היא נמצאת במנשא עם בובה של גמל ובובה של אלף כדי להעניק לה חום ומגע של פרווה. היא אמורה להיות במקום שקט וחשוך, כדי שתרגיש כמו במחילה", מדגישה עינת.

 

 

מכרסם גדול וקוצני

הדרבן המצוי (דרבן הודי) הוא המכרסם הגדול המצוי ברחבי ישראל. הדרבנים הם צמחוניים, עטורי קוצים ארוכים ופעילים בעיקר בשעות הלילה. בטבע מסוגלים הדרבנים להאריך חיים בין 12-14 שנה והם נפוצים בעיקר בקרבת אזורים חקלאיים שם הם מוצאים את עיקר מזונם כמו פקעות, בצלים, קני שורש, צמחים, ירקות פירות וגזעי עצים.

 

הם מוגדרים כבעלי חיים מוגנים על פי החוק להגנת חיות הבר, אך עדיין סובלים מאיומי ציד רבים ופגיעה בשטחי המחייה שלהם. פעמים רבות בציד הדורבנים משתמשים הציידים גם בכלבים, שנפגעים במהלך הציד מקוצי הדורבנים

 

תגור יחד עם דורית הדורבנית בספארי

לדבריה, עמית הדורבנית לא אוהבת את המגע של בני האדם, אך היא מתרגלת אליו בהדרגה ואוכלת בכמויות גדולות יותר. הגורה שפוגשת בני אדם, עוברת הליך של החתמה בו היא מתרגלת לנוכחות המטפלים, דבר המקשה על השבתה לטבע.

 

 

בספארי מצאו פתרון לקושי להשיב את הדורבנית הצעירה בחזרה לטבע. "היתרון הגדול שיש לנו את דורית, דורבנית בוגרת בת תשע שנים עם סיפור חיים דומה והיא נשארה לחיות בשבי בספארי. החיבור איתה ועם עמית יעזור לדורבנית הקטנה", מסכמת עינת.