עונת היובש: כל התחזיות וקולות החקלאים המודאגים
המודלים שאמורים לנבא כיצד ייראה החורף הקרוב מבלבלים, ולא ניתן לצפות לפיהם אם יהיה גשום. החקלאים מודאגים: "האדמה יבשה, חייבים להרוות אותה לפני שזורעים". כבר 8 שנים ברצף רמת המשקעים נמוכה מהממוצע. התחזית: התקררות ברביעי וחמישי, אבל בסוף השבוע שוב התחממות
החורף מסרב להגיע. עשרות בודדות של מילימטרים ירדו בעונה הנוכחית, מקור דאגה נכבד עבור החקלאים, ובמקביל - המומחים כלל לא בטוחים שאפשר לחזות מתי יירד הגשם הבא וכיצד ייראה החורף הקרוב.
השירות המטאורולוגי פרסם אמש (יום ב') תחזית לגשמי החורף הקרוב, ולפיה יש הסתברות של 35% שהחורף יהיה גשום מהרגיל, 37% לתקופה ממוצעת ו-27% לעונה שחונה. משמע: לא ניתן לקבוע תחזית לעונת הגשמים. "קשה להגיד משהו לגבי השנה הזאת", מודה ד"ר יואב לוי, מנהל אגף מחקר ופיתוח מערכות חיזוי בשירות המטאורולוגי. "המודלים באזורנו לא מדויקים, לעומת האזורים הטרופיים סביב האוקיינוסים, שם הטמפרטורה על פני המים לא משתנה מאוד מיום ליום. מאחר שישנה אי-ודאות אנחנו מריצים הרבה מודלים, וכיוון שכל אחד מנבא אחרת אנחנו במצב שלא ניתן לתת תחזית".
לדברי לוי, בתחזית העונתית בחמש השנים האחרונות, רק בשנה אחת הייתה הצלחה: "רק ב-2012-13 אמרנו שיהיה מעל הממוצע ובאמת כך היה".
ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, הסביר: "החורף רחוק מאיתנו מאוד, ויעברו עוד כמה שבועות עד שנראה גשמים משמעותיים. זה בעייתי מאוד". לדבריו, "היעדר הגשמים משפיע על החקלאים והם נאלצים להשקות שדות. בשנים 'רגילות' אפשר לסמוך על מי הגשמים. המצב פוגע גם בכנרת כנכס לאומי". הוא ציין כי "בישראל הגשמים מתחילים לרוב בחודש נובמבר, אך השנה, כמו לפני שלוש שנים ולפני שש שנים, הגשמים מתעצמים ומקדימים את זמנם במרכז אירופה ובאיטליה. אבל אנחנו נשארים מחוץ לעסק".
למרות המשך התחזית היבשה גם לחודש נובמבר, זיו סירב להצטרף להערכות הפסימיות. "כשב-2010 לא ירד בכלל גשם בנובמבר, באה סופת גשמים חזקה מאוד חודש לאחר מכן. מקרה דומה התרחש גם ב-2013 בתוספת שלגים בהרי ירושלים. האוויר זז בעולם כמו תנועת גלים, ואם האוויר זז כעת צפונה הוא לאחר מכן יירד דרומה, זה לא מדויק מאוד אבל ישנה מגמה כזו".
נחום מליק, חזאי מטאו-טק, פירט לגבי תמונת הגשמים עד כה: "עד עכשיו ירד מעט מאוד גשם. אילת היא שיאנית הגשמים מבחינת ממוצעים וירדו שם 35 מ"מ, בגולן ובאזורי הגליל בין 15 ל-20 ובשאר המקומות 10-5".
לדבריו, היובש שאנו נתונים בו עכשיו אינו חריג. "בכל המזרח התיכון נוצר בלוק של אוויר קיצי שעדיין שוהה כאן בשכבות האטמוספירה העליונות. באירופה תקועות מערכות הגשם ולכן שם הטמפרטורות נמוכות ויורד שלג באזורים רבים". אולם מליק מציין כי החורף עוד לפנינו: "בתחזיות להמשך החודש אנחנו לא רואים גשמים משמעותיים, אבל אם מסתמכים על המודלים לטווח רחוק, שהדיוק שלהם נע סביב 60%, יש סיכוי שבחצי השני של החורף יהיה שיפור משמעותי בכמויות הגשמים".
צחי וקסמן, חזאי מטאו-טק, אמר לאולפן ynet: "על-פי המדדים שאנחנו מקבלים ממכוני המחקר מארצות הברית ומאירופה, נראה שיש סיכוי של קרוב ל-70 אחוזים שהשנה תהיה מתחת לממוצע העונתי, כלומר כנראה שנה לא גשומה ולא עתירה במים".
השמים משתנים לעיני החקלאים
ידין כהן, מנהל מפעל המים המזרחי בשירות תשעה קיבוצים בגליל העליון, מדן בצפון ועד כפר הנשיא בדרום, הזהיר כי תחזית כזו תפגע בגידולי השדה בגליל העליון פגיעה קשה. "בתקווה שזה לא יפגע בגידולים אחרים כמו פרדסים ומטעים".
בגליל העליון לא זוכרים סתיו שחון שכזה כבר שנים. במרכז הגד"ש שמש, המרכז את גידולי השדה של חמישה קיבוצים באזור, מודדים את המשקעים מדי שנה. בשנים האחרונות ירדו עד תחילת נובמבר עשרות מילימטרים של גשם, בין 40 ל-60 מ"מ, ואילו השנה נמדדו חמישה מ"מ בלבד. כאשר נתון כזה מגיע אחרי רצף של שמונה שנים שבהן ירדו הגשמים מתחת לממוצע, המצב חמור.
"רואים את המחסור והיובש בכל מקום", אומר מנכ"ל הגד"ש, עוזי שלזינגר. "האדמה יבשה, חייבים להרוות אותה לפני שזורעים, ואפילו בעצים שבחורשות רואים שיש מחסור במים. היו לנו שלוש שנים קשות – שמתוכן שנתיים ממש שחונות – אבל מדובר כבר ברצף של שמונה שנים שבהן רמת המשקעים הייתה נמוכה מהממוצע".
בסככת הגד"ש בקיבוץ עמיר ממתינים כ-20 טון של חיטה לזריעה. 15 בנובמבר הוא תאריך הזריעה הסטנדרטי, אולם כעת לא ניתן לזרוע שכן לפני הזריעה חייבת הקרקע להיות רטובה. "אנחנו נדפקים כי אנחנו בפריפריה", אומר שלזינגר. "באזור המרכז יש יותר מים מושבים (מי קולחין מטוהרים) או מים מותפלים. אנחנו רחוקים מכדי שנוכל להשתמש במים כאלה".
בשדות הסמוכים מופעלים קווי השקיה כמו באמצע הקיץ. עופר (פושקו) מוסקוביץ' ממשגב עם, אחראי ההשקיה בגד"ש שמש, מתסכל על הקו ולבו נחמץ. "מה שאתם רואים פה אלה המים האחרונים שאנחנו יכולים להשתמש בהם. הטיפות האחרונות. לנו עוד נשארו קצת מכסות כי אנחנו חמישה קיבוצים, אבל מעכשיו ועד ינואר – שאז נפתחות מכסות המים מחדש – אין כלום. אם לא יירדו גשמים אנחנו בבעיה.
"גם ככה הממשלה מתייחסת אלינו כאל מטרד ונאבקת בנו במקום לעזור. הרי מה נשאר פה? חקלאות ותיירות שמבוססת על הירוק של הצפון. אם החקלאות היא האויב אפשר להחזיר את המפתחות ולעבור למדינת תל אביב", הוא אומר במרירות.
על הפתרונות הוא אומר כי העברת מים מותפלים או מושבים לצפון תייקר את מחיר המים ובכך גם את מחיר התוצרת. "הכול שאלה של כמה אתה מוכן להשקיע ולשלם, כי האלטרנטיבה היא למשוך לפה צינור ולהביא מים מאזורים אחרים. אנחנו רק מקווים לטוב ומתפללים לגשם".
את המצב העגום ממחיש בצורה הטובה ביותר מפלס הכינרת, הנמצא כמעט מטר מתחת לקו האדום. גובה המפלס הבוקר עמד על -213.765 – 76.5 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון, מצב שבו לא היה האגם כבר קרוב לעשור. למפלס העליון חסרים 4.965 מ', זאת אף שרמת השאיבה מהכינרת למוביל הארצי נמוכה ביותר.
ברשות המים הלאומית אומרים כי חודש אוקטובר היה חם ויבש וכי כניסות המים לאגם במהלך החודש היו הנמוכות ביותר שנרשמו מעולם.
"חודש נובמבר החל במעט גשם, שהעלה את מפלס הכינרת בסנטימטר כתוצאה מגשם ישיר, אך מגמת החום והיובש שהחלה באוקטובר נמשכת וביתר שאת בנובמבר. גם מפלס הכינרת חזר לרדת, והוא יורד בקצב של 0.3-0.4 ס"מ ליום בעיקר כתוצאה מהתאיידות", אומרים ברשות. "על פי התחזיות והמודלים של השירות ההידרולוגי שברשות המים, גם חודש דצמבר צפוי להיות שחון ביחס לממוצע ומפלס הכינרת יוסיף לרדת".
עוד הוסיפו כי "נעשתה עצירה כמעט מוחלטת של השאיבה מהכינרת למערכת הארצית, הוספנו כ-15 מיליון קוב בשנה באמצעות קידוחים חדשים, פועלים להטיית מעיינות מלוחים נוספים מהכינרת למוביל המלוח ומקדמים מתקן התפלה שישי, בגליל המערבי, אשר יעביר כמויות מים גדולות ממערב למזרח".
ברשות הוסיפו עם זאת כי משק המים בישראל – למרות הכול – יציב. זאת בשל העובדה שיותר מ-50% מהמים המסופקים לכל השימושים בישראל הם מים המיוצרים על ידי אדם, בהתפלה ובהשבת קולחים. "העדר הגשמים עלול לגרום לבעיות מקומיות ואזוריות ומחייב את החקלאים לפתוח את הברזים ולהשקות את השדות באופן יזום, דבר אשר גורר חריגות בהקצאות המים שלהם".
גם בדרום מודאגים: נוקי נויפלד, מנהל השיווק של יישובי חבל מעון במועצה האזורית אשכול, סיפר כי "זו יכולה להיות צרה גדולה", בהתייחסו לאפשרות של חורף שחון. "החיטה בדרום מושקית רק על ידי גשם. אם לא יירדו גשמים כמו שצריך, ועלות מחירי המים תהיה גבוהה, זה ישפיע על החקלאים. מדינת ישראל יוצאת נשכרת אם יש יבולים גבוהים כי זה מצמצם את הייבוא".
מנחם, דייג מקיבוץ עין גב, מסכם: "אנחנו באים ועצוב לנו כל בוקר לראות איך הכינרת בורחת מאיתנו. אני כל הזמן שומע התפלה, התפלה, התפלה. מפלס המים ממשיך לרדת. שואבים, שאבו בלי סוף פה מים, שאבו את המאגרים למעלה, את כל אגם ההיקוות, ההתפלה לא מגיעה לפה ולא משפיעה על הצפון. אם עשו רכבת עד בית שאן אז אפשר גם לעשות צינור שימלא כל יום בס"מ את הכינרת 365 יום בשנה".
אחרי התקררות: בסופ"ש יהיה נעים
ולסיום, התחזית: הערב והלילה יהיה קריר ולקראת בוקר ייתכן גשם מקומי קל. הטמפרטורות החזויות להלילה ומחר: קריית שמונה 22-15, קצרין 19-14, צפת 17-13, טבריה 23-16, נצרת 20-14, חיפה 23-20, תל אביב 23-19, ירושלים 17-13, אשקלון 23-19, עין גדי 27-20, באר שבע 23-16,
ערד 19-14, מצפה רמון 18-13, אילת 7-18.
מחר יהיה מעונן חלקית וירד גשם מקומי קל . תחול ירידה נוספת בטמפרטורות והן תהיינה מעט נמוכות מהרגיל. הים התיכון יהיה רוגש וגובה הגלים ינוע בין 1.4 מטרים ל-3 מטרים. גם ביום חמישי הטמפרטורות יהיו מעט נמוכות מהרגיל ובשעות הבוקר ייתכן גשם קל
ביום שישי יהיה בהיר ותחול עליה קלה בטמפרטורות. בשבת תחול התחממות קלה נוספת והרוחות המזרחיות יתחזקו.
לפנייה לכתב/ת 
