בעלי הקרקע בעמונה: "לעולם לא נוותר"
חוק ההסדרה הגביר את החשש של בעלי הקרקע כי לא יוכלו לשוב אליה, אבל בג"ץ הפיח מעט תקווה. "כל מה שאנחנו רוצים זה דבר אחד: לעבד את האדמה ששייכת לנו ולהפריח אותה מחדש", אמרו
בעלי הקרקעות הפלסטינים שעליהן הוקמה עמונה נמצאים ביממה האחרונה בחוסר ודאות מוחלט. "אני 50 אחוז אופטימי בעקבות ההחלטה של בית המשפט העליון ו-50 אחוז פסימי - בעקבות החלטת השרים הישראליים לאשר את חוק ההסדרה", אמר ל-ynet איבראהים יעקוב מהכפר עין יברוד, אחד מבעלי הקרקע. "מצד אחד שמחתי מאוד לשמוע את ההחלטה של בית המשפט, אבל מצד שני אתמול פחדתי מאוד בעקבות ההחלטה של השרים. ההחלטה שלהם נתנה תוקף חוקי לפגיעה בקרקעות הפלסטיניות".
עם זאת יעקוב מסרב לאבד תקווה שהקרקע תושב אליו. "אני מקווה שהצדק והחוק יגברו בסופו של דבר. אין בעולם חוק שיכפה על בנאדם למכור את מה ששייך לו. אני אמכור את הקרקע רק אם אני מרצוני החופשי ארצה למכור אותה".
עבד א-רחמן סאלח, ראש מועצת הכפר סילוואד שסמוך לעמונה, הוא גם אחד העותרים נגד ההשתלטות על הקרקע. הוא הביע את ביטחונו שהחלטת בית המשפט העליון תכובד וכי עמונה תפונה באופן סופי עד סוף השנה הנוכחית. "אנחנו לא רוצים בעיות ולא רוצים מהומות. אנחנו באים בדרכי שלום וכל מה שאנחנו רוצים זה דבר אחד: לעבד את האדמה ששייכת לנו ולהפריח אותה מחדש. אנחנו לא מבקשים לשרוף ולהרוס אלא לזרוע, זה הכול. אני מאמין שאחרי הפינוי נוכל להגיע לשטח בתיאום ולעבד את הקרקע מחדש".
העובדה שחוק ההסדרה קובע כי בעלי הקרקעות הפלסטינים יפוצו בגובה של 125% משווי הקרקע, אינה מניחה את דעתם של העותרים. "יש דבר שהוא חשוב הרבה יותר מהכסף וזה הקשר בין הקרקע לבין בעליה" הסביר יעקוב. "אני יכול לדמות את זה לקשר של אם לבנה. אימא לעולם לא תוותר על הבן שלה בתמורה לכסף, זה בכלל לא בר השוואה, ובהתאם גם אנחנו לא נוותר על הקרקע".
ואילו ראש מועצת סילוואד נחרץ אף יותר. "גם אם יציעו לנו שלושה מיליארד שקל כפיצוי על האדמה – לא נסכים. זה מנוגד לחלוטין לעקרונות שלנו".
יעקוב הבהיר עוד כי הוא מאמין שביום מן הימים הוא ישוב אל הקרקע שלו. "אני יודע שהיום האדמה לא באותו מצב שהייתה ביום שהפקיעו אותה ולא באותו מצב מאז הפעם האחרונה שדרכתי בה בשנת 1997. צריך לעבד ולעבוד עליה כדי שתהיה מוכנה שוב לזריעה, אבל אין דבר כזה בלתי אפשרי, בעזרת תקווה ורצון הכול יכול לשוב לקדמותו".
הטענה של העותרים כי לא רק שהקרקעות בבעלותם אלא שהם גם עיבדו אותן בעבר, גובו על ידי המנהל האזרחי, שבדק תצלומי אוויר משנות ה-80. תצלומים אלה הוגש בית המשפט שדן בתביעה אזרחית של בעלי הקרקע, לפיצוי על השימוש הבלתי חוקי בשטחם. בית המשפט קבע בהסכם פשרה שעל המדינה לפצות אותם ב-300 אלף שקל.
המתנחלים טוענים שהשטח הבנוי בעמונה הוא על קרקעות בבעלות משותפת שחלק הארי של הבעלות בהן נרכש ב-1995, אך לא הצליחו להוכיח זאת ואף עלה חשד לזיוף מסמכים בהקשר זה.
לפנייה לכתב/ת 
