COPD: האבחון והטיפול המתאימים
עישון הוא אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם ובכל זאת המחלה הזו אינה מוכרת מספיק, ואף קיים בה תת אבחון. מהם התסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה, ואילו טיפולים יכולים לעזור?
בשיתוף אסטרהזניקה
COPD, מחלת ריאות חסימתית של מעשנים, היא מחלה מאד שכיחה. מעל 320 מיליון חולים מאובחנים ברחבי העולם והמספרים הולכים וגדלים. ההערכות הן שישנם כחצי מיליון חולי COPD בישראל.
זהו גם אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם ובכל זאת המחלה אינה מוכרת מספיק. למעשה, יש תת אבחון ל-COPD, כלומר חולים רבים כלל אינם מאובחנים ולמרות תסמיני המחלה המתגברים הם משייכים את איכות חייהם ההולכת ויורדת ואת קוצר הנשימה (בעיקר במאמץ) לסיבות אחרות, כמו למשל, לכושר הגופני הירוד שלהם, למשקל העודף, לגיל או לבעיות בריאות אחרות.
הסיבה העיקרית למחלה - עישון
COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית והסיבה העיקרית למחלה הינה עישון, אקטיבי או פסיבי, סיגריות או נרגילה, ובשל כך מרבית החולים הם מעשנים או כאלו שעישנו בעבר. גם זיהום אוויר נקשר למחלה ולעתים גם היבטים גנטיים מסוימים.
בין רבע לשליש מהמעשנים יפתחו COPD במהלך חייהם וחלק ניכר מהם יאובחן כשהמחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם ומלווה לא פעם בסימפטומים קשים.
התסמינים הבולטים הם קשיי נשימה, שיעול וליחה. כדי לאבחן את המחלה יש לבצע בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה), בדיקת נשימה ונשיפה פשוטה המתבצעת במכון ריאות ומפוענחת על ידי מומחה למחלות ריאה.
לצד הספירומטריה ישנם גם שאלוני אבחון וכמובן הסימפטומים, המשתנים מאדם לאדם, ומדווחים לרופא.
לחיות עם COPD אינו פשוט כלל. יש חולים אשר מתארים את התחושה של COPD ככזו שהם נושמים דרך קש. הקושי הגדול מתבטא ביכולת לנשוף את האוויר מהריאות החוצה. הסימפטומים אצל מרבית החולים מטרידים בכל שעות היממה, גם במנוחה ובשינה.
פעולות יומיומיות אשר נחשבות פשוטות לכל אדם הופכות לאתגר של ממש: לסדר את הבית, לעלות במדרגות, לצאת לקניות, לטייל עם הילדים לבדם. המגבלות הללו פוגעות גם בקשרים החברתיים היות וחולה ה- COPD מתקשה לעשות את אותן פעילויות של חבריו ואף נמנע יותר ויותר מהם.
מרבית החולים מעידים שלמחלתם יש השפעה משמעותית לא רק על חייהם אלא גם על מעגל המשפחה הקרוב אליהם ועל כן לא פלא שחלק ניכר מהחולים מפתחים גם דיכאון וחרדה.
מתחילים לזוז
המציאות הקשה הזו כולאת את החולים במעין מעגל סגור: חולים אשר סובלים מקוצר נשימה מגבילים עצמם מפעילויות כדי להימנע ממצבי קוצר נשימה. הימנעות מפעילות גופנית מובילה להרעה במצב מחלתם ובעצם מחמירה את קוצר הנשימה שלהם ומגבירה את התלקחויות המחלה.
כן, דווקא לפעילות גופנית אצל חולי COPD יש אימפקט משמעותי על שליטה ושיפור מצב המחלה. המלצה חשובה לכל חולה COPD, גם בשלבים מוקדמים, היא לבצע פעילות גופנית מתונה יומיומית. לחולים הקשים מוצע טיפול, הנקרא שיקום ריאתי, טיפול הניתן במכוני הריאות של בתי החולים באמצעות סל התרופות.
שיקום ריאות כולל פיזיותרפיה, התעמלות מבוקרת למשך שעה, פעמיים בשבוע. אלו תרגילים מודרכים שמטרתם לשפר את מצב הריאות ולחזק גפיים עליונות ותחתונות, וכן את שרירי הנשימה.
שיקום ריאות מוריד את הסיכון להתלקחויות ומשפר את איכות החיים של החולים. חוסר פעילות גופנית מאפיין את החולים הקשים ומוביל לירידה בתפקוד הריאות. בכינוס המדעי הגדול ביותר באירופה של האיגוד האירופאי לרפואת ריאה שנערך בחודש ספטמבר בלונדון הוצג גם מחקר מעניין שמצא כי פעילות גופנית בקרב חולי COPD מפחיתה גם את הסיכון של אותם חולים לדיכאון וחרדה.
לצד הפעילות הגופנית יש לטפל נכון במחלה. ראשית כל, הטיפול החשוב ביותר, מובן מאליו עד כמה שזה יישמע, הוא להפסיק לעשן. באופן פרדוקסלי, מרבית חולי ה-COPD ממשיכים לעשן גם לאחר אבחון המחלה.
כשמצבם מידרדר באופן בלתי הפיך הם מבינים עד כמה הרסני היה להמשיך לעשן. הפסקת העישון בשלבים המוקדמים של המחלה משפרת משמעותית את תוחלת החיים. כיום ישנן תרופות זמינות בסל המסייעות להפסקת עישון וכן קיימות סדנאות מטעם קופות החולים ובתי החולים.
להתאים את הטיפול הנכון לחולה הנכון
היות שהמחלה אינה ברת ריפוי יש לנסות לשלוט בסימפטומים של המטופל, להקל עליו, למנוע את התלקחויות המחלה המסכנות חיים ולנסות להחזיר את המטופל כמה שניתן חזרה לשגרת חייו.
כיום בארסנל הטיפולי יש עשרות טיפולים שונים הניתנים באמצעות משאפים, עם חומרים פעילים שונים, חלקם ותיקים וחלקם כאלו שהצטרפו לאפשרויות הטיפול רק לאחרונה.
קבוצת טיפול יעילה וחדשה יחסית הם הטיפולים מסוג LAMA- LABA. דובר בטיפול משולב על ידי 2 סוגים של מרחיבי סימפונות הניתן במשאף אחד ומסייע למטופל בהפחתת תסמיני הנשימה הקשים.
מחקרים מראים שהטיפול המשולב לא רק מקל על תסמיני המחלה אלא גם משפר את תפקודי הריאות בהשוואה לטיפולים שאינם משולבים, כלומר בהשוואה לטיפולי COPD בעלי חומר פעיל אחד.
הגישות הטיפוליות במחלה מגוונות וריבוי המשאפים מאפשר להתאים כמעט באופן אישי לכל מטופל את הטיפול המתאים עבורו. משאפים משולבים אלו מתאימים לסוגים שונים של חולים. אין משאף אחד שמתאים לכולם. דבר אחד כן ידוע לנו, הצוות הרפואי, התאמה נכונה של הטיפול המתאים ביותר למצב המחלה ולפרופיל החולה עצמו תגדיל את הסיכויים להתמדה בטיפול ולהצלחתו.
יש משאפים הניטלים פעם ביום ואחרים הניטלים פעמיים ביום ומתאימים לחולים שונים בהתאם לחלקי היממה בהם הם סובלים יותר מתסמיני המחלה ובהתאם לעוצמתם. ישנם משאפים שהשפעתם מהירה והם מתאימים לחולים הסובלים מתסמינים המופיעים בעיקר בשעות הבוקר.
יש טיפול שמשפיע עד ל-12 שעות והוא משאף שניתן ליטול אותו פעמיים ביום, כדי להרגיש גם ביום וגם בלילה תחושת ביטחון ולסייע בהקלה על הסימפטומים גם בחצי השני של היממה, היות ובדרך כלל חולי ה-COPD חשים קושי גם בשעות הלילה בשל שיעולים וקוצר נשימה.
ישנם גם משאפים הפועלים למשך 24 שעות וניטלים רק פעם אחת ביממה.על כן חשוב לנסות לתאר לרופא מתי מופיעים תסמיני המחלה ואילו מהם מופיעים בבוקר, במהלך היום או בשעות הלילה. בנוסף, יש מטופלים בעלי סגנון חיים ורצונות שונים.אחרים זקוקים למשאפים עם כוח שאיפה חלש וכמובן למשאף שיצליחו לתפעל בקלות.
בסופו של יום, הדרך לנצח את מחלת ה-COPD היא פשוט לא לחלות בה. היות ובמרבית המקרים המחלה היא פועל יוצא של עישון רב שנים, חייבים להגביר את המודעות לנזקי העישון ואת המודעות למחלה הקשה הזו.
פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון ריאות, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
בשיתוף אסטרהזניקה
לפנייה לכתב/ת 
