הפרדת פסולת ביתית - לא כלכלית ועולה לציבור הון

מבקר המדינה בחן את פרויקט ההפרדה במקור של פסולת ביתית ברשויות המקומיות. לפני 6 שנים החל המשרד להגנת הסביבה (הגנ"ס) בהפעלת פרויקט הפרדת פסולת במקור, במסגרתו הרשויות המקומיות נדרשות להציב פחים נוספים בבתי האזרחים - פח כתום לאיסוף פסולת אריזות ופח חום לאיסוף פסולת רטובה. המשרד הציע לרשויות המקומיות שיעברו להפרדת פסולת סיוע בסך 333 מיליון שקל מכספי ה"קרן לשמירת הניקיון" (קרן שמנוהלת במסגרת המשרד להגנ"ס ומטרתה למנוע השלכת פסולת וטיפול בפסולת, מחזור ועוד).

המבקר ציין כי שוק הטיפול בפסולת מתאפיין בכשלי שוק שמקורם בתחרות מועטה ובתיאום מחירים הגורמים לכך שהרשויות המקומיות מוציאות על הטיפול בפסולת תשלומי יתר בסך מאות מיליוני שקלים מדי שנה, טיפולם של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר בכשלים אלה, בין היתר באמצעות הגבלת מחירים, מתעכב יתר על המידה.

חשד למונופול

בדו"ח מצוין כי לפי הערכה שמרנית של המשרד משנת 2013, הרווחים העודפים שמקורם בריכוזיות ובשליטה של מונופולים בשוק מסתכמים בכ-110 מיליון שקל. דמי הכניסה באתרי הטיפול בפסולת מועלים באופן חד צדדי, הרשויות הקטנות משלמות יותר מהגדולות, ובאתרים בצפון ובמרכז מחירי הכניסה גבוהים יותר מבדרום. ברשות להגבלים עסקיים קבעו ב-2013 כי על פי ממצאי בדיקה ראשונית קיימת הסתברות שכמה אתרי טיפול בפסולת מהווים מונופול וניתן לשקול הטלת פיקוח על המחירים.

בנוסף, בחינה כלכלית של עלות הפרדת פסולת במקור למשק לעומת חלופות אחרות, שנערכה במשרד בשנת 2013, העלתה כי ההליך אפילו אינו כדאי מבחינה כלכלית. בד בבד נחקק גם "חוק האריזות", לפיו הרשויות המקומיות התקשרו עם תאגיד "תמיר", על פיו הרשות המקומית תפרוס את התשתית לאיסוף פסולת האריזות, דוגמת בקבוקי משקה, ותפנה בעצמה למכלי מחזור והתאגיד ישלם לה בתעריף קבוע. במשרד הגנ"ס הסבירו כי יכולות להיות סיבות רבות לכך שהפרויקט הפך לכלכלי פחות משחשבו: אופן ההתקשרויות עם הקבלנים, כשלים בניהול של הרשות ועוד.

בין היתר קבע המבקר כי על המשרד להגנת הסביבה לבחון את הפרויקט ולקבל החלטות להמשכו או הפסקתו על סמך הלקחים שיופקו. כמו כן, על המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר לפעול ביתר שאת נגד השפעות הריכוזיות של שוק הפסולת כדי להפחית את תשלומי היתר בסך מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור. כמו כן, על משרדי ההגנ"ס והפנים להקפיד כי תשלומי היטלי ההטמנה, הנאמדים במאות מיליוני שקל, יועברו לקופת הקרן לשמירת הניקיון. במקביל, גם הרשויות המקומיות צריכות להקפיד על יישום הפרויקט ולנצל את הכספים שהמדינה העבירה להם לקידומו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מתייחס ברצינות רבה לדו"ח מבקר המדינה ולהערות וההמלצות שבו, גם אם יש לנו חילוקי דעות מקצועיים עם חלקים מסוימים בדו"ח – ואף הערנו על כך. בעקבות כניסת השר החדש לתפקיד, מתבצעת היום סדרת דיוני עומק סביב כל המבנה של טיפול בפסולת לצורך לימוד הניסיון שנצבר בשנים האלה, הפקת לקחים וארגון מחדש במידה ויוחלט על כך. הפרדה של פסולת במקור, ובמיוחד פסולת אורגנית, מהווה תהליך ארוך ומורכב ליישום. למרות מאמצי המשרד והרשויות המקומיות - בחלק גדול של הרשויות הפרויקט נתקל בקשיים, וברשויות ומועצות רבות הפרויקט הצליח ואף זוכה לשיתוף פעולה מצד התושבים.

"המשרד להגנת הסביבה מייחס חשיבות גבוהה לטיפול בפסולת, ופועל במטרה להפחית את היקף ההטמנה באמצעות דרכים מגוונות, הכוללות בין היתר הקמה של מתקני השבת אנרגיה; תמיכה בשדרוג תשתיות פסולת ברשויות חלשות; עידוד ההפרדה במקור של פסולת אריזות; ועידוד הרשויות המקומיות להפחית הטמנה באמצעות תמרוץ כספי. צמצום הטמנת הפסולת והפרדה במקור הם תהליכים ארוכי טווח, העוסקים בשינוי הרגלי הציבור והקמת תשתיות פיזיות. אך המשרד משוכנע כי בסוף ההליך יעלה שיעור המיחזור ויופחת היקף ההטמנה, נקיים הפקת לקחים מתמדת של עיקרי דו"ח המבקר".