קניה ווסט לא לבד: המוזיקאים שאיבדו את זה
בריטני ספירס גילחה את ראשה מול המצלמות, מריה קארי התפשטה בשידור חי, סולן גרין דיי התחרפן על הבמה כשהתבקש לקצר הופעה ומנהיג פינק פלויד חשב שהוא בכלל בננה. בעקבות המשבר של קניה ווסט, חזרנו לכמה מקרים עגומים של מוזיקאים שנכוו בנפשם מאור הזרקורים
ההתמוטטות הנפשית שחווה הראפר קניה ווסט היא לא עניין לצחוק עליו. גם אם התנהגותו השחצנית של נער הפוסטר להיבריס תמיד הייתה שנויה במחלוקת, לא כדאי לקחת באדישות את המשבר שניכר כי ווסט חווה. שלא במפתיע, לא מעט מוזיקאים אחרים התמודדו גם הם עם משברים נפשיים קשים, שבשל מעמדם והסיקור התקשורתי סביבם הפכו פומביים ופולשניים.
רופאו של קניה ווסט הזהיר מהתנהגות אלימה
מחיר המשבר: קניה ווסט מפסיד מיליונים
במקרים מסוימים הם התגברו והמשיכו הלאה, לעתים עד כדי קמבקים מרשימים - רק תשאלו את בריטני ספירס, שרק לפני תשע שנים מערכות העיתונים בארצות הברית היו מוכנות עם ידיעת מוות ששמה מתנוסס עליה. והיו גם כאלו שחוו משברים עמוקים שהשפיעו על חייהם ועל הקריירה שלהם לטווח הארוך.
בריאן ווילסון
בריאן ווילסון היה הכוח היצירתי המניע מאחורי הביץ' בויז - ולגאונות מוזיקלית יש לא אחת מחיר כבד. הסימנים לקריסה הנפשית של ווילסון החלו כבר בימי הקלטת אלבום המופת "Pet Sounds", כשפרץ היצירתיות של המוזיקאי לווה בירידה לפרטים אובססיביים ופרפקציוניזם כפייתי. עד 1968 כבר היה ברור לחבריו להרכב שווילסון לא לחלוטין בקו השפיות והוחלט להמשיך בלעדיו.
בשנתיים שלאחר מות אביו (לשניים היו יחסים מורכבים במשך שנים), ווילסון בילה ימים שלמים במיטתו, השתמש בסמים קלים עד קשים (ביניהם הרואין) ואכל עד לעודף משקל. בשלב מסוים אובחן כלוקה בסכיזופרניה, שגרמה לו לשמוע קולות בראשו. המחלה עצרה את הקריירה של ווילסון לשנים רבות, כמו גם את חייו האישיים, ושילוב התרופות שקיבל לא הועיל למצב.
במשך שנים עבר ווילסון סוגי טיפול שונים ונע בין יציבות נפשית להיעדר מוחלט של כזו. באחד מרגעי השפל אף ניסה להתאבד בנפילה מצוק עם רכבו. בפעם אחרת ביקש לקפוץ לבור שחפר בחצר האחורית שלו ולהיקבר בחיים. גם קולו נפגע כתוצאה מאורח החיים הפרוע והבלתי יציב, שכלל גם עישון בשרשרת ושימוש כבד בקוקאין.
בשל המשברים הנפשיים לקחו לו כמעט ארבעה עשורים להשלים את האלבום "Smile", שהיה אמור להיות ממשיכו של "Pet Sounds". רק ב-2004 הוא הוציא את היצירה המלאה עליה התחיל לעבוד ב-1966.
בריטני ספירס
אחת מההתמוטטויות הנפשיות היות זכורות בעולם הבידור הייתה זו של בריטני ספירס - שהתחילה ב-2007, לאחר שמונה שנות הצלחה מטורפת. ספירס, שבשלב הזה הייתה בת 25 ואם לשניים, פירקה את נישואיה לרקדן קווין פדרליין (שבעצמו עבר לא מעט מאז, כולל השמנה קיצונית) והשניים פצחו במאבק משמורת פומבי ומכוער.
במהלך השנה ההיא התקשורת סערה בעקבות צילום של ספירס, בו תועדה כשהיא נוהגת ובנה הפעוט על ברכיה. בהמשך הגיע גם גילוח הראש לעיני מצלמות. העובדים במספרה בה בחרה ספירס להיפטר ממחלפותיה הבלונדיניות סיפרו כי הכוכבת נימקה את האקט בכך שנמאס לה שנוגעים בה. עוד היו שם - פרסום מכתב בו סיפרה כמה היא אבודה, זאת ללא ידיעת אשת יחסי הציבור שלה שהתפטרה כתוצאה מכך, העסקה ופיטורים של מנהלים ושומרי ראש, כניסה ויציאה ממוסדות גמילה ועוד ועוד.
בספטמבר של אותה שנה פתחה הזמרת את טקסי פרסי MTV, ומה שהיה אמור להוות קאמבק מרשים הפך לרגע די מביך עבורה. התקשורת מתחה ביקורת על משקלה והופעתה שתוארה משונה, ושידרה שוב ושוב את תגובותיהם הנבוכות של קולגות כמו פי דידי ופיפטי סנט - ובעיקר זו של ריהאנה, שהגדילה לעשות ולא הפסיקה לצחוק לאורך כל הביצוע.
למעשה, כל היום שקדם להופעה היה טראומטי עבור ספירס. היא הגיעה לאולם שעות לפני הטקס ונכנסה לחרדה איומה כשנתקלה באקס המצליח, ג'סטין טימברלייק. היא סגרה את עצמה בחדרה ולא הסכימה לצאת, גם כשטימברלייק נקש על הדלת, ולאחר מכן יצרה סקנדל סביב תוספות השיער שלה. כשטימברלייק זכה בארבעה פרסים ספירס בילתה מאחורי הקלעים בדמעות. בימים שאחרי טענה שנראתה כמו "חזירה שמנה" והוציאה את תסכוליה על הסובבים אותה.
בהמשך היא איבדה את המשמורת על ילדיה, שילמה 120 אלף דולר לבעלה לשעבר עבור הוצאות המשפט וחויבה בקנס משמעותי על אותה נהיגה חסרת אחריות עם בנה.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שהתמוטטותה של ספירס הפכה פומבית כל כך ונצרבה בזיכרון הפופ הקולקטיבי הייתה התזמון - בדיוק בשנים בהן יוטיוב החל להראות את כוחו והאתר TMZ הפך למעצמת רכילות. בסופו של דבר ספירס התבגרה והתפכחה, אבל עד היום אפשר למצוא ברשת חולצות וספלים עם הכיתוב "אם בריטני ספירס עברה את 2007, אתה יכול לעבור את היום הזה".
לא במיטבה. בריטני וההופעה בטקס פרסי MTV
שינייד אוקונור
זה לא ששינייד אוקונור הייתה מופת לשפיות ועידון בימי שיאה בתחילת שנות ה-90. הזמרת האירית, הזכורה מביצועה לשירו של פרינס, "Nothing Compares to You", תמיד נטתה לדיכאונות ושינויים במצב הרוח, אך בשנים האחרונות משבריה הפכו קיצוניים ופומביים יותר - בעיקר בשל נטייתה לתעד אותם בחשבון הטוויטר שלה.
במשך השנים חוותה אוקונור, שלוקה בהפרעת אישיות דו קוטבית, קריסות רבות. היא נכנסה ויצאה מבתי חולים פסיכיאטריים ודיברה בפתיחות על מחשבותיה האובדניות. היא תיארה את מחלתה כבור פעור במרכז הווייתה, אשר נסתם רק באמצעות שימוש בתרופות.
בשנתיים האחרונות הלך והחריף מצבה של אוקונור, והיא חשה צורך לתעד את תלאותיה האישיות לעיני קהל עוקביה ברשתות החברתיות. בין היתר סיפרה בסוף 2015 על מאבק המשמורת על שני ילדיה שהיא מנהלת נגד בעלה לשעבר. בציוץ די מזעזע הזהירה את בעלה שבנה "הולך להתאבד או להרוג מישהו. הוא כמעט חבט בבעל חיים למוות ביום ראשון".
כמה ימים לאחר מכן צייצה כי "לקחתי מנת יתר. אין כל דרך אחרת לזכות בכבוד. אני לא בביתי. אני במלון, איפשהו באירלנד. תחת שם בדוי. כל הכבוד חבר'ה, סופסוף הצלחתם להיפתר ממני. כשתכננתם להרחיק אותי מילדיי, האם תכננתם שאאבד גם את נפשי כתצואה מכך? איך אתם הולכים להסביר את מותי?". הציוץ הלחיץ רבים שחששו לחייה של המוזיקאית - שנרגעו במהרה, כשהיא נמצאה כשעה וחצי אחרי פרסומו.
פרסומי הרשת המבהילים של אוקונור לא נפסקו שם. בהמשך טענה בפוסט בפייסבוק כי היא מאושפזת בבית חולים, השתלחה במיילי סיירוס והוסיפה להיעלם מביתה ולהדאיג את סובביה, שחשבו שהיא שמה קץ לחייה.
מריה קארי
מפתיע שמריה קארי חוותה התמוטטות עצבים בעברה. היא נראית כל כך מאוזנת. ועכשיו ברצינות, זה היה רק עניין של זמן עד שכוכבת בסדר הגודל של קארי בשנות ה-90 תאבד אחיזה במציאות - או לפחות תתערער קצת, עם כניסתן לשוק של שחקניות חדשות וצעירות ממנה. כך בדיוק קרה בקיץ 2001, לא הרבה אחרי שמצאה עצמה מתמודדת מול זמרות כמו בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה על תואר מלכת הפופ.
הסיבה למשבר הנפשי הייתה נעוצה בנתוני המכירות הלא מרשימים בלשון המעטה של אלבומה "Glitter", שליווה את הסרט האיום והכושל בעל שם זה. דיווחים שונים סיפרו כי חברת התקליטים איבדה אמון בזמרת, והיא, שהייתה רגילה לראות את כל אלבומיה מתמקמים בנוחות בראש מצעדי המכירות - התקשתה לשאת את העומס הנפשי.
ביולי 2001 היא אושפזה בבית חולים בווסצ'סטר, ניו יורק, ולאחר מכן הועברה לבית חולים נוסף בקונטיקט, שם נשארה עד אוגוסט. בראיונות מצולמים מאותם ימים היא נראתה מבולבלת ולא קוהרנטית. זכורה מכל היא הופעתה המוזרה בתוכנית "TRL" של MTV, שכללה רוטינת סטריפטיז מצדה ומבוכה מצד המנחה, קרסון דיילי.
קארי טענה לאחר מכן כי הייתה תשושה מעבודה אינטנסיבית של 21 שעות ביום במשך שלושה חודשים רצופים. שנים אחר כך מתחה ביקורת על התנהלותה האובססיבית של התקשורת בסיקור מפלתה והסבירה כי "לא הייתה לי את מערכת התמיכה המתאימה באותו זמן".
בילי ג'ו ארמסטרונג
המקרה של בילי ג'ו ארמסטרונג, סולן להקת גרין דיי, אמנם נחשב קל יחסית לאחרים ברשימה, אבל הוא בהחלט ראוי לציון. למען האמת הוא אפילו מנומק היטב. ב-2012 לקחה הלהקה חלק בפסטיבל של iHeartRadio בלאס וגאס, והייתה אמורה להעניק הופעה בת 40 דקות. אלא שהופעתו של הזמר אשר שהתקיימה לפניהם נמתחה מעבר לזמן המתוכנן - מה שהביא לקיצור ההופעה של ארמסטרונג ושות'.
וכך, במהלך ביצוע של השיר "Basket Case" (הו, האירוניה), כשהמסך שלפניו בישר שנותרה לו דקה אחת בלבד לתום ההופעה, הפסיק ארמסטרונג לנגן ובחר לנצל את 60 השניות שנותרו בדרך פרודוקטיבית ומשחררת אגרסיות.
"דקה אחת! אתם פאקינג צוחקים עליי. דקה אחת!", צעק הפאנק-רוקר, בפתחו של מונולוג שכלל את המילה "פאק" אחת לשלוש שניות בממוצע. "אני פה מ-1988!", הוסיף והזכיר לכולם שגרין דיי הם "לא ג'סטין ביבר!". בהמשך, כדי ממש להראות למארגנים, שבר הסולן המתוסכל את הגיטרה שלו בפני הקהל ההמום וירד בסערה מהבמה. המעניין בסיפור כאן, כלומר מעבר למעשיו של ארמסטרונג, היא העובדה שבמקום שייתפס כמורד גדול - התנהגותו פורשה ככזו של כוכב פופ שמבין שתהילתו חולפת ולא מצליח להשלים עם המציאות.
סיד בארט
מהעצובים שבמקרי הקריסה הנפשית הוא זה של סיד בארט, היהלום המשוגע של פינק פלויד והאיש שעיצב והגדיר אותה מוזיקלית בשנותיה הראשונות. בעוד הוא מעולם לא אובחן באופן רשמי, הסברה טוענת כי בארט חווה סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית. זו פרצה ככל הנראה כתוצאה משימוש כבד ב-LSD, שהפך את התנהגותו של בארט מוזרה וקשה להתמודדות.
בין היתר חווה המוזיקאי המוכשר אובדן זיכרון זמני (חברו ללהקה, דיוויד גילמור, סיפר בראיון שכשבא לבקרו באחד מן הימים, ידידו הוותיק לא הצליח לזהותו), היעדרויות של ימים ותקופות שיקום. האגדה מספרת שלמשך כמה ימים, חשב בארט שהוא בננה. במהלך הופעות הוא לעתים ירד מהבמה ללא הסבר, או סירב כליל להופיע ולשתף פעולה עם חבריו בהופעות טלוויזיוניות. במקרים אחרים ניגן תו אחד או פירק את מיתרי הגיטרה שלו על הבמה. ב-1967 הפסיקה הלהקה את סיבוב ההופעות שלה לאחר שמונה הופעות בלבד, מכיוון שלא הצליחה להתמודד עוד עם התנהלותו של אחד החברים המרכזיים בה.
בארט עזב את ההרכב ב-1968. מצבו הנפשי הטריד את הבסיסט רוג'ר ווטרס מספיק בכדי לכתוב לא מעט שירים אודות ההתמוטטות הנפשית של חברו. "לדעתי זה היה קורה בכל מקרה", אמר גם גילמור שהחליף את מקומו בלהקה בראיון. "זה היה עניין מושרש ועמוק, לא הייתי אומר שהחוויות הפסיכדליות שעבר היו זרזים. ועדיין, אני פשוט חושב שהוא לא היה מסוגל להתמודד עם הרעיון של הצלחה וכל הדברים הנלווים לה".
לאחר שעזב את הלהקה הקליט בארט שני אלבומי סולו. בהמשך התבודד, מיעט לצאת מביתו והקדיש את חייו לגינון וציור. ב-2006 מת ממחלת הסרטן.
