האיים המלדיביים: לצלול לתוך הכחול האינסופי

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

עוד לפני שנוחתים בשדה התעופה הקטן במאלה, הנוף מחלון המטוס גורם להמון פרפרים בבטן ולסף ההתרגשות לגאות. עשרות כתמים בהירים, מוקפים בגוונים של כחול וטורקיז מבשרים על הגעתכם לאחד המקומות היפים ביותר על פני כדור הארץ ועוד רב הנסתר על הגלוי.

קשה לנתק את המבט מהאיים שהולכים וגדלים ככל שמתקרבים לנחיתה. ריזורטים חלומיים, לגונות קסומות בעלות צבע כחול עז ואיים בודדים עליהם עץ קוקוס הנוטה אל הים, מדגמן גלויה של החיים הטובים.

כשנפתחים גלגלי המטוס ופוגשים בקרקע אנחנו נוהרים החוצה בציפייה רבה לחוויות ספארי הצלילה במלדיביים. הראשון לקבל את פנינו הוא מזג האוויר החם והלח המאפיין את המקום. מיד מתחילים להשיל את שכבות הבגדים ונאספים על ידי נציגי הספינה, ששמחים לקבל את פנינו.

(צילום: אמיר גור)

אין צלילות מבוזבזות

זהו, עשינו זאת – אחרי שבועות של ציפייה והכנה אנחנו כאן – באיים המלדיביים. לקראתנו שבוע מלא בחוויות שקשה לדמיין, קשה עוד יותר לתאר והכי קשה יהיה – להאמין לנו. מזל שהבאנו איתנו מצלמה.

קצת לפני שנסחפים אל שגרת החיים החדשה שלנו – שכוללת צלילה, אכילה, רביצה וחופים פה ושם – צריך להתארגן ולהתאקלם בספינה (בית המלון הצף שלנו).

לאחר קוקטייל קבלת הפנים והיכרות עם הצוות, מתמקמים בחדרים ויוצאים לצלילה הראשונה, הלוא היא ה"צ'ק דייב". צלילה זו – כשמה כן היא – מיועדת לבדיקת הציוד, להתאמה של כמות המשקולות הנכונה ותנועה במים, אך במלדיביים כמו במלדיביים, אין צלילות מבוזבזות ומי שסיים את הבדיקות נהנה מריף יפהפה, אלמוגים ודגים למכביר.

אנחנו יוצאים מהמים בעיניים נוצצות. "זו רק ההתחלה", אומרים לנו המדריכים המקומיים, "חכו שנגיע לאתרי הצלילה המפורסמים".

(צילום: אמיר גור)

ארבע ה"מצוות"

רפובליקת האיים המלדיביים שבלב האוקיינוס ההודי היא המדינה הנמוכה והשטוחה ביותר בעולם, וככזאת היא מכילה בה אזורים שלמים שנמצאים בסכנת הצפה במקרה של עליית מפלס הים.

בעבר היה הדיג המשאב העיקרי של תושבי המדינה, אך החל משנות ה-80 של המאה הקודמת הזרקור הופנה לתיירות, והאיים הפכו לאבן שואבת לזוגות, משפחות, מבוגרים וצעירים מכל העולם שמגיעים לחופשה רומנטית, או פשוט לחופשת פינוק אמיתי.

מאחר שהים תופס אחוז ניכר משטחי המדינה, אין זה פלא שהתיירות משלבת בה ספורט ימי, בילוי בחופים, שנירקול וצלילה – ארבע ה"מצוות" אותן צריך לקיים בביקור במלדיביים.

כשהזמן מאפשר זאת, אין פתיחה טובה יותר לטיול הספארי מאשר שנירקול בשונית הבית של מאלה, רק אנחנו וחגיגה מגוונת של צבע ודגה. במקרים בהם ההגעה היא בצהריים, מתחילים כבר מצלילת הבדיקה, שלעתים מפתיעה עם נוכחות של מנטות וכרישים – התושבים הוותיקים והפופולריים של האיים.

(צילום: אמיר גור)

לרקוד עם כרישים

בצלילת לילה עם כרישים, אנחנו רואים את הכרישים מגיחים מכל הכיוונים. עוד לא סיימנו להתפעל מכריש אחד, שמן במיוחד, וכבר מגיעה כרישה שרוצה גם היא להידחף לתמונה. כרישים נוספים מצטרפים וביחד עם עשרות דגי ג'ק פיש ענקיים, מתחוללת מול עינינו חגיגת כרישים אמיתית.

מדי פעם נוחת לידינו בשקט סטינג ריי (מחבטן) – דג שנראה כמו תקליט ענק עם זנב, שמקשית את גבו ושואב את טרפו מתוך החול. עבור חלק מהאנשים זה אולי נשמע כמו תסריט של סרט אימה סוג ב', אבל עבורנו, הצוללים – מדובר בהגשמת חלום.

האיים המלדיביים הם יעד צלילה מצוין למי שמחפש לשלב בין צלילות שונית מרהיבה וצבעונית לבין מפגש אינטימי עם כרישים ומנטות, במגוון הזדמנויות. מעבר לסיכוי לכריש בכל צלילה כמעט, יש כמה צלילות בנקודות שבהן הם מתקבצים באופן קבוע, כך שהסיכוי לראות אותם הוא גבוה וכמעט ודאי.

(צילום: אמיר גור)

הכרישים הנפוצים ביותר באיים הם לבני הקצוות (White Tip shark), שמסתתרים מתחת לסלעים במשך היום, או חולפים בשונית. אך כמה שהם ביישנים במהלך שעות האור – ככה הם פרועים בלילה. עם רדת השמש הם יוצאים ממחבואם וצדים רכיכות, סרטנים ועוד.

מין נוסף של כריש שנפוץ באזור הוא הכריש האפור (Grey reef shark), אותו פוגשים בצלילות רבות, בדרך כלל בהפתעה. המתחילים הצוללים יתווכחו אם מדובר בכריש אפור או בלבן קצוות – ויכוח שניתן להכריע בקלות מפני שצורת גופם ופיהם שונה זה מזה. הנה עוד סיבה טובה להביא אתכם מצלמה תת ימית, אם עד עכשיו חשבתם שזה מיותר.

(צילום: אמיר גור)

חגיגת הכרישים מגיעה לשיאה באחד משני אתרי הצלילה המומלצים לצלילת לילה. עשרות כרישים מהמין נרס שארק (Nurse shark)מתקבצים בשעות הערב באתר מסוים באחד האיים שבאטול פלידהו.

כל מה שצריך זה לשבת בניחותא על החול הרך, להוציא את הפופקורן וליהנות מסרט הטבע הטוב ביותר. הקרבה אל הכרישים היא כזו שהם עשויים בטעות תמימה להתחכך בצוללים בחולפם סמוך לראשים ובין הרגליים. אין מה לדאוג, הכרישים הללו אינם תוקפניים וכלל לא תופסים את המולת הצוללים סביבם כמטרד.

(צילום: אמיר גור)

כריש הלווייתן הדג הגדול ביותר בעולם

לפתע מרחוק מתקרב צל גדול, נינוח ואצילי. את השקט המופתי שבו הוא נע לכיוונינו מפריע רק רחש הבועות והלמות לבנו. אנחנו מחייכים מתחת למסכות ואושר מציף את הגוף בגלים. סוף סוף זה קורה - המפגש המיוחל עם אחד מבעלי החיים הגדולים ביותר באוקיינוס.

זהו ללא ספק הכוכב של האיים המלדיביים – כריש הלווייתן (Whale shark). מדובר על ענק אמיתי – הדג הגדול ביותר בעולם, בעל יופי מיוחד ותנועה עדינה ומרתקת במים.

על גבו נקודות לבנות וסימן ההיכר שלו הוא פה רחב ידיים, אותו הוא פוער כדי לאכול יצורים זערוריים וחסרי יכולת תנועה, הנקראים בשם כללי "פלנקטון" (משמעות השם: "נוודים"). מידותיו נעות על פי רוב בין 5-9 מטרים, ולעתים אף למעלה מכך, והוא ממש כמכונית מסחרית גדולה או כאוטובוס קטן – כשמדובר בפרטים בוגרים – גודל מרשים לכל הדעות.

המפגש הנכסף עם כריש הלווייתן מביא את כל ספינות הצלילה אל אזור מסוים באיים שבו יש סיכוי רב למצוא אותו, אם בצלילה ואם בשנירקול (לאחר שאותר מעל המים) – כך או כך החוויה עוצמתית ומרגשת. בדרך כלל הכריש המגודל מאפשר לצוללים ליהנות מחברתו במשך מספר דקות עד שבהינף זנב מעמיק ונעלם בכחול, כלעומת שבא.

(צילום: אמיר גור)

ריקוד המנטות

קרובת משפחה של הכריש, שפוקדת את האיים באופן קבוע ומושכת אליהם מעריצים רבים, היא המנטה (Manta) – דג קסום שנראה כאילו נשלף מסרט מדע בדיוני. הוא מרחף במים באמצעות כנפיים רחבות ושחורות, שצורתן משולשת ורוחבן יכול להגיע אף ל-7 מטרים.

שלא כמו כריש הלווייתן שנצפה לרוב ביחידים, המנטות הן חיות חברותיות מאוד ובדרך כלל קוראות לכל החבר'ה שלהן כשהן בפרנזי של אכילה. הצלילות בנקודות מסוימות, אליהן המנטות חוזרות כדי לאכול ולהתנקות, הן בין הצלילות החווייתיות ביותר בספארי (ויש שיגידו – בחיים). אותם אתרים מסוימים נקראים "מנטה פוינט", ובדרך כלל יש בהם "תחנת ניקוי", אותה המנטות פוקדות כדי לשמור על היגיינת פה וזימים.

תנועתן במים אל עבר התחנה היא איטית, מרשימה ובלתי פוסקת - שכן המנטות חייבות להמשיך לנוע גם בעת הניקוי, לצורך תחלופת החמצן בגופן. לעיתים אפשר לצפות בהן ניזונות, תוך שהן חגות במעגלים ופוצחות ב"ריקוד המנטות" - גלגולים לאחור, "סלטות" ממש, וגורפות את הפלנקטון אל פיהן באמצעות סנפירי הראש שלהן, שנראים כמו זוג קרניים בשני צדי פיהן.

לאחר שפוגשים בהן, קשה להתנתק ולעלות למעלה וניתן לבלות איתן דקות ארוכות, בהן נדמה שהן באו במיוחד כדי לשחק איתנו, או לפחות כדי להשוויץ ביכולות התעופה שלהן. ובעצם, מי אמר שלא כך הדבר?

(צילום: אמיר גור)

רק לפרוש את הידיים ולרחף

צלילות רבות במלדיביים כוללות בהן תנועה עם זרם המים, שנושא אותנו לאורך ריף צבעוני ומלא חיים, המהווה מחסה ובית למיני דגים, למורנות, לכרישים, לסרטנים, לרכיכות ולעוד בעלי חיים רבים הבונים את השונית.

הזרם מביא איתו חומרי הזנה רבים, ולהקות הדגים מסתדרות עם הפנים לכיוונו, פיותיהם של הדגים פעורים וממתינים לארוחה הבאה שתנחת.

האזורים שהמים נעים בהם הם אזורים שוקקים, מגוונים ומלאי תנועה, בעוד שהאזורים בהם הזרם לא נע מאופיינים בשונית אפרורית ונטושה. צלילה בזרם המכונה "צלילת דריפט" (Drift dive), מהנה מאוד ולא מצריכה מאמץ גדול – רק לפרוס את הידיים ולרחף, להביט בנוף המרהיב ולהנות מהנסיעה. אך מה עושים אם פתאום באמצע הדרך רוצים לעצור ולהתעכב בנקודה מסוימת, כדי להתבונן בשונית או להמתין לבואן של מנטות?

פשוט מאוד – שולפים "ריף הוק" – אביזר צלילה בעל וו בקצהו, המחובר לחבל שקשור לצולל – אותו "עוגנים" באזור ריק מאלמוגים ומרחפים במקום, קשורים כמו בלון הליום של יום הולדת. תענוג!

אי מלדיבי לכל דורש

במדינת האיים שבה רק כ-200 איים מיושבים מתוך 1200, נותרו הרבה איים בודדים! אז נכון שהיום כבר רבים מהם נכבשו על ידי רזורטים לתיירים, שמחפשים את "חוויית האי הבודד" (שאיכשהו מקושרת אצלם לפינוק ללא גבולות, אכילה מופרזת ורביצה בג'קוזי), אך עדיין נותרו איים קסומים, שפרט לשומר החי עליהם בבקתה אין בהם נפש אדם.

חופיו הבתוליים של האי הבודד הם מקום מושלם לעשות הפוגה מהצלילות וליהנות מפיקניק ומשכשוך במים התכולים. אה כן, וגם להצטלם עם עץ קוקוס – ההוא מהגלויה.

מקנחים בעיר הגדולה מאלה – הבירה הצפופה בעולם

במרכז שרשרת האיים במלדיביים, שוכנת אחת מערי הבירה הצפופות בעולם – העיר מאלה (Male). כאן חיים ועובדים יותר משליש מתושבי המדינה הקטנטונת הזו.

אל "העיר הגדולה" מגיעים ביום האחרון לפני הטיסה, שכן מסיבות בטיחותיות אנחנו מנועים מלצלול 24 שעות לפני ההמראה, ומנצלים זאת כדי להכיר את התרבות, המנהגים ואורך החיים המקומי. כבר כשמתקרבים אל העיר עם הדוהני (סירה מסורתית שמתלווה לספינה ומשמשת אותנו בעיקר לצלילות) מבחינים בקו הרקיע בו בולטת כיפת מסגד זהובה.

בעיר עצמה אפשר לשוטט ולטייל בסמטאות, להתרשם משווקי האוכל והמסחר, לבקר במסגד העתיק ביותר במלדיביים שבנוי משלדי אלמוגים, לטייל בגן הסולטן ולפגוש בתושבים ובתרבות המלדיבית – בכיכר הרפובליקה.

ברחובות הראשיים יש חנויות לרוב, בהן מוצעות מזכרות מגוונות במחירים שווים לכל כיס. לא תמצאו בעיר פאבים שמגישים משקאות אלכוהוליים, שכן בשל היותה מוסלמית חל איסור על מכירה ושתיית אלכוהול ברחבי המדינה (אל דאגה, האיסור אינו תקף ברזורטים ובספינות צוללים!), אך יש בה לא מעט מסעדות מקומיות, בתי קפה לאורך רציף הסירות ואפילו גלידה, שנחשבת לטובה ביותר במלדיביים.

אמיר גור מנהל את מחלקת הצלילה בחברה הגיאוגרפית.

טיולי ספארי צלילה במלדיביים יצאו השנה מטעם החברה הגיאוגרפית בחודשים ינואר –אפריל  - להצטרפות לחצו כאן

בשיתוף החברה הגיאוגרפית