החסמים שבולמים אנרגיה מתחדשת בישראל
עלויות יקרות של אנרגיה מתחדשת, מחירים זולים בשוק הנפט והגז, חסמי מיסוי ורגולציה, הם רק חלק מהקשיים שהעלו אנשי הענף בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות. דווקא נציג הממשל האמריקני הרגיע את הנוכחים, בייחוד על רקע בחירתו של דונלד טרמאפ לנשיא, כשאמר: "ההשקעה באנרגיה מתחדשת לא תפסיק, היא פשוט כלכלית יותר"
חברת גוגל הודיעה אתמול (ג') כי בשנת 2017 היא תצליח לספק את כל תצרוכת האנרגיה שלה בעולם באמצעות אנרגיות מתחדשות המופקות מרוח ומשמש, אולם בישראל חזון של 100% אנרגיה מתחדשת נראה עדיין כמו אוטופיה רחוקה. במדינה כמו ישראל, שהסתחררה ממאגרי הגז ונהנית ממחירי נפט נמוכים בעולם, נדמה כי הממשלה אומנם מבינה שאנרגיה מתחדשת היא העתיד, אך עדיין תמשיך לדשדש בעבר בשנים הקרובות.
חברת החשמל מנסה להיכנס לאנרגיה המתחדשת?
פיילוט באוקיינוס השקט: אי שמייצר חשמל בעצמו
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הכריז בחודש שעבר בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות על שנת 2017 כשנת האנרגיה המתחדשת. אך השנים האחרונות היו אלה של הגז, והמציאות של היזמים כיום היא זו של רגולציה וביורוקרטיה שפוגעת קשות בשוק הסולארי. שווקים אחרים, דוגמת טורבינות הרוח והביו דיזל, נמצאים אף הם במקום קשה.
נותר להתנחם בדבריו של מנהל המשרד לאנרגיה מתחדשת במחלקת המדינה האמריקנית, גריפין מ. תומספון, שהסביר כי הטכנולוגיה תמיד מתקדמת בצעדי ענק ואחריה מדשדשים המוסדות הפוליטיים והממשלתיים.
צפו: מהפכת האנרגיה הסולארית
"בתחילת דבריו בכנס ביקש תומפסון להרגיע את הנוכחים, ואמר כי למרות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הרי שאנרגיות מתחדשות הן פשוט כלכליות יותר. "אני מבין שלחלקכם יש השגות ודאגות לגבי הנשיא הנבחר. ההשקעה באנרגיה מתחדשת לא תפסיק. זו כלכלה פשוטה. אף ממשלה באף מקום לא יכולה להתערב בכך. אך יש דברים שממשלות יכולות לעשות כדי להאיץ את הדברים".
בסופו של דבר הגז ייאזל
לפי ארגון גרינפיס, בתרחיש אוטופי של 100% אנרגיות מתחדשות, יתווספו למשק העולמי 42.2 מיליון מקומות עבודה ישירים, לעומת 29.1 מיליון אם נמשיך להסתמך על אנרגיות מזהמות דוגמת נפט. אבל השינוי קשה, בייחוד במדינה כמו ישראל המשתרכת מאחור.אמילי רוצ'ון, האסטרטגית לענייני אנרגיה של גרינפיס, הסבירה כי "השווקים האנרגטיים אוהבים את הסטטוס קוו, אנרגיה פוסילית וגרעינית. כניסת האנרגיות המתחדשות לשוק יוצרת תגובות נגד. אנשים מתלוננים על הסובסידות, וטוענים שהשוק לא בנוי לתמוך ולהעדיף אנרגיות מתחדשות".
אלא שלדברי רוצ'ון, המציאות בשטח הפוכה: "על כל דולר סובסידות שמועבר לאנרגיה מתחדשת, דלקים פוסיליים מקבלים 4 דולר. התפיסה היא שזה יקר יותר, אבל זה לא נכון".
לדברי רוצ'ון, "ישראל לא שונה מארצות אחרות", בכל מה שקשור לחסמי רגולציה וביורוקרטיה. עם זאת, לדבריה "צריך להיות רצון פוליטי לפתור את הבעיות. מה שלא קורה בישראל וקורה במקומות אחרים זה שאנרגיות מתחדשות נתפסות כבטיחות אנרגטית. ובישראל זה לא המצב.
"הייתי אומרת שזה בגלל שישראל היא 'רשת' בפני עצמה והיא לא יכולה להתחבר לאחרים. אבל יש מדינות איים שעושות 100% אנרגיה מתחדשת. דוגמת אל היירו, באיים הקנריים. גם להוואי יש יעד להגיע ל- 100% אנרגיה מתחדשת, וב-2015 הם הגיעו ל 23%".
"באירופה אנחנו (גרינפיס, א.ק) נתפסים כקול של אמת ואמינים. בארצות הברית פחות. הרבה יותר קל לדחוף לשינוי באירופה. בסופו של דבר הגז ייאזל. והאנרגיה האמיתית היא זו המתחדשת. ככל שהממשלה תשכיל להבין ליישם זאת כן ייטב".
בשנת 2015 נרשם שיא בשימוש באנרגיות מתחדשות. לעולם נוספה יכולת ייצור של 147 ג'יגה וואט, מתוכה 63 ג'יגה וואט אנרגיית רוח ו-50 אנרגיה סולארית. השנה ההשקעות באנרגיות מתחדשות עמדו על 367 מיליארד דולר (31% יותר מאשר בדלקים פוסיליים חדשים). 48 מדינות בעולם התחייבו להגיע עד שנת 2050 לרמה של 100% אנרגיות מתחדשות, וכך גם 65 חברות בינלאומיות (בהן איקאה, UBS, גוגל, HP ועוד). במובן הזה ישראל נמצאת במקום לא טוב בכלל.
עד ועדת החקירה הבאה
שלמה ולד, לשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה, הזהיר כי הנזקים מדלקים פוסיליים יהיו כאלה שיקימו וועדת חקירה. "אחרי זה יאמרו למה לא השקיעו באנרגיות מתחדשות? כל הפוליטיקאים מניחים סטטיסטית שבשלוש שנות הקדנציה שלהם לא תהיה תקלה. מה שצריך זה תמהיל דלקים נכון. וכיום המשק הישראלי לא בנוי על תמהיל דלקים נכון. אבל אני רואה מגמות של שיפור בתפיסה. אני רק מקווה שהאסון לא יתפוס אותנו באמצע".
בישראל מייצרים כיום בישראל רק כ-800 מגה וואט מאנרגיה מתחדשת, כשהרוב המוחלט הוא אנרגיה סולארית. "אנחנו יודעים שמשרד האנרגיה באמת מנסה לקדם שחרור של 1,000 מגה וואט", אמרה דורית בנט, יו"ר משותף כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת. הנהלת רשות החשמל אישרה כיום את ההסדרה בתחום האנרגיה הסולארית ובחודשים הקרובים צפויים לדון על הנושא עם רשות מקרקעי ישראל לקראת המכרזים על התעריפים.
לדברי בנט, "הבעיה היא האם משרד האנרגיה יצליח לגרום למשילות. שלוש שנים השוק הזה מת. שלוש שנים של עיסוק בגז. לחברות אין אופק עסקי. אני לא כועסת על זה שעסקו בגז. אבל צריך לעבוד גם על אנרגיה מתחדשת. אני מאוד מקווה ששר האנרגיה יבין שזה מניע את המשק ולא רק גז. בינתיים אנחנו חיים רק הבטחות. זה בושה שבמדינת רק 2% מהחשמל הוא מאנרגיה מתחדשת. ואני נדיבה".
נעם סגל, מנכ"ל הפורום לאנרגיה הסביר כי "יש מרחק גדול בין הצהרות השר והמנכ"ל והמציאות בשטח שאנחנו כארגון ציבורי והיזמים נתקלים בה מדי יום. יש הרבה רצון טוב. אבל קיים נושא הרגולציה. לדוגמא, הצעת חוק על פטור ממס הכנסה על פאנלים סולאריים מעכבת כבר שנתיים את התחום, או נושא הסדרת הקמת פאנלים סולאריים על בית משותף, שאי אפשר לעשות בישראל".
הפרדוקס של חוות הדגים
באי הכנס הגיעו עם בטן מלאה גם על רשות מקרקעי ישראל. מערכות סולאריות צפות מניבות כיום תשואה תחרותית לזו של מערכות סולאריות קרקעיות. בעלי חוות הדגים בארץ, שנמצאים במצב קשה, לוטשים עיניים לשוק האנרגיה הסולארית ומבקשים להביא את הטכנולוגיה לארץ. בישראל יש כ-500 מאגרי מים בשטח כולל של כ-50 קמ"ר (כשטחה של תל אביב). ניתן להתקין מערכות סולאריות צפות כשיכולות, בתרחיש האופטימי ביותר, להגיע להספק של כ- 2 גיגה וואט (15% מכלל צריכת החשמל של ישראל).
בעל חוות דגים באחד הקיבוצים בצפון תיאר את הפרדוקס: "הענף נמצא במשבר. זה לא סוד. שנים אנחנו הצענו בתיאום עם כל גורמי המקצוע לעשות מערכות פוטו וולטאיות על הבריכות. זה יכול להציל את ענף הדגה. הסיבה היחידה שזה לא קורה זה כי אלה מערכות יותר יקרות וכי רמ"י רוצים כסף על הקרקע. מדובר בשימוש משני. כמו לול או רפת. שם לא דורשים דמי היוון".
אלכס חפץ, סמנכ"ל מקרקעין בקק"ל, סיכם את הדברים היטב: "לא יכול להיות מצב שיד אחת של המדינה תעודד ותממן על ידי הטבות וזרוע אחרת, רמ"י, תנסה להגביר את ההכנסות מהקרקע על נושא שישראל הכריזה שהוא בראש מעיינה. רמ"י רואה בקרקע משאב ציבורי ובצדק. הוא סופי וצריך לנהל אותו נכון. אבל המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה לתת יד לנושא. לא יכול להיות שיד אחת תיתן ואחרת תיקח".
חשש מהונאות מקשה על ענף הביו דיזל
ענף נוסף הסובל מחסמים הוא שוק הביו-דיזל, שבאירופה נמצא בשימוש נרחב אך בארץ לא נמצא אפילו במודעות של החברות והצרכנים. היזמים בתחום הביו דיזל הסבירו בכנס, את הסיבות לכך שהם מתקשים להתקיים בשוק הישראלי.
היתרון הגדול בביו דיזל הוא העובדה כי לוקחים שמנים באיכות ירודה המהווים מפגע סביבתי, והופכים אותם לביו דיזל, הנקי יותר מדלקים פוסיליים. מדובר ברווח כפול, שבו מצד אחד נפטרים ממפגע ומצד שני מייצרים אנרגיה נקיה יותר. באירופה מייצרים כ-12 מיליארד ליטר בשנה, וכיום כ-6% מהדלקים לתחבורה באירופה הם ביו דיזל, כשהמטרה היא להגיע ל-10%.
תומר הררי מנכ"ל meptagon, חברה קבלנית לתכנון וביצוע של מפעלים בתעשייה, שחברה למיזם משותף עם חברת טרנס ביו דיזל שעוסקת בהפיכה של פסולת שמנים לביו דזיל, תיאר את הקשיים בענף: "אחת הסיבות לכך שאנחנו לא מקימים מפעלים בארץ היא כי אין רגולציה בנושא מכירת ביו דיזל כדלק תחליפי. אם אני צריך להתחרות במוצרים רגילים ולשלם את מס הבלו כמו שהם משלמים אני לא אהיה כלכלי. באירופה אם תיכנסו לתחנת דלק 20% יהיה ביו דיזל, שמזהם ב 85% פחות".
החברה מייצרת 100% ביו דיזל, אותו מוהלים בדלקים רגילים. בינתיים החברה מוכרת בעיקר בחו"ל, ונמצאת בתהליכי פיתוח והקמה של מפעל בארץ.
ד"ר ברכה חלף, מדענית ראשית במשרד האנרגיה, הסבירה כי בניגוד לאיחוד האירופי, בישראל מאשרים שימוש של שמנים משומשים למאכל בעלי חיים. "רוב החברות שאוספות את השמן מעדיפות למכור את השמן למאכל בעלי חיים מאשר לביו דיזל. הדבר יכול להיפתר על ידי דה רגולציה שתמנע שימוש של שמנים למאכל בעלי חיים. ואז האופציה לביו דיזל תהיה אטרקטיבית".
אם לא די בכך ד"ר חלף מסבירה כי "במדיניות המיסוי החדשה של דלקים יש הטבה לביו דיזל אבל רק אם הוא מופיע כ-100% ולא בתערובות שלו. לתחבורה הוא נמכר כתערובת, ולכן אין לזה הטבת מס והדבר מקטין את השוק".
הסיבה שרשויות המס לא מתמרצות את השימוש בביו דיזל מהול לתחבורה, הוא חשש מניסיונות הונאה: "אפשר לעשות זאת. זה מה שעושים באירופה. בארץ רשויות המיסוי חוששת שהדבר יהיה פתח לתרמיות מס. זה מאוד מגביל את השוק והחברות מוכרות בחו"ל במקומות בהן יש תמריצים מאוד רציניים וגם חובת מהילה של ביו דיזל".
חסם נוסף הם מחירי הנפט הנמוכים כיום. "רשות המסים לא רוצה ויש בזה מן הצדק, לתמרץ אנרגיות שאין להן קיימות בלי תמריץ. הם לא רוצים לייצר עיוות".
אייל לשם, סמנכ"ל מערכות והנדסה בחברה, סיכם: "זה נורא מצער. יש פה טכנולוגיה ורוצים לעשות עסקים. אחת הבעיות היא שחוששים שברגע שיאשרו מיהול, יהיה קשה לבצע אכיפה. אם אנחנו מערבבים ביו דיזל עם דיזל, אנחנו ממוסים כתערובת דלקים, דבר שלא מזכה בפטור מבלו. המדינה רוצה אנרגיה מתחדשת ודלקים נקיים, אבל המכשול של המיסוי מונע את התפתחות השוק בארץ".
לפנייה לכתב/ת 
