שתף קטע נבחר

 
צילום: shutterstock

הדוגמה הקולומביאנית: כך מסיימים מלחמה מדממת

אחרי שהסכם השלום עם מחתרת FARC נדחה במשאל עם בניגוד לכל התחזיות, נחתם הסכם מתוקן בין המורדים לממשלה בבוגוטה ולא תהיה הצבעה נוספת. איך זה קרה ומה יכולות ללמוד מכך מדינות אחרות?

 

זה סופי: אושר הסכם השלום בקולומביה

זה סופי: אושר הסכם השלום בקולומביה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בחודש אוגוסט, לאחר ארבע שנות משא ומתן, הושג בהוואנה בירת קובה הסכם שלום רשמי בין ממשלת קולומביה לבין המחתרת FARC ("הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה - צבא העם". ההסכם אמור היה להביא לסיומה של מלחמת האזרחים הארוכה ביותר באמריקה הלטינית.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

פריצת הדרך במגעים התבססה ראשית על הנכונות ההדדית לסיום הסכסוך בדרכי שלום, על נכונות הצדדים להגיע להבנות בנוגע ליישום רפורמה לחלוקת האדמות לכפריים, ובעיקר על ההסכמה בדבר עתיד הלוחמים. הנוסחה המוסכמת על שני הצדדים קובעת כי הלוחמים שהשתתפו במלחמה יובאו לדין, יכירו באחריותם, יפצו את קורבנותיהם ויזכו להקלות משמעותיות בעונשם במסגרת תהליך הצדק והשלום הקולומביאני.

 

הפגנת תמיכה בהסכם השלום עם המורדים, בוגוטה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הפגנת תמיכה בהסכם השלום עם המורדים, בוגוטה(צילום: AFP)
המשמעות המעשית של ההבנות הללו היא מתן חנינות גורפות לאנשי FARC לאחר שיתפרקו מנשקם, באופן שיאפשר לשלבם חזרה בחברה הקולומביאנית, לרבות בפוליטיקה. כחלק ממילוי התחייבויותיהם בהסכם ובמסגרת הניסיון להכשיר את הלבבות לקראת אישורו, פרסמו בחודש ספטמבר בכירי FARC הודעת התנצלות בפני העם בקולומביה על הסבל שנגרם לציבור ממקרים של היעלמויות, חטיפות והחזקה של בני ערובה, שבוצעו על ידי הארגון לכל אורך שנות הסכסוך.

 

החטיפה המפורסמת ביותר

הבולטת והמפורסמת ביותר הייתה חטיפתה של המועמדת לנשיאות לשעבר אינגריד בטאנקור, שהוחזקה בשבי FARC במשך כשש שנים וחצי ושוחררה במבצע צבאי בקיץ 2008. צעד זה המחיש את ההכרה מצד FARC בביצוע של עוולות עבר ואת נכונותו לקחת אחריות על מעשיו ואף לבקש סליחה במסגרת תהליך השלום הקולומביאני.

 

עם זאת, חרף פריצת הדרך ההיסטורית, ובניגוד גמור לתחזיות המוקדמות, דחה העם הקולומביאני במשאל עם שהתקיים בחודש אוקטובר את ההסכם, ככל הנראה בשל ההתנגדות הרבה שעורר רעיון הענקת חנינות גורפות ללוחמי FARC על רקע חמישה עשורים של היעלמויות, חטיפות, התקפות חסרות הבחנה על כפרים ועקירה של אזרחים מביתם.  


מתנגדים להסכם השלום (צילום: AP) (צילום: AP)
מתנגדים להסכם השלום(צילום: AP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)
נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס הצהיר כי במקביל להכרתו בתוצאות משאל העם הוא לא יפר את הפסקת האש ואף ימשיך לדבוק בניסיונות יישום ההסכם, ואולי אף חשוב מכך, בכירי FARC הצהירו מצדם על דבקותם בהמשך ניסיונות יישום ההסכם. הצהרות אלה חסרות תקדים בייחוד על רקע חידוש האלימות, ביתר שאת, במקרים אחרים של ניסיונות להביא לסיום של מלחמות אזרחים בדרכי שלום, כגון ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סרי לנקה ודרום סודן.

 

הפעם זה סופי - הסכם השלום וסיום המלחמה

ואכן, בחודש שעבר נחתם ההסכם המתוקן בין הצדדים. בהסכם השני הוכנסו עשרות תיקונים, הבולטים בהם עסקו במניעת האפשרות להגשת תביעה נגד אנשי FARC, כמו גם נגד אנשי הצבא הלאומי הקולומביאני, בפני בית דין בינלאומי. בנוסף, יוותרו אנשי FARC על נכסיהם שנצברו לאורך שנות הסכסוך הרבות, בין היתר באמצעות סחר בסמים, והללו ישמשו לפיצוי קורבנות האלימות. גם מספר המושבים בקונגרס המשוריינים למורדים יצומצם, והשריון ייושם לאחר שהארגון יתפרק מנשקו ויחל לפעול כמפלגה פוליטית.

 

נוסח זה - שהוגדר כנוסח הסופי - אושר בתחילת החודש על ידי הקונגרס הקולומביאני. לאור הצהרתו של סנטוס על כך שלא יתקיים משאל עם נוסף, נראה כי הסכם זה אכן יביא לסיומה הרשמי של מלחמת האזרחים בקולומביה, שלאורך חמשת העשורים שבהם התחוללה גרמה למותם של יותר מ-200 אלף בני אדם, להרס מוחלט של כלכלת המדינה ולעקירת מיליונים רבים מבתיהם.

 

המחוקקים בבוגוטה אישרו את הסכם השלום (צילום: EPA) (צילום: EPA)
המחוקקים בבוגוטה אישרו את הסכם השלום(צילום: EPA)

נשיא קולומביה סנטוס עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (צילום: EPA) (צילום: EPA)
נשיא קולומביה סנטוס עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן(צילום: EPA)
ניכר כי לצדדים נכונה עוד כברת דרך לא פשוטה, שכן, השלב הבא לאחר החתימה הרשמית על ההסכם הוא הניסיון המורכב ליישמו. בהקשר זה, יש לציין כי שלב היישום חשוב באותה המידה ואולי אף יותר מהחתימה על ההסכם. במסגרת ניסיונות היישום יידרשו למעשה אלפי אנשי FARC למסור את נשקם לידי פקחי האו"ם. מדובר בתהליך רגיש מאין כמותו, בייחוד לאור הצהרות בכירי הארגון על כך שלא יחלו בהליך ההתפרקות מנשק בטרם יחון הפרלמנט הקולומביאני 2,000 מחבריהם המוחזקים במאסר.

 

המקרה של תהליך השלום בקולומביה מדגים היטב כיצד ניתן להביא לסיום ואף ליישוב של מלחמות אזרחים בדרכים של דיפלומטיה ומשא ומתן, כל עוד הצדדים חפצים בכך באופן הדדי.

 

זה יותר משני עשורים שבולטת התופעה של סכסוכים פנימיים ומלחמות אזרחים בזירה העולמית, וחרף מורכבות הניסיון להביא לסיומם בדרכי שלום, הרי שהמקרה הקולומביאני מצטרף ככל הנראה למקרים נוספים שהסתיימו בצורה מוצלחת, כגון המקרה של אל סלבדור והמקרה של מזרח סלבוניה וקרואטיה.

 

יתפרקו בקרוב מנשקם: תמונות מחיי המורדים ממחתרת FARC

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

בהקשר זה, מקרה מעניין נוסף הוא המקרה של סרי לנקה. מלחמת האזרחים באי הסתיימה בשנת 2009 בניצחון צבאי של הממשלה הסינהאלזית ובתבוסת ארגון המורדים "הנמרים הטמילים", שלחם בממשלות סרי לנקה במשך שלושה עשורים במטרה להקים מדינה טמילית עצמאית בצפון-מזרח האי. מאז שורר באי שקט מתוח בין הרוב הסינהאלזי לבין המיעוט הטמילי.

 

בבחירות לנשיאות שהתקיימו בינואר 2015 נבחר בסרי לנקה במפתיע מייטריפלה סיריסנה, שאותת על כוונותיו לשקם את יחסי שתי הקבוצות באי. יש בכך משום שינוי משמעותי של מדיניות, ודאי לנוכח המדיניות הנוקשה שנקטה הממשלה גם לאחר סיום המלחמה מול המיעוט הטמילי.

 

המקרה הקולומביאני והמקרים הנוספים שצוינו, להוציא המקרה של סרי לנקה שבו מוקדם עדיין לקבוע שהצדדים בשלים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, משמשים עדות לכך שניתן לסיים סכסוכים פנימיים בדרכי שלום. מעבר לכך, הם מדגישים את חשיבותו של שלב היישום של הסכמי שלום, לאחר החתימה הרשמית עליהם. ביחס למקרה הקולומביאני, נראה שלאחר אישור ההסכם יצטרכו הנהגות הצדדים להחליט אם הן נכונות להמשיך ולגייס את רצונן באופן הדדי על מנת לצלוח גם את אתגרי שלב היישום, כך שיתאפשר לממש את הפיוס ההיסטורי.

 

ד"ר ירון סלמן הוא חוקר ומרצה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ובחוג הרב-תחומי, המכללה האקדמית צפת

 

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
דגל קולומביה בהפגנה למען הסכם השלום, בוגוטה
צילום: AFP
שלב היישום חשוב לא פחות מהשגת הסכם השלום. ד"ר ירון סלמן
מומלצים