החלום של אסף: מדליה במשחקים הפראלימפיים
אסף יסעור (14), הילד קטוע הידיים שסיפורו ריגש את המדינה עת פורסם ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet מצטיין בטאקוונדו, לא מוותר על חמישה אימונים בשבוע, מתמודד בכבוד מול ספורטאים בריאים ולא נרתע מאתגרים: "אני מרגיש בזה כמו כולם". סיפורו של ווינר
אסף יסעור (14), הילד קטוע הידיים שסיפורו ריגש את המדינה בעת שנחשף ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, הוא ספורטאי בנשמה ו-ווינר אמיתי שלא נותן למגבלה לשבש את חייו, אלא מתמודד איתה וחולם לייצג את מדינת ישראל בכבוד בזירת הספורט.
כל מי שצופה בו מתאמן בטאקוונדו ומתמודד בצורה שקולה מול ילדים בריאים בני גילו, אינו יכול שלא להתפעל ולחוש הערכה עצומה.
לאחר פציעתו השתקם אסף בזכות פריצת דרך גדולה בתחום בארה"ב – ידיים ביוניות שהותאמו במיוחד לגופו בטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרות לקיים שגרת חיים ופעולות יומיומיות. על מנת להשיג את הזרועות הייתה המשפחה זקוקה לשני מיליון שקל. בשבועות האחרונים, בעזרת גולשי ynet וקוראי "ידיעות אחרונות", הצליחה המשפחה לגייס את הסכום הנותר.
מדובר בפרוטזות המאפשרות לאסף לכתוב, לאכול ולבצע פעולות יומיומיות בקלות בהשוואה לפרוטזות רגילות. בכוח המחשבה ניתנת פקודה ליד, ובעזרת תנודות בסיבי השריר והעצבים מתקבלת הפעולה.
הבעיה ממנה סובל אסף לא שינתה אפילו במעט את אהבתו לספורט, להפך. תחילה התאמן בהישרדות והגנה עצמית אצל מאמן בשם רן שטיינברג ורשם בפייסבוק ששאיפתו הגדולה היא להיות אלוף אולימפי. מאמן נבחרת ישראל בטאקוונדו, יחיעם שרעבי, שקרא את הפוסט, יצר איתו קשר והזמין אותו להתאמן. שטיינברג המליץ ליסעור לעבור לטאקוונדו והילד נענה להזמנה שקיבל.
אסף הקריב לא מעט למען העיסוק בטאקוונדו. תחילה נהג להגיע פעמיים בשבוע מרמת הגולן לרמלה על מנת להתאמן במקביל לניתוחים שעבר. לאחר מכן עבר להתגורר בבית סבתו שבראשון לציון.
מאז מקפיד אסף להתאמן חמש פעמים בשבוע, במועדון "שרעבי אומנויות לחימה" ברמלה ובמועדון "הלוחם הצעיר" שבראשון לציון. אהבתו לענף, ההקרבה וגם היכולת שהוא מפגין בביצוע הבעיטות והתרגילים המסובכים מרשימים מאוד.
"אחרי הפציעה חיפשתי ענף ספורט בו משתמשים בעיקר ברגליים", סיפר אסף. "חבר סיפר לי על הטאקוונדו, הסתכלתי באינטרנט, אהבתי את מה שראיתי ומאז אני מתעסק בו. אני לומד ברחובות, גר עם סבתא שלי ונוסע הביתה בסופי שבוע".
אביו של אסף, ליאור, מסיע אותו בכל יום ראשון לאזור המרכז. אסף החל ללמוד בישיבה התיכונית אמי"ת אמיחי" שברחובות ובסופי שבוע חוזר למשפחתו ברמת הגולן. "אני רואה הרבה את המשפחה שלי", סיפר. "יש אמנם הרבה נסיעות, זה מתיש, אבל מתרגלים".
איך הטאקוונדו עוזר לך להתמודד עם הבעיה?
"זה ענף ספורט בו משתמשים ברגליים ואני מרגיש בו כמו כל מתמודד רגיל, זה ענף שאני מאוד אוהב ומנסה להצליח בו".
מה החלום הכי גדול שלך?
"להשתתף במשחקים הפראלימפיים".
אתה רואה את עצמך זוכה במדליה באחת האולימפיאדות הקרובות?
"כן, אני מקווה".
איך המשפחה והחברים מגיבים כשהם רואים אותך לובש חליפה ונלחם?
"כשאני אומר לאנשים שאני מתאמן בטאקוונדו הם שואלים 'איך? הרי זו אומנות לחימה'. אני אומר להם שהכל זה ברגליים וזה בסדר, אני עושה את זה".
אתה צנוע, ראיתי אותך נלחם עם חבר'ה בריאים שמתאמנים הרבה שנים ואתה עושה את זה נהדר. מאיפה אתה שואב את הכוחות?
"זה בזכות השאיפה להצליח, ככה עושים את זה בדרך הכי טובה שאפשר".
נכון שבטאקוונדו משתמשים בעיקר ברגליים, אבל גם בידיים, בעיקר לצורך הגנה. איך אתה עושה את זה?
"אני יכול להגן עם הידיים, כי אני לא צריך כפות ידיים מכיוון שלא מחזיקים את הרגליים למתחרים. אני יכול להגן ולהזיז רגל של מתחרה. אני לא עומד חשוף בזירה וסופג בעיטות".
איך מתייחסים אליך החברים לקבוצה בטאקוונדו? עושים לך הנחות או שנכנסים בך חופשי?
"נראה לי שרגיל, כמו כולם. ככה אני מקווה לפחות".
מאמן נבחרת ישראל: "בטוח שאסף יגשים את החלום"
האב ליאור סיפר כיצד בנו הבהיר לו שאינו מוכן לוותר על חמישה ימי אימונים בשבוע והחליט לעבור לראשון לציון: "אסף ילד מאוד שאפתן שמחפש אתגרים, וספורט עוזר להתמודד בצורה בלתי רגילה. ברגע שיש חזון והצבת מטרות זה עוזר לילד להיות יותר ממושמע. התנאי שלנו היה שהוא ישקיע גם בלימודים והוא יודע את זה ומשקיע בשניהם. זה עוזר לו להתמודד עם השיקום הארוך".
יחיעם שרעבי: "מהבחינה המנטלית והפיזית אסף הוא ברמה הגבוהה ביותר שניתן גם עבור ספורטאים רגילים. ברור שיש לו מגבלות. באימונים למשל הוא לא יכול להחזיק רקטות, אבל הוא עושה את הכל כדי לא להיות שונה מאחרים. אני בטוח שהוא יגשים את החלום שלו, אם לא בטוקיו אז באולימפיאדה שלאחר מכן".
רון גרשנוק, מאמנו של אסף בראשון לציון, סיפר: "אסף החל להתאמן ב'שרעבי אומנויות לחימה' ברמלה והחל להגיע לאימונים כאן. יש לו פה עם מי לעבוד וזה גם קרוב לבית סבתו. יש לו פסיכולוגיה מאוד חזקה, הוא מאוד נחוש וממוקד מטרה, מגיע לכל האימונים, משמש דוגמא עבור כל הספורטאים ומתקדם יפה מאוד".
איך הוא נלחם נגד ספורטאים בריאים?
"האמת היא שבלי בעיה. הוא גם מסכן להם את הראש, מאתגר אותם ומאתגר אותי באימונים כשאני עובד איתו. הוא דוגמא למישהו שנותן את כולו, הוא גם כשרוני וזה מתחבר למשהו טוב מאוד".
עבורך כמאמן יש מגבלות בהוראות שאתה נותן לו? למשל, כשצריך לתקוף עם אגרוף או להגן בעזרת הידיים.
"לפעמים אני שוכח שאסף הוא ילד מיוחד. לפעמים אני אומר לו לתת אגרוף והוא מוצא דרך לעשות 95 אחוז מהדברים. גם כשיש דברים שהוא לא יכול לעשות, אנחנו תמיד מוצאים אלטרנטיבה ברוח טובה. את רוב האימון הוא תמיד עושה ואם יש משהו שלא, אז הוא עושה תרגילים אחרים. בסך הכל הוא מסתדר יפה".
יש לו סיכוי לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים ולזכות במדליות?
"אני מאוד מקווה שכן. בטוקיו 2020 הטאקוונדו ייכנס לראשונה כחלק מהמשחקים הפראלימפיים ואם הוא ימשיך לעבוד בצורה כל כך רצינית, יקבל תמיכה וניתן יהיה להוציא אותו לתחרויות ומחנות בחו"ל – אין שום סיבה שלא יגיע לטוקיו ואין שום סיבה שלא יביא את הזהב".
לפנייה לכתב/ת 
