מנצח בחלב, מפסיד לדאעש. אם אין רוסיה, אין אסד
למרות נפילת חלב בידי המשטר, כיבושה מחדש של תדמור על ידי דאעש מוכיח שהצבא הסורי לא יכול להחזיק בשטחים שכבש לאורך זמן - הוא חלש ושחוק ותלוי לחלוטין בתמיכת פוטין ואיראן. ומה צריך להדאיג את ישראל?
התאריך 12.12.2016 ייזכר כיום ההכרעה במלחמה על מה שפעם היה בירתה הכלכלית של סוריה - העיר חלב. זוהי גם כנראה ראשית סופו של המרד נגד משטרו של בשאר אסד בסוריה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
מה קורה בעיר חלב ברגעים אלה? להלן כמה גרסאות: רשת אל-ג'זירה (קטאר) ורשת אל-ערבייה (סעודיה) דיווחו שכיסים אחרונים של מורדים במזרח העיר מסתתרים וממתינים לקרב האחרון. אנשי חיזבאללה עורכים טבח ללא הבחנה באוכלוסייה האזרחית. הרוסים ממשיכים להפציץ ללא רחמים ודוחים את כל היוזמות הבינלאומיות להפסקת אש. ראמי עבד אל-רחמן, ראש ארגון "המעקב הסורי אחר זכויות אדם", שמושבו בלונדון, דיווח כי כוחות הנאמנים למשטר הסורי מבצעים פשעים נוראים נגד האזרחים בחלב וגופות מוטלות ברחובות ולא ניתן לפנותן בגלל ההפצצות הרוסיות. לעומת זאת, רשת "אל-מיאדין" (לבנון), שמזוהה עם תומכי משטר אסד, דיווחה שכוחות המשטר ו"הידידים" (חיזבאללה והאיראנים) מטהרים את העיר חלב מאחרוני הטרוריסטים. בין ההישגים הגדולים של הצבא "שחרור" המסגד האומיי (בן 1,200 שנה) מידי הטרוריסטים.
על עובדה אחת כולם מסכימים - המורדים בחלב הפסידו במערכה אחרי יותר מחמש שנות מלחמה. אולם מה משמעותו של "הניצחון"? האם אסד יחזור לשלוט על כל סוריה? האם המצב יכול לשוב לקדמותו כמו לפני מרס 2011?
דאעש מנצל את ההזדמנות
למרות חגיגות הניצחון של תומכי אסד על כיבוש חלב, בירת המורדים "המתונים", כיבוש העיר תדמור על ידי ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) מידי כוחות אסד קלקל את השמחה. המפלה של דאעש במוסול הביאה לנסיגת כוחותיו מעיראק לסוריה. מהעיר א-רקה, הבירה הסורית של "המדינה האיסלאמית", נהרו אלפים לעיר תדמור, מנצלים את העובדה שהמשטר הסורי ובעלי בריתו מרכזים את כוחותיהם בעיר חלב.
המשמעות של אובדן תדמור, רק שמונה חודשים אחרי שנכבשה מידי דאעש בסיוע אווירי של הרוסים, היא שאין ביכולתו של הצבא הסורי להחזיק לאורך זמן בשטחים שהוא כבש. במילים אחרות - אחרי יותר מחמש שנות לחימה, צבא אסד חלש, שחוק ותלוי לחלוטין בתמיכה הרוסית והאיראנית.
"המשטר הסורי ודאעש הם שני צדדים של אותו מטבע", טוענים המורדים כבר זמן רב. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, דווקא דאעש הוא שאפשר את התאוששותו של אסד בשנים 2014-2013. דאעש גם אפשר להלבין את פשעי המשטר ולהציג את אסד כצד הטוב כביכול במלחמת האזרחים - חילוני, תומך במיעוטים ונלחם בג'יהאדיסטים.
בכמה כלי תקשורת העלו תיאוריית קונספירציה מעניינת, לפיה צבא אסד נסוג מאזור תדמור בכוונה, תוך שהוא משאיר אחריו כמויות של נשק כבד לדאעש. ואכן, לפי הדיווחים, דאעש השתלט על משוריינים ועל טילי קרקע-אוויר S-125 ליד הבסיס האווירי טייפור שנמצא לא רחוק מתדמור. לפי אותה התיאוריה, המטרה הייתה לחזק את דאעש כך שיוכל להמשיך ולחסל את האופוזיציה המתונה מכיוון מזרח סוריה.
הטקטיקה של הימנעות מפגיעה בדאעש היא שאפשרה בשלוש השנים האחרונות את התחזקות ארגון הטרור הסוני על אדמת סוריה. כפי שציפה אסד, דאעש פגע אנושות באופוזיציה הסונית ובכלל זה גם במורדים במזרח חלב שנלחמו בכמה חזיתות. כזכור, בשטח בצפון-מזרח סוריה שאליו פלשה "המדינה האיסלאמית", שלטו לפני 2013 המורדים בראשות "צבא סוריה החופשי".
חלש מול ישראל
פרשנים רבים בעולם הערבי הסבו את תשומת הלב לעובדה ששבוע לפני כיבוש חלב שיגרה ישראל טיל באזור דמשק, זאת ללא שום תגובה מצד כוחותיו של אסד. פרשנים אלה טענו כי זו למעשה תמצית סיפורו של המרד בסוריה - במקום להילחם נגד "האויב הציוני" ולשחרר את הגולן, נלחם צבא אסד נגד העם הסורי. תגובת המשטר לגבי שני המקרים היא "ניסיון של בני החסות של ארצות הברית לפצות על התבוסה בחלב".
עמידת טורקיה מנגד - היכן הסולידריות המוסלמית?
נפילת המורדים בחלב והאכזריות הקשה של נאמני המשטר כלפי האזרחים המוסלמים לאור זרקורי התקשורת הייתה צורמת. האדישות של רוב העולם המוסלמי וחוסר המעש של צבאות המדינות המוסלמיות מהווים הוכחה נוספת להיעדרה של סולידריות מוסלמית כיום. קילומטרים ספורים מהזוועות שהתחוללו בחודשים האחרונים בעיר חלב, ניצבו ללא מעש עשרות טנקים טורקיים ומאות אנשי "צבא סוריה החופשי".
גם המורדים במחוז אידליב לא סייעו לנצורים. בזמן שהרוסים הפציצו מהאוויר את אזרחי חלב, לא בחלו מנהיגים ממדינות סוניות, כגון סעודיה, טורקיה ומצרים, לפגוש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולנהל מגעים רצופים עם רוסיה. למרות התמונות הקשות לצפייה מהעיר חלב, לא יצא הציבור המוסלמי לרחובות להפגין, מלבד כמה עשרות טורקים באיסטנבול.
טורקיה הייתה תקוותם האחרונה של המורדים בחלב, אולם "הסולטן רג'פ טאיפ ארדואן" אכזב. הנשיא הסורי אסד לגלג פעמים רבות על נשיא טורקיה וטען כי הוא חולם לחדש את האימפריה העות'מנית. יש להניח כי ארדואן חשש מהתגובה הרוסית אם הוא ינסה להרחיב את מבצע "מגן הפרת" בצפון סוריה ולסייע למורדים הנצורים בחלב. כעת תנסה טורקיה להשקיט את מצפונה על ידי קליטת עשרות אלפי פליטים ממזרח חלב. על מנת להביך את הטורקים ואת ארגוני המורדים גם יחד, חשף הצבא הסורי בחלב מחסני מזון שעליהם כיתוב בטורקית, שאותם אגרו המורדים בזמן שהאזרחים גוועו מרעב.
ומה אחרי חלב?
אחרי חלב צפויים כשלושה סבבי לחימה שמטרתם להשלים את כיבוש מערבה של סוריה. הראשון, שיתחולל ככל הנראה בקרוב, יהיה הקרב על מעוזם הגדול ביותר של המורדים - מחוז אידליב שנמצא דרומית לחלב ונכבש על ידי קואליציה של מורדים ב-2014. כיבוש מחוז זה הוא אינטרס רוסי מאחר שאידליב קרובה מדי לבסיס חיל האוויר של רוסיה בחמיימים (ליד לטקיה) ולנמל חיל הים שלה בעיר טרטוס. קרבתו של מחוז אידליב לערי העלווים לטקיה וג'בלה גם מעמידה את כיבושו בראש סולם העדיפויות של המשטר הסורי.
לאחר מכן יתהדק המצור על כיס המורדים בחומס, שהייתה בירת המורדים לפני חלב. גם חומס בראש סולם העדיפות של רוסיה והמשטר העלווי בשל קרבתה לטרטוס. לאחר חומס יושלם כיבוש הפרוורים המזרחיים של הבירה דמשק ולבסוף כנראה תתחולל המלחמה ליד גבולותיהן של ירדן וישראל - במחוזות דרעא וקוניטרה לגבול הגולן, שבהם נותרו כיסים של ארגוני מורדים. שלב אחרון זה הוא שצריך להטריד את ישראל ובמיוחד אם ייטלו בו אנשי חיזבאללה חלק.
פרשנים בעולם הערבי קבעו כי נפילת המורדים בחלב מסמלת את ראשית סיומו של המרד בסוריה. אמנם נותרו שטחים עצומים תחת שליטת דאעש, אולם אלה אינם נחשבים למורדים.
המורדים ניסו ליצור סדר חדש בסוריה, ואילו דאעש רק ניצל את מלחמת האזרחים במדינה ליצירת ישות טרור בשטחה. ישנם פרשנים שטענו כי נפילת חלב מסמלת את סיומן של המהפכות הערביות וחזרת השלטון לדיקטטורים. אך האם אכן יחזור אסד לשלוט כבעבר?
אובדן השליטה בתדמור מוכיח שוב, כמו ב-2015 לפני ההתערבות הרוסית, שצבא אסד אינו מסוגל להילחם בכמה זירות במקביל. גם סיוע מצד האיראנים וחיזבאללה לא יכול להושיע את המשטר העלווי במדינה שבה 80 אחוזים מהאוכלוסייה הם סונים ורובם מעוניין בסילוק המשטר.
אחרי מותם של כחצי מיליון אזרחים והגלייתם של מיליונים בתוך המדינה ומחוצה לה, רוב העם הסורי זועק לנקמת דם נגד פשעי המשטר. כמה זמן יוכל אסד להישען על האיראנים והרוסים? האם אלה יוכלו להישאר לנצח בסוריה? דבר אחד בטוח: אם אין רוסים אין אסד.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010