חברות כרטיסי האשראי יופרדו: אושרה רפורמת הבנקים

הרפורמה בבנקים יוצאת לדרך: אחרי דיונים סוערים שנמשכו שבועות רבים, ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה את הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

על פי הצעת החוק, שני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי, יידרשו למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן (ישראכרט ולאומי קארד) וייאסר עליהם לעסוק בתפעול והנפקה של כרטיסי חיוב. בנוסף, בנקים יחויבו לבצע תפעול והנפקה באמצעות מספר חברות כרטיסי אשראי קיימות ולא מול חברה אחת בלבד.

הצעת החוק, המבוססת על מסקנות ועדת שטרום שפורסמו בחודש יולי האחרון, עברה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. לפני כחודשיים היא הובאה לדיון בוועדת הרפורמות, בראשות ח"כ אלי כהן, לקראת הכנת החוק להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

הוועדה הקלה עם בנק דיסקונט, המחזיק בבעלות על חברת כרטיסי האשראי כאל, והיא תאפשר לו להמשיך ולהחזיק בחברה.

דיונים סוערים

הדיונים בוועדה לוו לא פעם בוויכוחים סוערים בין חברי הכנסת החברים בוועדה, לבין נציגי בנק ישראל והאוצר. הסערות בוועדה התנהלו בעיקר סביב שלל ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת והן התגברו לקראת ההצבעה הסופית על החוק היום.

בתחילת הדיון הבוקר הופיע בפני הוועדה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שביקשה מחברי הכנסת שלא להצביע על חלק מהשינויים שביקשו להכניס לחוק. "ישנן מספר הסתייגויות שלא כולן נבחנו מספיק לעומק, ולגבי חלקן בהחלט ייתכן שנזקן יעלה על תועלתן", אמרה פלוג וביקשה מחברי הכנסת לשקול שוב את ההשלכות.

בין היתר, במהלך הדיונים תקף מילולית חבר הכנסת אראל מרגלית (המחנה הציוני) את המפקחת על הבנקים חדווה בר והיא נטשה בהפגנתיות את הוועדה. למחרת פתח יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן את הדיון בהתנצלות בפני המפקחת והדגיש את הסיוע של בנק ישראל להגברת התחרות בהוראות שנכנסו לאחרונה לתוקף, אשר מיטיבות עם ציבור הלקוחות.

איסוף מידע מלקוחות

במסגרת החוק, חרף התנגדות בנק ישראל, נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להם חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. בבנק ישראל הביעו כאמור התנגדות הואיל והמהלך יפגע לטענתם ביישום חוק נתוני אשראי, עליו מופקד הבנק.

סוגיה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הועדה, על ידי ח"כ עודד פורר וכן על ידי יו"ר הוועדה, הייתה ההגנה להן זוכות חברות כרטיסי האשראי שעל פי "חוק הישראכרט" נתח השוק שלהן קטן מ-10%, אולם אמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס הינה חלק מקבוצת ויזה ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ-10%. הגנה זו מנוצלת על ידי אמריקן אקספרס ודיינרס לגביית עמלות סליקה גבוהות וחריגות. על אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הוועדה לפעול לתקנו והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. על רקע החשש שמא החברות באותה קבוצה יפעלו לתאום קביעת שיעורי העמלות, דרשה הוועדה מבנק ישראל שיפעל להבטיח כי למעט התפעול מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד.

המפקחת על הבנקים חדוה בר ויו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן

בין הנושאים שעוררו ויכוחיים סוערים היתה הקביעה כי על הכרטיסים שינפיקו הבנקים, בשיתוף חברות כרטיסי האשראי, יחולו הגבלות שונות, בין היתר תצומצם מסגרת האשראי שמאפשר הכרטיס ללקוח. המטרה היא לתת "זכות קדימה" לשחקנים חדשים לשווק כרטיסי אשראי. חלק מחברי הכנסת, נציגי בנק ישראל וכן חלק מהארגונים החברתיים התנגדו להצעה בטענה שהיא פוגעת בלקוחות וחותכת להם באופן דרמטי את מסגרת האשראי ותייקר את הריבית.

ניסיון הקלה לעסקים קטנים

נושא נוסף שעורר סערה הוא יוזמת ח"כ מרגלית לקבוע בחקיקה את כניסתם של "סולקים מאגדים" – חברות שישמשו מעין מתווכות בין חברות כרטיסי האשראי לבין בתי העסק הקטנים. אותם מאגדים יוכלו לקבל עמלת סליקה מופחתת כך שהעסקים הקטנים (שיעבדו עם מאגד) יוכלו לשלם עמלה נמוכה יותר מאשר בהתנהלות ישירה מול חברת הסליקה.

כיום עסקים קטנים יכולים לעבוד עם מאגד, ללא צורך בהזדהות, רק כאשר היקף העסקאות אינו עולה על חמשת אלפים שקל בחודש וההצעה היא להעלות את הסכום למיליון שקל.

בנק ישראל התנגד למהלך מחשש שחברות האשראי שיפעלו מול המאגדים לא יוכלו לדעת מי הם העסקים שעומדים מאחוריהם, כאשר קיים חשש לפעילות של חברות הימורים, פורנוגרפיה והלבנת הון. עוד נטען כי ההוזלה לא בהכרח תגולגל לעסקים הקטנים.

כאמור, התשתית לחוק מבוססת על דו"ח הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, שמונתה בחודש יולי שנה שעברה על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. בראש הוועדה עמד דרור שטרום והחברים בוועדה היו הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי; הממונה על ההגבלים העסקיים (לשעבר), פרופ' דיוויד גילה; המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט; פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ופרופ' אבי בן בסט, כנציג ציבור.

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, אמר בסיכום הדיון: "מדובר באחת הרפורמות החשובות, אם לא החשובה שבהן, שתאושר במסגרת הכנסת ה-20. החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית כיון שבמשך 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. קידום מערכת בנקאית תחרותית חיונית לצמיחה במשק וליציבות המערכת הבנקאית. פתיחת השוק הפיננסי הריכוזי בישראל חשובה להגברת התחרות במערכת הבנקאית והנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר".