מאבדים את הסמל: המשבר של אתלטיקו
בשנים האחרונות נאבקו הקולצ'ונרוס בקביעות בצמרת והציגו הגנת ברזל, אבל מזייפים העונה. חדר ההלבשה כבר לא מלוכד ודייגו סימאונה, שלא שולט יותר בעניינים ביד רמה, מתכנן את הפרק הבא, ככל הנראה באינטר. לפני שסמל המועדון יוחלף והקבוצה תעבור לאצטדיון חדש - מסתמן סוף עידן
תחת הדרכתו של המאמן הארגנטינאי הפכה אתלטיקו לקבוצה קשוחה וחזקה פיזית ומנטלית, שהיריבות התקשו להבקיע נגדה. גם ברצלונה הגדולה נחלה מולה מפלות ואפילו היריבה העירונית ריאל מדריד, שעד 2013 שלטה באופן בלעדי במשחקי הדרבי ולא נוצחה בהם יותר מעשור, הרגישה את נחת רגלם של האדומים-לבנים.
הכל התפוצץ ביום שני האחרון, כאשר אתלטיקו הובסה 3:0 במגרשה של ויאריאל והתרחקה מהמקומות המוליכים לליגת האלופות בעונה הבאה. שבע נקודות בלבד היא צברה בשבעת המחזורים האחרונים ולא כבשה בחמישה מתוכם. התבוסה האחרונה מסמלת את מה שקורה העונה, אבל הסימנים לנסיגה נראו עוד קודם לכן.
אם עד העונה התגאו אוהדי הקולצ'ונרוס שקבוצתם ספגה פחות מכולן בליגה הספרדית, העונה זה כבר השתנה. אותה ויאריאל ספגה פחות שערים מאתלטיקו – 10 בלבד לעומת 14 שספגה אתלטיקו, יותר מבכל עונה עד המחזור ה-15 מאז שהגיע סימאונה. "אנחנו מקבלים את הביקורות ומודעים לכך שנצטרך להילחם על מנת לשנות דברים", הודה המאמן.
אתלטיקו של 2016/17 כבר לא נראית כמו הקבוצה המפורסמת של סימאונה והנסיגה ביכולת מורגשת כמעט בכל חלקי המערך. חואנפראן כבר לא מבצע את הפריצות הסוחפות באגף, סאול ניגס לא משפיע כמו קודם ולמעשה לא חזר להיות אותו שחקן מאז החלים מפציעה וגבי פרננדס לא מפעיל לחץ כמו שכולם היו רגילים לראות.
אם בעונות הקודמות הסתמכה אתלטיקו על ההגנה, כעת לא נראה שיש מה שיחזיק אותה והיא ספגה 11 שערים בשבעת המחזורים האחרונים. במשחק מול ויאריאל היא החמיצה הזדמנויות, אבל הובסה בגלל התמוטטות בחלק האחורי. סטפן סאביץ' מותיר יותר מדי ספקות (גרם לפנדל מיותר בתבוסה 3:0 לריאל מדריד בדרבי), חוסה חימנס לא מצדיק את הציפיות (גרם לפנדל מטופש מול אוסאסונה שלמזלו הוחמץ) וגם דייגו גודין, מהסמלים הגדולים של המועדון, מבצע טעויות שלא איפיינו אותו בעבר.
גם בכל הנוגע למצבים נייחים אתלטיקו כבר לא מאיימת כמו בעבר. בשנים הקודמות היו היריבות רועדות בכל פעם שקוקה ניגש לבצע בעיטה חופשית ודייגו גודין היה עולה לרחבה. העונה היא איבדה את העוקץ.
סימני השחיקה אצל סימאונה
סימאונה כבר מגלה סימני שחיקה. בתום גמר ליגת האלופות האחרון, בו הפסידה אתלטיקו בפנדלים לריאל מדריד, הוא נשאל לגבי עתידו והשיב: "זה הזמן לחשוב". לאחר מכן נעלם למספר ימים מבלי שאיש במועדון ידע מה הוא מתכנן. צ'ולו נשאר לבסוף, אבל קיצר את החוזה שעמד להסתיים רק ב-2020 וכעת יסתיים ב-2018.
אתלטיקו מדריד פתחה בצורה חלשה את העונה, עם שתי תוצאות תיקו מאכזבות - 1:1 עם אלאבס ו-0:0 עם לגאנס, שערערו לראשונה את מצבו של סימאונה ואת השליטה האבסולוטית שלו בשחקנים. "אם נמשיך כך נילחם נגד הירידה", אמר אנטואן גריזמן אחרי המשחק עם אלאבס והתנצל מאוחר יותר בפני חבריו לקבוצה. אותה סאגה נמשכה כאשר סאול ניגס אמר לעיתונאים שגריזמן טעה כשאמר את מה שאמר - וספג נזיפה מסימאונה על כך שהעביר ביקורת פומבית על חברו לקבוצה.
סימאונה הגיע אז למסקנה שהקבוצות היריבות למדו את אתלטיקו וניסה לשנות את הצבת השחקנים, במטרה לשחק במערך 4-4-2 התקפי יותר. קוקה היצירתי, אותו נהג להציב באגפים, הועבר למרכז הקישור לצידו של גבי פרננדס. בהתחלה זה עבד ובמועדון הורגשה אופטימיות אחרי הניצחון 0:1 על באיירן מינכן בליגת האלופות, אבל לאחר מכן הגיעו נפילות כמו ה-1:0 לסביליה וה-2:0 לריאל סוסיאדד.
"עם קוקה במרכז אנחנו לא מספיק חזקים מהבחינה ההגנתית", אמר גבי פרננדס אחרי ההפסד לריאל סוסיאדד. אותו משפט הוצג בתקשורת כביקורת על סימאונה, שמיהר לנזוף בקפטן בשיחה אישית ולהבהיר לו שלא היה צריך לומר את הדברים בפומבי. אחרי התבוסה 3:0 לריאל מדריד בדרבי הוא חזר לשחק עם שני קשרים אחוריים והחזיר את קוקה לאגפים.
גם אנטואן גריזמן הוא לא אותו שחקן אדיר של העונה שעברה. 6 שערים ב-15 מחזורי ליגה ותשעה כיבושים בכל המסגרות מהווים אמנם מאזן מכובד, אבל הכוכב הצרפתי לא כבש כבר שמונה מחזורים, מאז ה-0:2 בחוץ על ולנסיה ב-2 באוקטובר.
פרשנים בספרד טענו שגריזמן מנסה יותר מדי ליצור הזדמנויות העונה ומתמקד פחות במלאכת הכיבוש. פרננדו טורס סבל מפציעה, לא קיבל דקות במשחקים האחרונים מאז שהחלים ובגיל 32 נמצא הרחק משיאו.
ואם כל זה לא מספיק, התבוסה האחרונה גבתה מחיר כבד נוסף. השוער יאן אובלק נפצע בכתפו, ייעדר ארבעה חודשים ויחמיץ בוודאות את המפגש הראשון עם באייר לברקוזן בשמינית גמר ליגת האלופות (21 בפברואר), כמו גם את המשחק עם ברצלונה שיתקיים כעבור חמישה ימים. מיגל אנחל מויה צפוי למלא את מקומו.
אתלטיקו גם לא תוכל לשנות את המצב בעזרת רכש בחלון ההעברות הקרוב בינואר וגם לא בקיץ הבא. זאת, מכיוון שפיפ"א פסקה נגדה עונש של איסור רכישת שחקנים עד ינואר 2018, בגלל עבירה על חוק תקנון צירוף שחקנים מתחת לגיל 18.
כעת, לאור המצב ולאור התחושה שהולך ונמאס לו, לא מן הנמנע שסימאונה יעזוב כבר בסוף העונה הנוכחית. הוא נחשב למועמד להתמנות למאמן אינטר, בה כיכב כשחקן בשנות ה-90. "המשפחה שלי יודעת שאאמן שם יום אחד", הודה באחת ממסיבות העיתונאים.
סימאונה ניסה לפזר ערפל כשהצהיר שברצונו להמשיך בעונה הראשונה של הקבוצה באיצטדיון החדש, אבל ב"ויסנטה קלדרון" יודעים היטב: חאבייר סאנטי, חברו הקרוב וסגן נשיא הנראזורי, צפוי לשוחח עימו לקראת סיום העונה על מנת שיגיע למועדון האיטלקי.
גם השיחה שקיים המאמן עם הנשיא אנריקה סרסו, בסיומה זכה לשבחים ("השיג את הכל בעזרת תשוקה ומחויבות"), לא שינתה את ההרגשה הכללית. בארגנטינה דווח שמאמן ריבר פלייט, מרסלו גז'ארדו, מועמד להחליפו וב"סאנדיי מירור" נכתב שמנג'ר טוטנהאם מאוריסיו פוצ'טינו עשוי גם הוא להגיע.
מועמדים נוספים ששמם הוזכר הם הקרואטי איבן יוריץ', מאמנה של גנואה (ומאמנו של בנו של סימאונה, ג'ובאני) וז'ורז' ז'זוס, מאמן ספורטינג ליסבון. כמובן שחוסר הוודאות לגבי עתיד המאמן משפיע על השחקנים. עד העונה הוא נהג ללכד סביבו את השחקנים ואת יתר אנשי המועדון, אבל כעת כולם יודעים שהראש שלו כבר במקום אחר.
בשבת (17:15) תארח אתלטיקו את לאס פלמאס בניסיון לשפר במקצת את מצבה. הבעיה היא שסימאונה ייאלץ להסתדר עם סגל מצומצם. אובלק והקשר אוגוסטו פרננדס ייעדרו זמן רב וגם פליפה לואיס, אלסיו צ'רצ'י, חוסה חימנס ותיאגו מנדס אינם כשירים. אנחל קוראה מושעה בגלל כרטיסים צהובים ועל מנת להשלים סגל בן 18 שחקנים ייאלץ צ'ולו לזמן שחקנים מקבוצות המילואים.
מה בכל זאת יכול להביא לשינוי בהרגשה? סימאונה אמר אמנם בתחילת העונה ששום דבר לא יכול לרפא את הכאב מההפסד השני ברציפות לריאל מדריד בגמר ליגת האלופות (אחרי הגמר של 2014), אבל אם הקבוצה תעשה זאת השנה, יכול הדבר להמתיק את הכישלון בליגה.
בעונה הבאה תיפרד אתלטיקו מדריד מה"ויסנטה קלדרון" ותעבור לשחק באיצטדיון חדש – "וונדה מטרופוליטנו" (יגיע ל-73,000 מקומות ישיבה) בעקבות הסכם כספי עם משקיעים סינים. גם סמל המועדון יעבור חידוש.
השינויים האלה יצרו מתיחות גדולה בין אוהדי אתלטיקו מדריד להנהלה בראשות הנשיא אנריקה סרסו. אותם אוהדים, שאף פעם לא אהבו את ההנהלה אבל שתקו כל עוד הקבוצה הצליחה, זעמו על כך שהוחלט על שינוי הסמל בלי להתייעץ איתם. הם לא מביעים בינתיים מחאה כלפי המאמן בעקבות ההצלחות הגדולות בשנים הקודמות, אבל גם זה עשוי להשתנות במקרה שההדרדרות תימשך. כעת, בין אם סימאונה יישאר או לא (וכנראה שלא) - מה שבטוח הוא שהמראות המוכרים מהשנים האחרונות של מועדון מאוחד וגאה בסמל שלו צפויים להשתנות.