"ישראל צריכה 4 לווייני תקשורת פעילים כל הזמן"
ועדה של משרד המדע והטכנולוגיה, שהוקמה אחרי התפוצצות הלוויין עמוס 6 בפלורידה, קוראת להקציב 120 מיליון שקלים כדי לשמור על היתרון של ישראל בחלל. השר אקוניס: "ללא לווייני תקשורת - ישראל יכולה להיפגע בשעת חירום"
אחרי התפוצצות לוויין התקשורת עמוס 6 לפני כשלושה חודשים ואובדן הקשר עם הלוויין עמוס 5 לפני כשנה - צפויה ישראל להישאר בתחילת השנה הקרובה עם שני לוויינים פעילים בלבד, כיוון שהלוויין עמוס 2 יסיים את תפקידו בקרוב. ועדה שהוקמה במשרד המדע והטכנולוגיה ממליצה לפעול להקמת תוכנית חלל לאומית ובניית לוויין תקשורת - כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי הישראלי בחלל. המטרה של המשרד היא שבכל זמן נתון יהיו ארבעה לווייני תקשורת בחלל.
ב-1 בספטמבר התפוצצה הרקטה של חברת SpaceX, שאמורה הייתה לשאת כמה ימים לאחר מכן את הלוויין הישראלי עמוס 6 במהלך ניסוי בנמל החלל קייפ קנברל בפלורידה. הלוויין נהרס בפיצוץ. בחודש נובמבר אשתקד אבד הקשר עם לוויין התקשורת עמוס 5 והוא למעשה במצב של "טוטאל לוס".
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר במסיבת עיתונאים: "ההתפוצצות של עמוס 6 גרמה נזק לתעשיית החלל הישראלית. אמרתי בכמה הזדמנויות שזו טרגדיה של ממש. אנחנו מדברים על צורך קיומי להבטחת שרידותה של מדינת ישראל - שעתידה בידיה - והיא לא נסמכת על טוב לבן של מדינות אחרות. בעקבות ההתפוצצות, שוק לווייני התקשורת במדינת ישראל עומד בפני משבר קשה".
השר אקוניס הוסיף: "החשש הוא שבעת חירום לא יהיה לישראל מענה לצורכי התקשורת ועלולה להיגרם פגיעה קשה ביכולות התקשורת, בכלכלה ובשגרת החיים. המסקנה העיקרית היא להשקיע ולתקצב מימון לוויין תקשורת חדש במקום עמוס 6. אנחנו חייבים להישאר בצמרת הבינלאומית ולכן אנחנו זקוקים לתקציבים. הערכתנו היא שמדובר בסכום של 120 מיליון שקל".
בתחום התקשורת סבורים חברי הוועדה כי המתווה המיטבי הלוקח בחשבון את כלל הצרכים אל מול העלות למדינה, הוא שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית. מאחר שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, קובעת הוועדה כי יש צורך לגבש מתווה שיאפשר פיתוח תשתיות ויכולות לצורך גישור על פער העלויות.
מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, הסביר כי ישראל צריכה ארבעה לווייני תקשורת פעילים. "המלצת הוועדה היא שהשליטה צריכה להיות בידיים ישראליות", הוא אמר. "המשמעות היא שצריך לייצר לוויין כל ארבע שנים. הפער הוא 70 מיליון שקלים בשנה - גם לטובת הייצור וגם המחקר והפיתוח. זה הסכום שהמדינה צריכה להשקיע כדי להבטיח את היתרון של תעשיית החלל הישראלית".
מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, אבי בלסברגר, אמר: "הוועדה מצאה שצריכים להיות ארבעה לוויינים - כי זה מכסה את הצרכים הלאומיים וגם את הרציפות בתעשייה. יש לנו שלוש נקודות שמיים שאנחנו צריכים לשמור. היה מתוכנן לשמור על רציפות של ארבעה - וקרה מה שקרה".
יו"ר הוועדה הוא מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, וחבריה: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר; יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל; ראש תכנית החלל במשרד הבטחון תא"ל (במיל') אמנון הררי; יו"ר ועדת החלל במועצה הלאומית למו"פ פרופ' תא"ל (במיל') חיים אשד; מנהל סוכנות החלל של ישראל במשרד המדע אבי בלסברגר; סגן ראש הרשות לחדשנות צחי שנרך; ינון בן צור ראש חטיבת מיזמים טכנולוגיים במטה לבטחון לאומי. ד"ר דגנית פייקובסקי מאוניברסיטת תל אביב ריכזה את עבודת הוועדה וחיברה את הדו"ח המסכם לפעולתה. מורן קוגן מנהלת רגולציה במשרד המדע הייתה מזכירת הוועדה. הוועדה קיימה 12 מפגשים אליהם זומנו, בהתאם לעניין, נציגים מתעשיות החלל מהאקדמיה, מחברות סטארט אפ בתחום החלל, וממשרדי ממשלה ורשויות ציבוריות ונציגי ציבור.
לפנייה לכתב/ת 
