בישול ארוך. מדי / "קטן וקולע"
מינסוטה היא עדיין קבוצה מפוצצת בכישרון עם עתיד ורוד ומאמן מוערך, אבל ההווה שלה מדאיג. ההגנה הקטסטרופלית כבר מתחילה להעלות שאלות על חוסר ניסיון וצורך בטרייד אפשרי, ובעיקר גורמת לתהות האם ההתלהבות בקיץ מחבורת הצעירים לא הייתה מוקדמת מדי
במשחק מצוין שהתקיים הלילה (בין רביעי לחמישי) באטלנטה,
מינסוטה
השיגה 84:92 איכותי על ההוקס. עם 17 נקודות ו-18 ריבאונדים, רוקי העונה שעברה קארל-אנתוני טאונס שוב היה מעולה, וזה היה הדאבל-דאבל התשיעי ברציפות שלו – כולל 41 ו-15 מוקדם יותר השבוע. וכן, הוא משחק לצד אנדרו וויגינס, וטום ת'יבודו המוערך קיבל השנה את האחריות על כל העסק.
לטבלאות ה-NBA
קארל-אנתוני טאונס. הנייר משקר בגדול(צילום: AP)
במקום זאת, הקבוצה עם בצורת הפלייאוף הנוכחית הארוכה ביותר ב-NBA (לא שיחקה מעבר לעונה הסדירה מאז 2004), שוב שקועה במקום המוכר לה. היא מדורגת 13 במערב עם תשעה ניצחונות ו-19 הפסדים, ומקדימה רק במשחק וחצי את דאלאס המתפרקת ופיניקס המאכזבת. והיא בכלל הייתה אמורה להיות על תקן יוטה, המרעננת הרשמית של המערב.
אז למה זה לא מצליח? ישנן סיבות רבות. אפשר לדבר על הבינוניות אליה התרגלו שם. אפשר לדבר על כך שטאונס, וויגינס ובעיקר הרוקי קריס דאן, שחקן שהוכתר כנסיך הבא עוד לפני שערך משחק הכנה אחד וכורע תחת הציפיות, עדיין צעירים מדי. אבל בכל זאת מדובר בקבוצה של ת'יבודו, אז לפני הכל צריך לדבר על הגנה.
קריס דאן. כורע תחת הציפיות(צילום: EPA)
זה הטיקט שלו. הוא הצליח להטריף את שחקני שיקגו וגרם להם להתמסר לכך, ועוד קודם לכן, הוא היה האיש שיודעי דבר נתנו לו את הקרדיט לאליפות של בוסטון, בתור עוזר המאמן שתיכנן את האסטרטגיה ההגנתית. זה מה שהוא יודע לעשות, וכל קבוצה שייקח תתחיל משם. והוא לא רק המאמן של הוולבס, אלא קיבל את כל המועדון לידיים שלו ומונה גם לנשיא לענייני כדורסל. אין מישהו שיקבע לו, הכל לפי ראות עיניו.
אבל ההגנה של מינסוטה קטסטרופלית. היא מדורגת במקום ה-25 בליגה עם 107.7 נקודות שהיא סופגת במדד היעילות ההגנתית (ל-100 התקפות). ב"מינפוסט" העלו את השאלה: "האם ההגנה של הוולבס גרועה, או גרועה באופן היסטורי?", ובארה"ב כמעט כל בלוגר ניתח את הבעיות. אם היה מדובר בהיבט אחד, ניחא, אבל מינסוטה לא מסוגלת לשמור בצבע (טאונס הוא שחקן התקפי אדיר, אבל מתקשה להגן מול סנטרים טובים), סופגת נקודות רבות במשחק המעבר ובאופן כללי פשוט רכה.
הכל לפי ראות עיניו, ובינתיים זה לא נראה טוב. טום ת'יבודו(צילום: AP)
בגלל שהקבוצה מדורגת עשירית בליגה במדד ההתקפי עם 105.6 נקודות למשחק, הייתה סברה שאולי ת'יבודו יהפוך את עורו ויתאים את עצמו לקבוצה – ולא להפך. ההתקפה שלו תמיד נתפשה כמיושנת, ובטח לא מתאימה לליגה החדשה וחובבת ההפגזות. אבל תהיו בטוחים שמעבר לכך שהכישלון שלו בהנחלת היסודות ההגנתיים מוביל להפסדים, הוא פשוט מתסכל אותו.
כבר בתחילת העונה הוא אמר שלשחקנים שלו חסרה קשיחות פיזית, מנטלית ורגשית, והוסיף מאוחר יותר שיבחן את כל המרכיבים בהגנה שלו, בגלל שמה שהשחקנים מציגים "לא מתקבל על הדעת". נתנו את הניצחון על אטלנטה כדוגמה חיובית, אבל שימו לב – היא לא משקפת כלל, כי זו הייתה התצוגה ההגנתית הטובה ביותר של הוולבס מבין 28 משחקיהם. הם ספגו פחות מ-100 נקודות רק שש פעמים.
רוביו, מוחמד, דאן ובייליצה. לשחקנים חסרה קשיחות?(צילום: EPA)
ולכן, האיש שגם מאמן את השחקנים וגם מתכנן טריידים עליהם כבר חושב קדימה. על פי הדיווחים בארה"ב, הילד המוכשר הראשון שעלול למצוא את עצמו בקבוצה אחרת הוא מלך ההטבעות של האולסטאר, זאק לאבין. כן, לאבין הוא מכונה שמייצרת רגעים שהאוהדים אוהבים לראות, אבל ת'יבודו, באופן ברור, לא משתגע עליו. לאבין הוא שחקן הגנה חלש מדי, והמאמן כבר הביע את דעתו על הנטייה שלו לחפש את ההטבעות המיוחדות במקום לבצע פעולות בסיסיות: "אני לא אוהב דברים כאלה. אני אוהב ניצחונות".
זו למעשה התשובה הטובה ביותר למי שחושב שת'יבודו יתאים את עצמו לקבוצה. גם אם זה יהיה תהליך ארוך וקשה, הוא רוצה להפוך את מינסוטה לקבוצה "שלו", וזה יקרה גם אם ייאלץ לוותר על מקפצות אנושיות שהקהל אוהב. כרגע הקבוצה פשוט לא משחקת כמו שצריך, והביאו אותו כדי לסדר את זה. כשהוא מדבר על קשיחות, הוא בוודאי מתכוון גם לעובדה שמינסוטה מדורגת אחרונה בליגה בהפרש הנקודות המחצית השנייה עם מינוס 6.1, סימן לכך שכל הילדים המוכשרים האלה לא יודעים לתפקד ברגעי האמת.
בדרך החוצה? זאק לאבין(צילום: mct)
וזה מוביל אותנו לעוד סיבה ליכולת הנמוכה. כשהוזכרה האפשרות שלאבין יעבור בטרייד, הסברה הייתה שת'יבודו מחפש להביא במקומו שחקן ותיק. מינסוטה צעירה מדי, ועד שתתבגר, צריכה עזרה ממבוגרים. טאונס, וויגינס ולאבין בני 21. ריקי רוביו, שכבר נחשב לוותיק בקבוצה הזו, רק בן 26, ובכל מקרה לא מביא איתו מסורת של הצלחה. ת'יבודו חייב שיהיה לו את האיש מבפנים, מנהיג על המגרש שיודע לשחק הגנה, וייצור מספיק סמכות כדי שהצעירים יקשיבו לו.
אבל אחרי ההגנה, ואחרי בעיות ההתבגרות, ת'יבודו מוצא את עצמו מתמודד עם בעיה נוספת שלא מאפשרת למינסוטה להתקדם לשום מקום. אין לו מספיק שחקנים להצליח איתם. הוולבס תקועים במקום האחרון בליגה מבחינת נקודות מהספסל, עם סכום מחריד של 22.1 נקודות למשחק. רק לשם השוואה, הלייקרס מובילים את הליגה עם 51, ואפילו קבוצה בינונית כמו סקרמנטו (מקום 18) מקבלת 34.4 מהמחליפים שלה.
לא מביא מסורת של הצלחה. ריקי רוביו(צילום: רויטרס)
החמישייה מרשימה מאוד – רוביו, לאבין, וויגינס, טאונס והסנטר גורגי ג'נג. אבל הספסל כל כך חלש, שאפילו במשחק מצוין כמו האחרון באטלנטה הוא בקושי הורגש. הפורוורד הסרבי נמניה בייליצה הוא דוגמה קלאסית לסופרסטאר אירופי שלא מוצא את עצמו ב-NBA, התפוקה של שבאז מוחמד ירדה באופן דרמטי תחת ת'יבודו – 6.5 נקודות למשחק לעומת 13.5 ו-10.5 בשנתיים הקודמות – ואת דאן המאכזב כבר הזכרנו. השאר הם שחקני רוטציה נודדים כמו ג'ורדן היל וברנדון ראש שאי אפשר לבנות איתם מדינה.
מינסוטה עוד תהיה קבוצה מעולה. השילוב של וויגינס וטאונס פשוט טוב מדי מכדי שיתפספס. אבל ככל הנראה, ההתלהבות של הקיץ הייתה מוקדמת מדי. לא רק שמדובר בשחקנים בני 21 שממילא זקוקים לזמן, אלא שהונחת עליהם מאמן עם סגנון ספציפי מאוד, שבא להפוך את המועדון מהיסודות וללמד דברים חדשים שייקחו זמן. כישרון אינו מספיק. צריך גם דרך וניסיון. ובמקרה של ת'יבודו, הרבה סבלנות.
לפנייה לכתב/ת 
קארל-אנתוני טאונס
צילום: AP
מומלצים
