החלטה 2334: צעדים שישראל יכולה לעשות
המתח בין נתניהו לאובמה והניסיון לכבול את ידי טראמפ עמדו מאחורי החלטת ארה"ב לא להטיל וטו. כעת ישראל צריכה לפעול בחוכמה. היא כמובן הייתה יכולה להקדים תרופה למכה אם רק הייתה קשובה יותר לשר הביטחון
"מדיניות ארה"ב באו"ם תהיה אחרת". כך צייץ הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בתגובה להחלטתו של הנשיא אובמה להימנע במועצת הביטחון של האו"ם בהצבעה על איסור הבנייה בהתנחלויות. מה ענו לו בבית הלבן? עד מועד השבעתו, אובמה הוא הנשיא. נכון, אבל מה הקשר בין הצהרת טראמפ לבין תגובת הבית הלבן?
את תגובת טראמפ יש להבין על רקע התקדים שיצר אובמה. על פי הנהוג, בתקופת מעבר בין ממשלים, הנשיא היוצא אינו נוקט יוזמות חדשות או משנה מדיניות באופן משמעותי. מה גם שבמקרה זה הנשיא הנכנס התנגד להצעת ההחלטה באו"ם וקרא לאובמה להטיל עליה וטו, כפי שנהגה במשך עשרות שנים על החלטות חד-צדדיות ואנטי ישראליות שהאו"ם מקבל מדי פעם. אובמה הפר נוהג מקובל והתקדים יאפשר לטראמפ ולנשיאים אחרים לקבוע עובדות חדשות גם בתקופות שבהן הם יעבירו את השלטון ליורשיהם. אובמה פעל גם בניגוד לעמדת הקונגרס ורוב בדעת הקהל האמריקנית ובניגוד לעמדות הליכוד והמחנה הציוני בארץ.
החלטת אובמה לאפשר להחלטה לעבור נובעת מכמה סיבות שהתפתחו בארץ ובארה"ב. ארה"ב התנגדה באופן עקבי להתנחלויות בכל השטחים שישראל תפסה במלחמת ששת הימים. אבל עמדתה העקרונית הייתה גם שהסדר צריך להשיג במו"מ ולא בתכתיבים של גופים בינלאומיים כמו האו"ם.
מתחילת כהונתו, אובמה חשב שהבנייה בהתנחלויות היא המכשול העיקרי להשגת הסדר שיתבסס על פתרון שתי המדינות לשני עמים. הוא כפה על נתניהו הקפאת בנייה לתקופה של 10 חודשים אבל הפלסטינים לא באו למו"מ. ב-2011 אובמה הטיל וטו על החלטה דומה באו"ם. מה קרה אפוא שהוא שינה את מדיניותו פחות מחודש לפני חילופי הממשל?
אובמה ונתניהו: עוינות אישית ומהלומות מילוליות
היחסים בין אובמה לבין נתניהו הידרדרו לעוינות אישית ולחילופי מהלומות מילוליות רעילות בעיקר על רקע הפצצה האיראנית והמו"מ עם הפלסטינים. השיא הגיע כאשר נתניהו החליט לקבל את הזמנת מנהיגי הרפובליקנים בקונגרס לנאום לפני שני הבתים ולתקוף את ההסכם הגרעיני שאובמה גיבש עם איראן. הנשיא ראה במהלך הזה התרסה אישית נגדו.
ניצחון טראמפ בבחירות לנשיאות, ביקורתו החריפה על מדיניות אובמה כלפי ישראל, והתבטאויותיו בעניין ההתנחלויות והעברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ומינוי דיוויד פרידמן, תומך בהתנחלויות, לשגריר חדש בישראל, יצרו בקרב הממשלה, מפלגות הימין והמתנחלים תחושה שייפתח עידן חדש ביחסי ארה"ב-ישראל והם יוכלו לעשות בשטחים כאוות נפשם. משבר עמונה, ובעיקר חוק ההסדרה חיזקו את התחושה הזאת.
נוכח זאת, אובמה חשב שיש לכבול את ידיו של טראמפ בדחיפות לפני שייכנס לבית הלבן. אפשר גם להניח שהוא לא היה מרוצה מהצבעה שבה כל חברי מועצת הביטחון יצביעו בעד ורק ארה"ב נגד. ייתכן גם שאובמה לא רק רצה "לנקום" בנתניהו, אלא חשב שהוא פועל לטובת ישראל ומנסה "להציל אותה מעצמה".
ההשלכות המעשיות של החלטת האו"ם
להחלטת מועצת הביטחון יכולות להיות השלכות מדיניות וכלכליות. היא תחזק את תנועת ה-BDS- הקוראת לחרמות וסנקציות נגד ישראל. מדינות נוספות עלולות ללכת בדרכי האיחוד האירופי ולדרוש סימון מוצרים מהשטחים או שבכלל יאסרו על ייבואם. היא בוודאי תביא לחיזוק התביעות הפלסטיניות בבתי משפט בינלאומיים נגד מקבלי החלטות בישראל ומנהיגי ההתנחלויות. היא גם תעצים את הסרבנות הפלסטינית לנהל מו"מ עם ישראל. בשביל מה לנהל מו"מ כאשר אפשר להשיג נכסים בלי לעשות שום ויתורים מקבילים?
אחת הבעיות בהחלטה היא שעל פיה חובה על מזכיר האו"ם לדווח כל שלושה חודשים על ביצועה.
תגובות ישראל צריכות להיות חכמות, מדודות ומתונות. סיפוח של שטחי C או של שטחים נוספים או בנייה מסיבית בכל מקום, רק יצדיקו את ההחלטה ועלולים להביא להסלמה ביחסים הבינלאומיים של ישראל, וביחסים עם מדינות ערביות מתונות. יש צורך בתיאום מהיר ויסודי של מדיניות עם ממשל טראמפ. לו יש גם שיקולים משלו. אחד מהם הוא הפיכת מדיניותו של אובמה הן בענייני הפנים והן בענייני החוץ. סביר להניח שבארבע השנים הבאות ממשל טראמפ יטיל וטו על כל ניסיון של מועצת הביטחון להטיל סנקציות על ישראל עקב הפרת ההחלטה.
ההחלטה עשויה לחזק את נכונות טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, בבחינת מסר מתריס.
הקונגרס הרפובליקני והפרו-ישראלי עשוי לנקוט מהלכים משלו. הוא יכול לחוקק חוק הפוסל את החלטת מועצת הביטחון וקובע שהסדר יש להשיג רק במו"מ בלי תכתיבים בינלאומיים. הוא יכול "להעניש" את האו"ם ולהפחית מהכספים שהוא מעביר להחזקתו (25%) ולקבוע ששום כספים אמריקניים לא יוכלו לשמש למהלכים שישמשו לביצוע ההחלטה. הקונגרס יכול להקפיא את הסיוע לפלסטינים (כ-400 מיליון דולר בשנה), ולחוקק חוקים שיענישו כל חברה אמריקנית או שפועלת בארה"ב שתממש את החלטת האו"ם.
זה גם בדיוק הזמן לחזור להצעה של שר הביטחון של אביגדור ליברמן: לתאם עם ארה"ב את המשך הבנייה רק בתחומי ירושלים והגושים הגדולים. אם הצעה זו הייתה מוצעת בעבר, ייתכן שאפילו אובמה היה מתקשה לאפשר להחלטה לעבור.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן.
לפנייה לכתב/ת 
