עתירה: המדינה ניפחה את מחיר הקרקע פי 8 - על חשבון הציבור
מכרז תמנע להקמת מתקן סולארי מגיע לביהמ"ש, בטענה כי המתחרים הוזמנו להציע את המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, במקום להציע את התעריף הנמוך ביותר. העותרים: "המדינה אימצה נוהג ספסרות בקרקעות המיועדות להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים, המהווה מס מוסווה על צרכני החשמל"
עתירה הוגשה לאחרונה נגד מכרז תמנע של רשות החשמל, שהכניס מיליונים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לאחר שקבע כי מי שיציע למדינה הכי הרבה כסף על הקרקע יזכה במכרז. בעתירה נטען, כי מדובר ב"עסקה סיבובית, אותה רקמה ותפרה המדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל ורשות החשמל, בה גובה המדינה דמי חכירה מופרזים עבור מקרקעי ציבור, כאשר מי שמממן את ניפוח המחירים - הוא הציבור".
במכרז שווקה קרקע בשטח של מעל אלף דונם לייצור אנרגיה סולארית, אלא שכאמור התחרות לא היתה על מי יציע לספק את תעריף הייצור הנמוך ביותר, אלא על מי שישלם את המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע. תעריף החשמל, לעומת זאת, נותר קבוע וצמוד למדד.
למעשה, רשות החשמל ויתרה במכרז תמנע על האפשרות להפחית את תעריפי הייצור באמצעו התייעלות ושיפורים טכנולוגיים. הדבר גרם לזעם וביקורת רבה בקרב יזמים בענף האנרגיה הסולארית.
לפי העתירה, בפרויקט תמנע "אימצה המדינה נוהג ספסרות בקרקעות המיועדות להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים, המהווה מס מוסווה המוטל על צרכני החשמל ומעשיר את קופתה שלא כדין".
העותרים: הרווח ליזם הזוכה לא ייפגע
העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים תל-אביב יפו, נגד רשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל וחברת EDF אנרג'י נובל ישראל בע"מ, שזכתה במכרז. את העתירה הגיש גלעד חן, שמוגדר בעתירה כאזרח המדינה וצרכן של חברת החשמל, באמצעות עו"ד רם גורדיצקי, שפנה בעבר בנושא למשנה ליועץ המשפטי למממשלה, אבי ליכט.
העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ובו תידרש רמ"י לתקן את סכום דמי החכירה הנדרשים לסכום שישקף את עלות הקרקע, ובו תידרש רשות החשמל להפחית את תעריף הייצור שנקבע לפרוייקט, באופן שיאפשר לזוכה במכרז לשמר את שיעור הרווח הסביר מהפויקט, לאחר הפחתת עלויות הקרקע.
העותרים מציינים, כי העתירה מוגשת מבעוד מועד, בטרם נגרם נזק לצרכנים או לגורמים המעורבים בפרויקט, בטרם ניתנו לפרויקט מרבית האישורים הדרושים, וכשעבודות ההקמה צפויות להתחיל רק בעוד כ-3 שנים.
עוד נטען, כי העתירה אינה מבקשת לבטל את זכיית החברה במכרז, ואין לה עניין בזהות הזוכה, אלא רק למנוע את הפגיעה בצרכנים, בלי לפגוע בשיעור הרווח הצפוי לזוכה.
עלויות הייצור הסולארי יורדות ב-14% בשנה
לפי העתירה, רמ"י ניפחה את ערך הקרקע עד פי 8, ואילו הרווח גולגל על כתפי צרכני החשמל בישראל. עלות ריאלית של קרקע המשמשת לייצור חשמל סולארי היא כ- 16 אלף שקל לדונם, ולכל היותר 25 אלף שקל לדונם. "כל עלות גבוהה מכך אינה קשורה כלל לעלות הקרקע, אלא לניפוח מלאכותי של ערך הקרקע על ידי בעלי הזכויות בה", נכתב.
בפרוייקט תמנע, תעריף ייצור החשמל נקבע מראש בהחלטת רשות החשמל לסך של 31.9 אגורות לקוט"ש צמוד למדד המחירים לצרכן. "קביעת תעריף מובטח, שאין לו זיקה לעלויות הקמת הפרוייקט בפועל, מנתקת את הזיקה בין התעריף לעקרון העלות", נטען בעתירה, "העיוות מחמיר נוכח הצמדת התעריף למדד המחירים לצרכן, העולה, במקום למדדים הסתמכים על עלויות הייצור, אשר באופן עקבי בשנים האחרונות יורדים כל העת...על פי נתוני בנק ישראל, חלה ירידה ממוצעת ל כ-14% לשנה בעלויות יצור החשמל הסולארי".
וכך במקום שיצרני החשמל יתחרו על תעריף הייצור הזול ביותר, ערכה המדינה את המכרז על מנת שיתחרו על התשלום הגבוה ביותר שתקבל רמ"י (כאשר תעריף הייצור נותר בערכים גבוהים). תוצאות המכרז היו שחברת EDF התחייבה לשלם מחיר של כ-187 אלף שקל לדונם.
"ברשות החשמל נרדמו בשמירה"
לדברי עו"ד גורדיצקי, "ברשות החשמל נרדמו בשמירה ורשות מקרקעי ישראל תפסה טרמפ על התקלה הזו. במקום להתנהל כרשות סבירה, היא פשוט התנהגה כספסרית בקרקעות המדינה.
"בגלל שרשות החשמל הצמידה את התעריף למדד, נוצר פער גדול בין המחיר שהחשמל נמכר בו לעלות האמיתית. רמ"י התלבשה על ההפרש הגדול הזה בסך מאות מיליוני שקל והחליטה לקחת את הכסף הזה כדמי חכירה. במקום שהמדינה תשתמש בסמכויות שלה להוזיל עלויות הן עשו בהן שימוש לשלשל עוד כמה מאות מיליונים לכיס".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "כחלק מהפקת הלקחים ממכרז תמנע, מתקיימת ברשות החשמל, רמ"י ואגף התקציבים במשרד האוצר, בליווי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בחינה של מתודולוגיות יעילות יותר לקביעת התעריף וערך הקרקע שתשמש להקמת המתקנים. זאת במטרה שיתקבל התעריף הנמוך ביותר לטובת צרכני החשמל מצד אחד, וקבלת השווי הריאלי בעד הקרקע מצד שני".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "תעריף החשמל היה קבוע מראש והיתה התמחרות על מחיר הקרקע שנקבע במכרז. מרבית הקצאות הקרקע למיזמים לאנרגיה סולארית נעשות בפטור ממכרז. במקרים הבודדים בהם הוצאו מכרזים היה מודל התמחרות על מחיר הקרקע כשתעריף החשמל הינו קבוע ונקבע מראש על ידי רשות החשמל, וביחס למכסות החשמל שהוקצו בעבר, על כן מחיר הקרקע משתנה ונקבע בהתאם לתעריף הקבוע שאושר.
"מחיר הקרקע במכרז בתמנע נגזר מתוצאות המכרז הפומבי בו השתתפו מספר מציעים, מהחברות הגדולות בתחום האנרגיה הירוקה. רמ"י מעבירה את תקבוליה לבעלי הקרקע (מדינת ישראל) ומתקבולים אלו נהנים כלל אזרחי המדינה.
"מועצת מקרקעי ישראל תדון בקרוב במודל חדש לפיו, יקבע ערך הקרקע לתשלום על ידי היזמים (גם במכרזים פומביים וגם בפטור ממכרז), כתשלום אחיד, והתחרות של היזמים תהיה על התעריף הנמוך יותר, אותו תשלם המדינה ליזמים בגין החשמל המופק - היינו סוג של 'מחיר למשתכן' לאנרגיה סולארית".
רשות החשמל מסרה כי העתירה התקבלה והתגובה תימסר בבית המשפט.
לפנייה לכתב/ת 
