הוא רק בן 24. כשתראו אותו תגלו חסיד חב"ניק למהדרין. כשתשמעו מאיפה הוא הגיע, תראו ילד שמש וים טיפוסי מווניס ביץ', כשתלמדו על הדרך שעשה עפ"י מצפן ליבו בין שני הקטבים האלו, תגלו עולם שלם ומפתיע שבימים אלו הפך לפסקול חייו באלבום החדש שהוציא.  "מוזיקה הייתה איתי בכל מסלול חיי", הוא מספר בראיון לידיעות אמריקה, רגע לפני שמגיע לסיבוב הופעות בניו יורק. "בגיל 12 קיבלתי את הגיטרה הראשונה שלי, למדתי בעצמי למגן והתאהבתי. מעולם לא חשבתי על עצמי כזמר, רציתי לנגן ולהקים להקה".

כמו בהרבה גארז'ים בפרברי לוס אנג'לס, גם בגארז' ביתו של לוי התגבשה לה להקת נערים צעירים. "היינו להקה של בנים, ניסינו להרים להקה בסגנון של גרין ביי. כתבנו שירים על בנות, על מסיבות, בלי אמירה עמוקה מדי ומהר מאוד הלהקה התפרקה".

בגיל 16 הלהקה הייתה העוגן של לוי, וכשתפרקה, דברים נוספים בחייו החלו להתרסק. "בגיל 16 וקיבלתי אולטימטום בבית על כל מיני כללים וחוקים ולא הסתדרתי. ברחתי כמה פעמים ובסוף עזבתי את הבית ואת בית הספר".

וכך, בגיל 16, עם גיטרה על הגב הוא מוצא את עתמו בלי בית, בלי מסגרת, רק עם מוזיקה. "בתקופה הזו היה ברור לי שכתיבה היא הדבר שאני עושה כדי להכיר את עצמי וגיליתי משהו קסום ורוחני בלכתוב את הרגשות החוצה דרך צלילים שאחרי זה מתגבשים למילים וביכולת להגיע למהות של הדברים. זה לא הפחיד אותי", הוא מסביר. "ידעתי שאם אני הולך עם מה שאני יודע שטוב לי זה יוביל אותי לאן שצריך".

החתים את לוי אחרי שעתים. מתיסיהו

נשמע שלוי שלם עם ההחלטה לעזוב את הבית ואת המסלול הקבוע. גם מהחיים בלי בית הוא שאב כוח והשראה. "אני הייתי אחראי לחינוך של עצמי. למדתי על מה שסיקרן ומשך אותי. ככל שלמדתי", הוא מתאר, "שמתי לב שאני מגלה רגשות שמעולם לא חשתי כשהתחלתי לגלות את הרוחניות. צעד אחר צעד למדתי פילוסופיות מדתות שונות. למדתי תורות אסיתיות ומדיטציות ובתוך זה היה קול עמוק שהתחלתי לשמוע בתוך עצמי שספג את העולם מסביבי. לאט לאט הבנתי שזה מוביל אותי לגלות את העומקים של היהדות שמעולם לא הכרתי. כשהתחלתי ללמוד את זה", מסביר לוי, "זה אחז בי כמו שדבר לא נגע בי מעולם. זה היה שוק בשבילי שהיעד של כל המסלול הרוחני שעברתי החזיר אותי ליהדות. חשבתי שזה הדבר האחרון שאני אתחבר אליו".

לוי מצא במקרה את ספר "שער היחוד והאמונה" והוקסם. "הרגע הזה שמצאתי את ספר החסידות שינה הכל. בספר מלמדים ריכוז ומדיטציה, מסבירים איך מבינים את המציאות דרך הרוחניות, איך שוזרים אותן ביחד. זה היה ידע שהבנתי איך ניתן לממש את בחיים. פתאום הבנתי שבעצם תמיד האמנתי באלוהים ואני בכלל לא הבנתי שכל הזמן הזה האמנתי. כל החיים חשבתי שהמושג הזה של אלוהים היה משהו כל כך לא מהודק וברור שלא ניתן להתחבר אליו. היום אני מבין".

לוי שרק כמה שנים קודם לכן עזב את הבית, עזב את בית הספר בוחר פתאום לקחת את הגיטרה ולנדוד לישיבה, ועוד בצפת. "מאוד התרגשתי להגיע לישיבה כי הייתי צמא ללימוד הזה. משמעת היא ערך קשה אבל המטרה הייתה חשובה".

וכך, מצא עצמו לוי, שכבר אימץ את הלוק החסידי, בישראל. אחרי שנים של חיי רחוב בעיר שבה אמורים להתגשם החלומות של כל אמן, איכשהו זה קרה לו דווקא שם. "כשהייתי בישיבה הגיע יום אחד מישהו שנראה כמו נווד", הוא מספר. "הוא נכנס לבית המדרש, נראה קצת אבוד. הלכתי לדבר איתו והוא התחיל לספר שהוא נווד שמסתובב בעולם ומחפש אמנים. סיפרתי לו שאני זמר והוא ביקש לשמוע את המוזיקה שלי. לאורך כל השיר ששרתי לו סגרתי את עיני ולבסוף, כשפתחתי אותן, ראיתי שהוא ממש כועס. הוא אמר 'אני מכיר את הטיפוס שאתה וברור לי שיש לך עוד הרבה שירים ואתה אחד שלא מקדם את המוזיקה שלו, אתה חייב לעשות עם זה משהו' אמר והמשיך בדרכו".

זמן קצר אחר כך לוי עבר לישיבה בניו ג'רזי. יום אחד הוא מגיעה לישבה שיחת טלפון. על הקו אותו נווד מסתורי שמספר ללוי שהוא במנהטן ומתעקש שיפגשו. "הוא אמר שהוא בפגישה עם מתיסיהו לכמה שעות ורגע לפני שמתיסיהו עולה כבר על טיסה ללונדון הוא רוצה לפגוש אותי. לקחתי את הרכבת ונפגשנו".

בפגישה לוי שר את אחד השירים שלו שהספיק למתסיהו למהר ולהחתים אותו על חוזה. "שבועיים אחר כך כבר הצטרפתי אליו לסיבוב הופעות ובמקביל התחלנו להקליט שירים לאלבום".

בחודש האחרון הוא שחרר סינגל ראשון מהאלבום "Days of Our Youth". בסגנון של רוק פולק שמזכיר להקות כמו ממפורד אנד סאן או אמנים כמו בוב דילן, לוי משרטט בשיריו את מסלול חייו הקצרים אך עמוסים בתחנות וחוויות. "מעולם לא הייתי גאה כמו שאני גאה באלבום הזה", הוא מסכם. "אני מקווה שלא לצפות אבל יש לי אינספור תקוות".