ריבקין פרשה בדמעות: "הגעתי להחלטה בלב שלם"
המתעמלת האמנותית בת ה-25 חתמה קריירה מפוארת בת 20 שנה. הקדישה את רגעי השיא לאביה, ארקדי, שנפטר: "היה לי משבר גדול לאחר מותו, חשבתי עליו בכל הישג". מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג: "דוגמא ומופת". המאמנת שלה, אלה סמופלוב: "מרגישה כאילו לקחו לי את היד מהגוף". צפו
אחרי קריירה מדהימה של 20 שנים, נטע ריבקין פרשה אחר הצהריים (ג') באופן רשמי מפעילות. המתעמלת האמנותית ערכה מסיבת עיתונאים מיוחדת בוועד האולימפי בו מסרה את הודעתה בדמעות: "הגעתי להחלטה לפרוש בלב שלם בהרגשה שנתתי הכל לענף. עצם ההגעה למשחקים האולימפיים בפעם השלישית הייתה פסגת החלומות".
"כשנכנסתי לאצטדיון בריו כמובילת המשלחת עם הדגל, הרגשתי תחושה אדירה ואיזה כבוד גדול נפל בחלקי והוענק לי על תרומתי לענף במשך שנים רבות. עכשיו כשאני נזכרת בתחילת הדרך אפשר להגיד שהיא הייתה קשה מאוד. כשכבר אובחנתי כבעלת פוטנציאל גדול, התמיכה לא הגיעה. הייתי נחושה בכל זאת והגשמתי את החלום להגיע לאולימפיאדה".
"אנחנו נמצאים כארבעה חודשים מאז ריו והיו לי לבטים קשים לגבי הקריירה. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שליווו אותי לכל הדרך. רוצה לומר תודה לאימא שלי ורוניקה ואבי ארקדי, זכרונו לברכה, למאמנת שלי, אלה סמופלוב, לוועד האולימפי, למשרד התרבות והספורט, לאגודה שלי, מכבי ת"א, לאיגוד ההתעמלות וקבוצת דלק שליוותה אותי כספונסר".
ריבקין סיפרה על מערכת היחסים המיוחדת עם אביה שכאמור הלך לעולמו: "אבי היה עבורי דמות משמעותית מאוד. לא אסתיר, היה לי משבר מאוד גדול לאחר מותו. חשבתי שאפסיק את הפעילות אבל אספתי את עצמי והבנתי שדרך הספורט אני יכולה להגשים את חלומותיו. בדיוק שנה לאחר פטירתו, זכיתי במדליית הכסף באליפות אירופה. לאורך השנים בכל הישג משמעותי שלי אני חושבת עליו וכמה הוא יכול היה להיות גאה בי. מעבר לכל התארים שהיו לי במהלך הקריירה, מה שמאוד חשוב לי אף יותר מההישגים עצמם הוא שהצלחתי לגרום לבנות צעירות לאהוב את הספורט הזה. העובדה שאני מהווה דוגמא אישית היא הכי חשובה".
גם המאמנת של ריבקין, אלה סמופלוב, הייתה חנוקה מדמעות: "לא חשבתי שהיום הזה יקרה בחיים. הרבה פעמים אחרי תחרויות של נטע שאלו האם היא פורשת. תמיד אמרתי לא, אפילו לא רציתי לחשוב על זה, אבל היום הזה הגיע. הרגע הזה גם שמח וגם מאוד עצוב, וקשה לקבל את זה. אומרים שקשה להיות 10 שעות ברצף באימון, אבל זה כ"כ טוב, כ"כ אושר לעבוד ולהצליח. אני מרגישה קצת ריקנות. נטע כ"כ חסרה לי עכשיו. אני אוהבת לעבוד וממשיכה, אבל עכשיו משהו חסר, זה כמו שאין אצבע או יד".
"נטע באימונים תמיד נתנה לי מוטיבציה. זה אהבה גדולה, הרגשתי שאני חייה בשביל זה. אני זוכרת את היום הזה שנטע הלכה עם אביה בגיל חמש וחצי ושאלתי אותם לאן הם הולכים? ארקדי אמר לכדורסל, ואמרתי לו שלא, היא תלך להתעמלות אמנותית. עברו מעל ל-20 שנים וזה מרגיש לי שזה היה אתמול. לא היה יום שלא ראינו אחת את השנייה או לא דיברנו. נטע כמו בת בשבילי, אוהבת אותה ולא יודעת איך יהיה ההמשך פה אצלי בלב. זו מתנה שמקבלים פעם אחת בחיים".
מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, הוסיף: "אנחנו מכירים את נטע לאורך כל הקריירה הספורטיבית שלה. מהיותה צעירה ומוכשרת שהחלה את הרומן האולימפי שלה כשנבחרה להיות הספורטאית הישראלית הצעירה ביותר במשחקים האולימפיים בבייג'ינג. נטע תמיד הייתה עבורנו מודל לחיקוי והיא הייתה באמת דמות מיוחדת, גם בצעירותה ובטח בבגרותה. היא עברה לא מעט משברים שהגדול היה מות אביה שהיה מאוד קשור אליה. תוך כדי זה היא תמיד עשתה הכל בצניעות. היא הגיעה לפסגות ושיאים שאף מתעמלת לא עשתה קודם לכן ולמרות זאת הייתה תמיד עם הרגליים על הקרקע".
"הבחירה של הוועד האולימפי בנטע כנושאת דגל אומרת הכל. היא הייתה האישה הראשונה מאז 1996 שנבחרה לתפקיד. רק לפני כחודש היא נבחרה להיות נציגת הספורטאים והיא תהיה חלק מהוועד האולימפי".
שלל הישגים ואלמנט על שמה
ריבקין חתומה על הישג השיא של מתעמל/ת ישראלי/ת אי פעם - זכייה במדליה באליפות העולם. היא קטפה את הארד בתרגיל החישוק בתחרות שנערכה בצרפת בשנת 2011.
באולימפיאדת בייג'ינג דורגה ריבקין במקום ה-14 ולא עלתה לגמר. ארבע שנים מאוחר יותר, בלונדון 2012, היא התקדמה משמעותית: את המוקדמות סיימה במקום התשיעי ובגמר עלתה שני מקומות נוספים וסיימה במקום השביעי הכללי.
במשחקי אירופה הראשונים בבאקו בשנה שעברה, שוב עמדה על הפודיום בתרגיל החישוק עם מדליית הארד. היא סיימה שביעית באליפות העולם, הישג שהעניק לה את הכרטיס לאולימפיאדה בפעם השלישית ברציפות.
ב-2016 זכתה נטע ריבקין לתואר מיוחד, כשהפכה למתעמלת האמנותית הישראלית הראשונה שזכתה לאלמנט על שמה. לאחרונה היא מונתה ליושבת ראש ועד הספורטאים.
לפנייה לכתב/ת 
