מבט מבפנים: מתקן ההתפלה שיסייע לכנרת
בשורה טובה לכנרת המתייבשת: מתקן התפלה חדש מתחיל לפעול בכפר מסריק, ליד עכו, וצפוי לספק לגליל המערבי מי שתייה באיכות גבוהה לשימוש ביתי. "ב-15 שנה נחסוך לכנרת כ-100 מיליון קוב". קבלו הצצה ראשונה
בימים אלה מתחיל לפעול בכפר מסריק שבצפון מתקן התפלה חדש, שנועד לספק מים לאזור הגליל המערבי - ולצמצם את שאיבת המים מהכנרת המצטמקת .
המתקן הוקם ע"י חברת GES בהשקעה של 150 מיליון שקל. יכולת הייצור של המתקן עומדת על 6 מל"ק (מיליון קוב) של מים באיכות גבוהה לשימוש ביתי, מתוך מי אקוויפר מליחים שלא היו ניתנים לשימוש.
80% מהמים המשמשים לצריכה הביתית בישראל מקורם במתקני התפלה (מי ים ואקוויפרים מליחים). הקמת מתקן ההתפלה החדש בכפר מסריק מביאה בשורה פורצת דרך לאזור, שעד כה קיבל מים רק משאיבה ממקורות מים טבעיים ומוגבלים בכמותם, אשר המוכרת בניהן היא ימת כנרת. רשות המים וחברת מקורות חזו כבר לפני עשור את המצוקה העתידית, ויזמו את הנעת תהליך ההקמה שערך זמן רב בגלל ביורוקרטיה.
לדברי זוהר פולובין, מנכ"ל GES, הגליל המערבי, בניגוד לשאר חלקי הארץ, לא קיבל עד כה מים ממתקני התפלה. "מתקן ההתפלה הצפוני ביותר הוא חדרה", מסביר פולובין, "לכן המים לגליל המערבי מקורם בכנרת ו/או באקוויפר החוף. האקוויפר לאט לאט ממולח כתוצאה משאיבת יתר, ורשות המים החליטה שאחד הפתרונות לבעיה יהיה התפלת האקוויפר המלוח בגליל המערבי".
לשם כך אישרה רשות המים לקיבוץ כפר מסריק להקים את מתקן ההתפלה, באמצעות חברה מקצועית. המתקן נמצא בבעלות משותפת לחברה ולקיבוץ, ורשות המים מחייבת את מקורות לקנות במשך 15 שנה כמות של 6-5 מיליון קוב מים מותפלים מדי שנה, במחיר מוסכם של כ-2 שקלים לקוב.
"כל קוב שהמתקן מייצר, ייחסך מהכנרת", מסביר פולובין, "בראיה של 15 שנים חסכנו לכנרת כ-100 מיליון קוב. כיום המים לצריכה ביתית (למעט חקלאות) בישראל הם יותר מ-800 מיליון קוב בשנה. מתוך כמות זאת, כ-600 מיליון מיוצרים באמצעות התפלת מי ים". שאר 200 מיליון הקוב מקורם מבארות, מהכנרת ומקורות נוספים.
המים הלא מותפלים משמשים לגידול דגים
התפלת מים אקוויפר מליחים דורשים מומחיות וניסיון, שכן מרכיבם אינו זהה בין מקום למקום. זאת, בשונה ממי-ים המורכבים מאיפיון כמעט זהה לחלוטין.
חברת GES, בבעלות חברת עזריאלי, הקימה עד היום כ-90% מהמתקנים המתפילים מי מבארות וקידוחים של מים מליחים בישראל ( בניהם קציעות, להט באשקלון ועתלית). תחנת ההתפלה כפר מסריק היא בעלת יכולת טיפול של 85% מכמות המים שהיא מקבלת. 15% המים הנותרים חוזרים לבאר מים מליחים, בה עושים שימוש בקיבוץ עין המפרץ הסמוך לגידול דגי דניס.
מקור המים המותפלים בכפר מסריק משתי בארות, האחת באר תל דרוך והשנייה בשטחי קיבוץ אפק. כל אחת מהבארות שואבת מאקוויפר שונה. כך שבזמן שיש ירידה במפלס אחד האקוויפרים, ישאבו יותר מהאקוויפר השני ולהיפך.
רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, מפקחים באמצעות קידוחי תצפית על ויסות המים."יש לחברה תרומה אקולוגית אדירה", מסכם פולובין, "רשות המים מקדמת גם הקמת מתקן התפלת מי ים. אם יימשכו שנות הבצורת תוקדם הקמת המתקן המיועד, וספיקת המתקן בכפר מסריק תוגדל משמעותית".
פולובין מוסיף: "אם לא היו מקימים את מתקני ההתפלה, למעשה היו צריכים לרדת ברמת הצריכה לרמות של מדינות מתפתחות. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה פה באזור. אם לא הייתה התפלה, הכנרת היום הייתה ריקה לגמרי".
לפנייה לכתב/ת 
