"יוחנן נשלח הביתה". המסמך והטעות הטראגית
יוסי גמליאל סיפר בכנסת לפני חצי שנה כי נאמר למשפחה שאחיו נפטר בגיל 9 חודשים, ב-1954. אבל צו גיוס שקיבל העלה חשד, ובכרטיס החולה שאותר נכתב: "נשלח הביתה". חשיפת הפרוטוקולים של ילדי תימן גילתה את הטעות שהובילה לעוגמת הנפש. גמליאל: "נמשיך לנסות ולדעת מה קרה לאחי"
"קיבלתי מסמכים, והשגתי את כרטיס החולה של אחי מבית החולים שבו הוא נפטר. כתוב שם - נשלח הביתה. אלינו הביתה יוחנן לא הגיע". את העדות הקשה הזו מסר לפני חצי שנה עו"ד יוסי גמליאל, בדיון בוועדת חוקה בכנסת שבו גם השתתף בועז שרעבי ומחה דמעה. היום (ד'), עם חשיפת מסמכי ילדי תימן, מתברר - לפי הארכיון הלאומי - כי "טיפול בלתי זהיר במסמך ארכיוני הוביל לטעות ולעוגמת נפש לבני משפחת גמליאל".
היכנסו כאן לאתר הארכיון הלאומי. אם גיליתם פרטים אישיים שלא ידעתם על בני משפחותיכם בעקבות פתיחת הפרוטוקלים, ספרו לנו במייל האדום.
בשנות התשעים פנה יוסי גמליאל לוועדת החקירה בעניין גורלו של אחיו הנעדר יוחנן, אך לא קיבל לטענתו תשובה מספקת. להוכחת דבריו הוא אמר לוועדה בכנסת: "השגנו את כרטיס החולה של אחי מבית החולים איתנים, שם הוא נפטר. הכרטיס נמצא אצלי מצולם. בכותרת שלו נאמר - נשלח הביתה - במרכאות, הביתה. ואחרי כן המילה 'לאן', עם שני סימני שאלה. אלינו הביתה הוא לא הגיע יוחנן". בסיום דבריו הוסיף "האם הוא נשלח הביתה? לאיזה בית? או שנשלח לבית הקברות".
בתיק החקירה שהכינה ועדת כהן-קדמי עבור הנעדר יוחנן בן שמואל וטורקיה ג'מל (גמליאל), ניתן למצוא את הצילום מ'בית החולים איתנים', אותו תיאר יוסף. עיון במסמך המוצג מחזק כביכול את הטיעון של יוסף גמליאל. אולם מכיון שאין מדובר במסמך מקורי אלא בהעתק, עולה השאלה האם זהו אכן המסמך המדובר במלואו.
לפי הארכיון, עיון בתיק בית החולים המקורי מלמד שהכנת ההעתק נעשתה ברשלנות והמסמך מכיל חלק ממסמך אחר - כרטיס של חולה אחר - גידה שלום (סלים) בן סלימן: "כלומר התוספת החשובה והמכרעת 'נשלח - הביתה - לאן?' כלל אינה שייכת לתיק הרפואי של יוחנן גמליאל ואינה מעידה דבר על גורלו".
בארכיון הלאומי כתבו גם כי בתיק הרפואי המקורי נמצאים גם החלקים האחוריים של הכרטיסים הרפואיים שאינם מופיעים בתיקי הוועדה, ובהם נחשף מידע נוסף. בכרטיס העליון נרשמה עובדת שחרורו הביתה של גידה שלום (סלים) בן סלימן. בגב הכרטיס השני של הנעדר יוחנן גמליאל נרשם בסעיף סיבת המוות: "כתוצאה מהסיבוכים הנ"ל". וכך, כתבו בארכיון, "הוביל טיפול בלתי זהיר במסמך לטעות ולעוגמת נפש".
בדיון סיפר גמליאל: "אחי יוחנן, יליד 1954, הרגיש לא טוב בגיל תשעה חודשים. אשפזו אותו בקפלן, אחרי כמה ימים העבירו אותו לבית החולים באיתנים, כשההורים הלכו לבקר באיתנים נמסר להם שיוחנן נפטר ובית החולים קבר את יוחנן. בשנות ה-50 ההורים לא שאלו הרבה שאלות, חזרו הביתה, ישבו שבעה. בשנות ה-60 כשהם קיבלו צו גיוס עלו סימני השאלה הראשונים".
גמליאל ציין עוד כי משפחתו קיבלה גם הזמנת קבורה בהר המנוחות עם פרטי גוש, חלקה, שורה וקבר וכן שתי תעודות פטירה של אחיו. אולם לדבריו, אחרי חצי שנה קיבלה המשפחה הודעה ממשרד הפנים שלפיה תעודות הפטירה מושהות. "אחרי שאבי נפטר התחלנו להתעסק עם הסוגיה הזאת, ביקשנו לעלות לקבר אחי בהר המנוחות, אני מגיע לקבר ואומרים לי שזה הקבר של אחי ונמצא שם קבר של אדם אחר. ככה שהיום אין לא קבר של אחי והוא לא בבית".
לאחר חשיפת הפרוטוקלים, אמר הבוקר גמליאל: "זה נותן לי תשובה, אבל את הקבר אנחנו לא מצליחים לאתר. חשבנו שאולי הוא בחיים, אבל גם בין המתים הוא לא נמצא. נמשיך לכתת את רגלינו ולנסות לאתר מה קורה עם אחי יוחנן. אני מצפה שהמדינה תקבל אחריות ותנסה להוביל אותנו בדרך שבסופו של יום אנחנו נדע מה קרה עם האחים שלנו, עם הילדים שלנו. כי עד היום אנחנו לא יודעים מה קרה איתם".
לפנייה לכתב/ת 
