לקח מימי בראשית: חסכון הכרחי להבראה

יוסף פותר החלומות מובא בפני פרעה לנסות ולפתור שני חלומות המטרידים את מנוחתו. יוסף מבין את תמונת המצב של החלום, יחד עם הבנת המציאות הכלכלית של מצרים כמעצמה גדולה, ופותר לפרעה את שני חלומותיו כחלום אחד.

כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה: שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא: וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב: הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה: הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ: וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד: וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ (בראשית, פרק מ"א, פסוקים כ"ה-ל"ב).

יוסף לא מסתפק בפיענוח החלום ומציע לפרעה מתפישתו הכלכלית - פתרון שיחזק את המעצמה המצרית לסדר גודל בינלאומי רחב. פתרון שיש בו, לכאורה, עקרונות כלכליים פשוטים, אך למעשה הם מורכבים מאד. יוסף מציע לאגור את כל התבואה במשך שבע שנות השפע, לטובת השנים הבאות של עוני ובצורת, וכך להוריד את רמת הסיכון של המדינה להיכנס למיתון.

אמנם, אנו מכירים את סוף הסיפור. אך נניח לרגע שאנחנו נמצאים בנקודת הזמן בה מצרים נמצאת בתקופת שפע - לכלל האזרחים יש הרבה מהכל ואין מחסור. פרעה נדרש לקבל החלטה לא פשוטה כלל - האם למנוע חלק מהשפע הגדול מהתושיבם ולאגור לתקופה ארוכה מאד מאגרים - בהנחה שגם בתהליכי אגירה מושקעים משאבים של כח אדם, מחסנים, מכונות, שימור ועוד. וכל זאת מבלי באמת לדעת כמה זמן זה ייקח. ההנחה שיש שבע שנים טובות ו-7 שנים קשות מבוססת על פותר חלומות, אך איש לא מבטיח שכך אכן יהיה.

לצערנו הרב, כיום ישנם מעט מאד משקי בית בישראל שחוסכים כספים (הן בתוכניות חסכון והן בקרנות השונות). על פי נתוני סקר ארוך טווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2013 רק 29% מכלל משקי הבית דיווחו שיש להם תכנית חיסכון.

חסכון כמענה ל-4 אתגרים

הבנת הצורך בחסכון כמנוע צמיחה, לא קיימת בתודעת משקי הבית. חוסר בחסכון נובע ממספר סיבות, שהעיקרית ביניהן היא התפישה שחסכון מייצרים רק במידה ונוצר עודף בהשוואה של הוצאות מול הכנסות. גישה זו אינה מביאה בחשבון את המציאות הקיימת שבה תמיד יהיו "הפתעות" כלכליות, לכן צריך להתייחס אליהן לטווח קצר וארוך. 

יוסף מראה לנו כי חסכון הינו רכיב חשוב במעלה, שיש לקחת אותו בחשבון במסגרת החשיבה על ההתנהלות הכלכלית שלנו. תפקיד החסכון בא לתת מענה לארבעה אתגרים שונים: השגת מטרות ויעדים, הוצאות בלתי צפויות, שעת חירום וגיל הפרישה. ישנן המלצות שונות להקצאת סכום לחסכון. שיטה אחת היא חלוקת ההוצאות הכוללת בתוכה אחוז מסויים (טווח של 5%-10% כהמלצה) של חסכון שיחולק לטווחים (קצר, בינוני וארוך).

שיטה נוספת היא בהקצאת 3-4 חודשי הוצאות על מנת להיערך מראש למצבי אי וודאות (פיטורין, אובדן כושר עבודה או מצבים דומים). עוד שיטה שנעזרים בה היא בחישוב חיי המוצר, וחלוקה לחודשים (אם מכונת כביסה מחזיקה מעמד 7 שנים, מחלקים את העלות בחודשים ושומרים סכום זה בצד).

שיטות אלה ואחרות באות להכין אותנו להיערכות שמחייבת המציאות. הפיכת ההוצאות ה"בלתי צפויות" להוצאות צפויות היא הכרחית להתנהלות אחראית כלכלית. עולמנו הרבוי בשפע יכול להזכיר לנו את השפע שהיה קיים במצרים בתקופת יוסף. וכלקח מימי בראשית, ראוי שניערך גם לימים יותר קשים ולא נגיע למשברים כלכליים מיותרים. 

הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים