הפועל ב"ש גדולה עלינו - ועל כל הליגה / טור
אם אינטר, סלטיק ומכבי ת"א נכנעו לקבוצה של אלונה ברקת, גם לעירוני ק"ש מותר. האוהד מנחם הורוביץ אופטימי למרות ההפסד 4:1 בגמר גביע הטוטו ומסביר למה התואר הוא גם קצת שלהם
בכדורגל "משחק קצוות" מתאר מפגש בין קבוצת צמרת וקבוצת תחתית, אבל הערב (ד') היה לנו מפגש קצוות מסוג אחר: נציגת הנגב, הפועל ב"ש, פגשה את נציגת הגליל, עירוני ק"ש, וראינו שכדורגל יש בכל מקום, אפילו אם מי שסוחב את המועדונים האלה מגיע ממרכז הארץ.
על מה שקורה בשנתיים האחרונות בבאר שבע נאמר כבר הכל, אבל קצת שוכחים שגם בקצה השני של המדינה יש על מה להתגאות. זה היה גמר שלישי שלנו בגביע הטוטו אחרי שתי זכיות, ובארבע השנים האחרונות היו לנו גם אליפות היסטורית וגביע מדינה ראשון – הרבה יותר ממה שהשיגו אימפריות כמו הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים.
אוהדי קריית שמונה שעושים את הדרך הארוכה צפונה, חוזרים הביתה מאוכזבים אבל לא מדוכאים: זה נשמע קצת מוזר, אבל התרגלנו להצלחות. לא כל ניצחון הוא הרואי, ולא כל מעמד הוא היסטורי – ככה זה שהקבוצה שלך יודעת לנצח במשחקים חשובים. אני בטוח שהאוהדים של מכבי נתניה והפועל פ"ת מוכנים עכשיו להתחלף איתנו...
לפני כמה שבועות, כשאיזי שרצקי הטיל את הפצצה וסיפר שהוא שוקל לעזוב את קריית שמונה, העיר כולה נכנסה לפאניקה. בכל מקום דיברו רק על דבר אחד, וחששו מהיום שאחרי. כרגע נראה שזה יסתדר, ואם איזי ימשיך בכל הכוח, אנחנו נזכה להגיע בשנים הקרובות לעוד גמרים, בתקווה שבפעם הבאה גם נחזור עם הגביע.
אין מה לעשות, באר שבע השנה גדולה עלינו, ולא רק עלינו: גם אינטר, סלטיק ומכבי תל אביב נכנעו לקבוצה של אלונה ברקת – אז גם לנו מותר.
מזל שהמשחק הזה היה בנתניה, ולפחות נמנע ממני לשמוע מהחלון בבית את האכזבה של הקהל שלנו מול שמחת הבאר-שבעים ב-1:4 החלק. ובכל זאת, כשהסתכלתי על הקבוצה המעולה הזו וראיתי על הקווים את ברק בכר, בשער את גיא חיימוב ובשדה את שיר צדק ו-וובה בראון, הרגשתי שהגביע הזה הוא גם קצת שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
