Happy New Year: לחיי הרגע הכי נכון שלך

תמיד נדמה שצריך זמן מיוחד להחלטות חשובות. אנחנו קונות מתנות בימי הולדת/נישואין/אהבה, מתחילות דיאטה ביום ראשון ושוברות אותה בשישי (טוב, שני), מתחתנות בפעמיים כי טוב ומתגרשות כשמרקורי בנסיגה. הוא תמיד בנסיגה, אגב.

לפי הנוסחה הזאת, שנה חדשה היא זמן מצוין להתחלות חדשות – או לפחות להבטחות חדשות: להירשם לחדר כושר (וללכת), להפסיק לעשן, למצוא זוגיות (ולהתמיד בה), לעשות משהו עם הילדים בשבת, להירשם לקורס משמעותי.

אנחנו מכינות רשימות ארוכות, רק כדי לחזור אליהן בסוף השנה ולגלות שחצי מהן לא עשינו, מחלקן בכלל שכחנו, ובמקום לשמוח על מה שכן הצלחנו להשיג אנחנו מתמלאות בתחושת כישלון וכועסות על עצמנו.

אני אומרת, אל תעשי רשימות. אם את צריכה להסתכל על איזה דף כדי להיזכר מה חשוב לך – כנראה שהוא לא כזה חשוב. כשמשהו בוער לך את זוכרת אותו, וכשאת לא עושה אותו זה מעיק עלייך ומציק ויושב לך על הנשמה.

הרגע שלך יגיע(צילום: shutterstock)

עוד טורים של גאיה קורן

כמה רחוק אפשר לברוח מעצמנו?

לא הכל מסובך

התגרשת? זה הזמן להמציא עצמך מחדש

כשהרגע הנכון יגיע - את תדעי

נכון, שנה חדשה היא הזדמנות להשאיר את העבר מאחורייך ולצאת לדרך שאת לא מכירה, אבל לא בגלל שאת חייבת – בגלל שאת רוצה. כשאני חייבת משהו אני תמיד שוכחת לעשות אותו, אבל כשאני ממש רוצה, אני הופכת עולמות להשגת המטרה שלי כי היא ראויה בעיניי.

לפני שנה בדיוק רציתי שיהיה לי בן זוג לסילבסטר. לא הייתי חייבת, אבל רציתי נשיקת חצות בעלת משמעות עבורי. לא כתבתי את זה באף מקום, כי את לא שוכחת שאת מחפשת נסיך עם סנדל מזכוכית, ואכן נשיקת החצות הייתה כמו באגדות – בעשרים לפני חצות דהרתי עם המכונית בגשם, גיליתי ששכחתי בבית את המטריה ורצתי למסעדה בניסיון נואש לא להרוס את שרידי הפן שעשיתי לכבוד האירוע. בחמישה לחצות הוא הגיע רטוב אפילו יותר (הנסיך הגיע רכוב על אופנוע בשיא המבול) והנשיקה הראשונה שלנו היתה בספירה לאחור עם צהלת "הפי ניו ייר".

להבדיל, מישהו שיצאתי איתו כמה חודשים נפרד ממני ביום האהבה... אז מה זה אומר? שהמשמעות היחידה שיש למאורעות "היסטוריים" בחיינו היא המשמעות שאנחנו נותנים להם.

כשהייתי נשואה תמיד חיכיתי לזמן המתאים. כשרציתי לדבר עם בעלי על משהו שקשור ליחסים שלנו הייתי צריכה לוודא שזה הזמן הכי טוב לשיחה, ואיזה פלא, כמעט מעולם זה לא היה זמן טוב. גם כששקלתי להיפרד היה משהו שעצר אותי, תמיד אחר-כך ומחר ומתישהו ניצחו בקרב המחשבות.

אין רגע מתאים.

צריך ליצור אותו, כי הוא לא יבוא מעצמו. הוא מחכה לך, הרגע הזה, מחכה שתזמני אותו, שתקראי בשמו, שתגידי לו "עכשיו זה הזמן שלך", לא בעוד כמה דקות, ימים, שנים. אם לא תעשי את זה עכשיו, בעוד רגע תמצאי משהו חדש לעשות, משהו אחר יסיח את תשומת לבך, והשגרה תעשה את שלה. ותשכחי. או שתזכרי אבל לא תחיי את הרגע, אלא כל הזמן תחכי ותצפי למשהו שנמצא קרוב כל כך אבל גם רחוק.

אומרים לנו שצריך לספור עד עשר לפני שעושים משהו, כדי שלא נתחרט. הכוונה היא שצריך לבחון כל מצב שנמצאים בו ולקבל החלטות מתוך הכרה והבנה של המצב. כשיש את הידיעה, צריך להוציא אותה לפועל – כי כשהיא רק בגדר ידיעה היא לא שווה כלום.

יכול להיות שעדיין לא הגיע הרגע שלך. גם זה בסדר. אולי הוא צריך לגדול, לתפוח, להתעצם, עד שתהיי מוכנה לקטוף אותו ולנעוץ בו את שינייך. אבל אם את מרגישה אותו מדגדג לך בכתף, תתפסי אותו כי הוא אוהב לברוח. אל תאבדי את המומנטום. תהיי ערה לאינטואיציה הפנימית, לאש שבוערת בך – שאולי כבתה עד שנדמה לך שהיא לא קיימת.

יש לך את כל מה שצריך כדי להדליק את הניצוץ שיהפוך את 2017 לשנה טובה יותר. את לא תמצאי את זה ב'טו דו ליסט'. זה חלק ממך. את רק צריכה להחליט שעכשיו זה הרגע. ממש עכשיו.

הפי ניו ייר,

הפי ניו יו.

שלך, גאיה קורן.

מנטורית אני מלכה לחיים טובים יותר, מנחת סדנאות, עיתונאית בידיעות אחרונות וגרושה באושר