סיכום הסיבוב של מכבי ת"א ביורוליג
הוויתור המהיר על אדלשטיין, השחקן המפתיע שאפשר לשחרר, היכולת של השחקנים והבכורה האירופית הרעה של בגאצקיס. כך נראו 15 המשחקים הראשונים
נקודות לסיכום הסיבוב הראשון ביורוליג של מכבי ת"א ולמחזור הפתיחה של בגאצקיס:
1. ארז אדלשטיין: אם מחפשים נקודת מפנה לעונה הנוכחית, זו שאפשר יהיה לטעון שבגללה מכבי נמצאת איפה שהיא נמצאת, הרי שפיטורי אדלשטיין היוו זאת. ארבעה מאמנים עמדו על הקווים. וכל אחד כקיסר רומי שהשתלט על המלוכה ומוחק כל זכר לקודמו. כי ההיסטוריה והמורשת אולי חשובה מההווה. כל מאמן מנחיל היררכיה חדשה. שיטה חדשה. והמאמן מנסה לעשות זאת בזמן שאין לו. העומס העונה מזכיר עונת NBA. עם הבדל אחד – יש שתי ליגות שונות ולהיות במאזן 10:5שלילי בליגה בה 82 משחקים זה סיפור שונה לחלוטין מליגה ב 30 משחקים. ובעומס הזה לא רק שאין זמן לערוך אימונים כדי להנחיל שינויים בקצב גבוה – גם אין הרבה משחקים לוותר עליהם.
האם אדלשטיין היה מתאים? לא בטוח בכלל. אבל שום דבר לא הצדיק את פיטוריו בשלב כל כך מוקדם – כשאפילו השיטה שלו עוד לא הוטמעה לחלוטין, כשהוא הפסיד במשחק חוץ על חודו של סל ובבית לקבוצה השנייה בטיבה באירופה. ואם כבר פוטר – למרות ההצהרות על הדר, ולמרות שזה נראה לא רע איתו בהתחלה, הרי ברור שנלקח סיכון מאוד רציני כשמינו מאמן שעד לפני שנתיים אימן בלאומית, במקום למצוא כבר אז מאמן בעל ניסיון אירופי. וככה הוקרבה לה עוד עונה על מזבח הבלאגן הניהולי בצמרת הצהובה.
2. השחקנים – אם מחפשים נקודה בעייתית נוספת הרי שזה הסגל. השנה שעברה כתבתי מאמר על תופעת פיטורי המאמנים בליגת העל, שהראתה איך כל הקבוצות ששינו מומנטום עשו זאת לא אחרי החלפת המאמן, אלה אחרי שינוי משמעותי בסגל. רוצה לומר – מאמן זה חשוב, אבל לא הוא זה שמשחק, ושחקנים אמיתיים לא ניתנים לשליטה כמו בפלייסטיישן. הם מאבדים ביטחון. הם רבים ביניהם כשלא הולך. הם מתעייפים. הם לא תמיד ממושמעים. ולפעמים הם פשוט לא מתאימים כולם לאותה שיטה – לאותם סטים התקפיים והגנתיים ומאמן לא יכול לשנות זאת בחודש ולעתים גם לא בעונה שלמה.
אז מה הן הטעויות שנעשו בסגל? אני אפתיע אתכם ואומר שיש טעות אחת קריטית – לא יותר מזה. די.ג'יי סילי שחקן טוב, ובטח נראה טוב יותר מחלק מהשחקנים האחרים שהגיעו. רק מה – מדובר בשחקן אחד יותר מדי על משבצת עלייה יושבים כבר 3-2 שחקנים – גאודלוק, לנסדברג ו-ווימס (את יבזורי אני בכלל לא מחשיב כרגע). סילי אינו רכז. לא יותר ממה שגאודלוק ו-ווימס מסוגלים לספק בעמדה הזו. ותראו איזו הפתעה – המחלה של מכבי העונה היא חוסר סדר ואיבודי כדור.
שני הגורמים המרכזיים לכך הם היעדר בשיטה אחת ובהיררכיה קבועה מהסיבות בנקודה הקודמת, והיעדר רכז טבעי על הפרקט. אפשר להגיד על מקל ואוחיון שהם לא רכזי טופ יורוליג וזה נכון. אבל הם רכזים. רכזים שכבר שיחקו טוב ברמות גבוהות (מזכיר שמקל הוביל את הנבחרת ביורובאסקט האחרון בו הנבחרת הפתיעה לטובה). אי אפשר לטפל במחלה הזו ללא רכז, וסילי איננו רכז. הפיתרון הקל למאמנים היה לספסל את מקל ואוחיון – מהלך שעבד לזמן מסוים. אבל בכך הם איבדו את המאמן על המגרש. השחקן של המאמן שיעשה סדר. שיודע לעשות סדר כי רכז זה מקצוע.
וכשיש כמות איבודים היסטרית, וכשיש המון מהלכי אחד על אחד, אז איך יקבל אחד הסנטרים הטובים בעונה בעברה ביורוליג כדורים? וכשסנטר לא מקבל כדורים – איך הוא לא יהיה מתוסכל? וכשהוא מתוסכל איך יצליח שלא להיראות כמו הצל של עצמו? אז כן. הסנטרים במכבי נראים יותר רע מסילי. אבל הם תלויים ברכז, במאמן ובשיטה – שלושה גורמים שאין למכבי העונה – וכן, צירבס הוא סנטר מוכשר מאוד בהתקפה. ובהגנה הוא לא פחות טוב ממרדוליצה ומבורוסיס שהקהל התחנן שיגיעו בקיץ. סילי צריך ללכת בשביל לייצר היררכיה ברורה בעמדת הרכז – ואם גם זה לא יעבוד, יוחתם רכז זר ברמה מספקת בהזדמנות הראשונה – כשישוחרר אחד מהNBA או מהליגה הסינית כי אין מה להחתים עוד פלופ.
3. הגנה – למכבי העונה פשוט אין הגנה. שוב, זה קשור בעיקר להיעדר דמות להילחם עבורה על הקווים, ולהיעדר שיטה ברורה. נמאס לי כבר לשמוע – ופה אני מתחבר לנקודה הקודמת – תלונות על שחקנים ספציפיים בהגנה. דבר ראשון יש כמה שומרים נהדרים למכבי. יש אפילו מספיק כאלה. מישהו זוכר מתי לאחרונה תאודוסיץ' לא היה חור בהגנה? מתי בורוסיס שמר? מתי שאראס היה סטופר הגנתי? החוכמה היא להחביא אותם. הקלישאה שכדורסל מתחיל מהגנה נכונה כשמאמן רוצה לדרוש משחקניו להזיז רגליים בהגנה. היא שחוקה וישנה במבט העל. לא שלא צריך לעשות הגנה. צריך. אבל השחקנים הגדולים, אלה שמביאים אליפויות ותארים, לא בהכרח שומרים גדולים. בטח בכדורסל המודרני. התנועתי. המהיר. ההתקפי.
אין יום רע בהגנה? תראו איך יום טוב בהתקפה גורם לאחרון השומרים להקריב עבירות. קבוצה צריכה להתחיל להיבנות מההגנה כשאין לה מספיק כישרון. ופה נפל המאמן השני של מכבי, רמי הדר, שאמנם שידרג לרגע את ההגנה אבל חיסל כל טיפת פוטנציאל התקפי שיש לסגל המוכשר הזה של מכבי. נו, מאמן של קבוצות קטנות. ושוב – שלא יובן מדבריי שההגנה לא חשובה ולא צריך למצוא פתרונות לבעיות ההגנתיות. אבל המאמן הראשון שייתן לכישרון ההתקפי הרב בקבוצה הזאת להתפרץ ייהנה מסקור גבוה שיתגבר על הספיגה הגבוהנ, ואף יוכיח שוב ששחקן מרוצה, שמשחק בכיף ובהנאה (דבר שקורה בחלק בו זורקים לסל), יזיז רגליים ויקריב עבירות.
4. בגאצקיס – יסלחו לי אלוהי הכדורסל, אבל אתמול ראינו את תצוגת האימון הגרועה מתחילת העונה. הבלאגן שחגג על המגרש רק שיקף את הבלאגן על הקו. אם ציפינו ממאמן חדש שייצב איזושהי היררכיה, אז התבדינו. חילופים לא ברורים, הרכבים שלא נוסו עדיין בילבלו את השחקנים. אם על הגנה דיברנו בנקודה הקודמת – אז נראה היה שהשחקנים לא מבינים למה מצפה המאמן החדש וככה נראתה ההגנה.
מקל סופסל אחרי שקלע 4 נקודות ומסר 3 אסיסטים ב-5 דקות על הפרקט. הוא סיים את המשחק עם 7 נק' ו-5 אסיסטים ב-9 דקות. אוחיון שותף ל-4 דקות בלבד. לא ברור אם נוסו אתמול 4 או 5 רכזים שונים. לא ככה מייצרים סדר, לא ככה בונים היררכיה. לא בטוח שהמשחק הזה משקף את איכות המאמן, ואולי הדבר שמכבי צריכה יותר מכל זה לתת למאמן זמן ושקט לעבוד בלי לחץ. אז לא אשפוט את בגאצקיס על סמך משחק בודד ובסך הכל מדובר במאמן שהקבוצות שלו שיחקו לא רע בכלל במפעלים בינלאומיים.
5. ווימס VS גאודלוק. לפני מספר משחקים, כשגאודלוק שיחק רע, כל התקשורת פיטרה אותו. אחרי המשחק מול צסק"א היה זה ווימס על הכוונת. אומרים שהם לא יכולים לשחק ביחד. ככה התבטאו מיטב הפרשנים – גם אלה שכבר אימנו. וכמו בקלישאה על ההגנה, גם זו קלישאה שתם זמנה. קבוצות גדולות, אלה ששולטות ביבשת, מחזיקות סוללות של כוכבים. אני לא מתייחס לסיטואציה בה השניים לא מסתדרים חברתית – דבר שקורה לעתים בין שחקנים ובין כוכבים – אבל בואו נספר לתאודוסיץ' ודה קולו שהם צריכים יותר מכדור אחד. 2 הגארדים הטובים באירופה. מספר 1 ומספר 2 באותה קבוצה. ותספרו את זה לשלישיית חובבי הכדור שהובילה את מדריד עד העונה שעברה – יול, פרננדס ורודריגס.
זו קלישאה שתם זמנה. אם תוותר על אחד מהם, מכבי תישאר בינונית ביכולת שלה ולא תוכל להשוות את עצמה לגדולות ביבשת. מכבי תהיה חייבת למצוא דרך לשחק טוב עם שניהם. ואגב, אם רוצים להבין מי מבין שניהם הוא המשמעותי יותר למכבי, בואו נבחן את הניצחונות מול ההפסדים: ווימס בלט בניצחונות ונעדר מרוב ההפסדים. גאודלוק משחק טוב או לא טוב ללא קשר לתוצאה הסופית, והיו ניצחונות אליהם לא הופיע והפסדים בהם פרח. והמבין יבין את המשמעות של כל אחד מהם להצלחת הקבוצה העונה.
לפנייה לכתב/ת 
