סיכום 2016 ב-NBA: האקסים של מכבי
שני אקסים של מכבי ת"א מככבים בחלק הזה של הסיכום, שמכיל שלוש קבוצות שמצבן עגום ועתידן לא ברור
אם תהיתם לאן נעלם ארינזה אונואקו, לאחר עונה "מדהימה" במכבי ת"א הוא קיבל קידום לליגה הטובה בעולם,חוזה באורלנדו. לא נעים להגיד, אבל מכבי היתה מנמושות היורוליג בשנה שעברה, ואונואקו לא הבריק בלשון המעטה, אבל מה לנו כי נלין, אין לנו יותר מדי נציגים מערבית לאטלנטיק אז צריך לשמוח עם מה שיש.
פסקת הפתיחה המבטיחה מבטאת בערך את כל מה שיש למג'יק למכור השנה. לא כלום. שואפים לאפס, ומלמטה. יש עוד אירופאים בקבוצה. סרז' איבאקה למשל, שני בנק' ושלישי בריב'. אוון פורניה, ראשון בנק', ניקולה ווצ'ביץ', ראשון בריב' ושלישי בנק', ביסמאק (האיום) ביומבו, להבדיל מאיבאקה עוד לא מזוהה עם נבחרת אירופית כלשהי, אבל גם הוא לא בדיוק אמריקאי. שני בריב' ומשלים שלישית ריבאונדרים זרים. די נדיר.
מה עוד נדיר בקבוצה? ארבעה סנטרים ורק פאוור פורוורד אחד (איבאקה). ארבעה סמול פורוורדים בלי אחד משמעותי. ג'ף גרין, ארון גורדון והאזוניה.
סקנד גארד משמעותי (פורנייה) שהוא יותר סמול פורוורד מגארד, משמעותי בעיקר בהגנה. גארדים חוגגים עליו. הסקנד גארד השני, ג'ודי מיקס ,בחזקת נעלם, כי הוא היה אמור להיות שחקן שחקן, אבל נעלם. פוינט גארד אלפריד פייטון, בהחלט מועמד להתפתח למוביל, וגיבוי בדמות די.ג'יי אוגוסטין הוותיק.
לסיכום, ככה לא בונים קבוצה. מסקנה, פרנק ווגל עוד לא החליט מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. מאיגרא רמא (מאמן השנה בפייסרז) לבירא דעמיקתא, (הרס את אחת הקבוצות הכי קבוצתיות בהינף קולמוס, שיחרר את גריינג'ר שהיה משמעותי במרקם הקבוצתי והביא את טרנר שהרס את חדר ההלבשה בין לילה). ובתחנה הבאה שלו, ווגל שוב בונה קבוצה בלי זהות ובלי כיוון. כמה שחקנים מוכשרים בלי מנהיג ובלי מובילי קטגוריות משמעותיים. אז אסיים במה שהתחלתי. עם הנהלה כזו, ממש פלא שהם הביאו את אונואקו.
פילדלפיה התקדמה מהמקום האחרון בשנה שעברה למקום הלפני אחרון. סיבה למסיבה? יש סיבות, ולא בגלל שהם התחילו לעלות אחרי שהגיעו למקום שממנו אפשר רק לעלות. הבחירה הראשונה בדראפט בן סימונס עדיין פצוע, וצפוי לשדרג משמעותית כל קו קדמי שיצטרף אליו. ג'ואל אמביד, חיית הצבע שחשבו שיהיה, ולחשוב שזו עונתו הראשונה (כמו סימונס, החמיץ את העונה שלאחר הדראפט בגלל פציעה, מה שאיפשר להם לקבל בחירות לוטרי משמעותיות כמה שנים ברציפות). רוברט קובינגטון, נרלנס נואל וג'אליל אוקפור חוזרים לגודל הטבעי שלהם, בעונת הקטסטרופה הם היו הבולטים בשורות הקבוצה. ארסן איליאסובה וג'ריד בייליס הותיקים משתלבים מצוין, מקומות 2 ו-3 ברשימת הקלעים, ארסן שני גם בריב', ג'ריד שלישי באס'.
אז איך הם במקום הלפני אחרון? שמתם לב שכל המוזכרים למעט בייליס הם שחקני צבע? או סנטרים או פורוורדים? אז אכן, הקבוצה לא מאוזנת כרגע. יותר מדי טנקים ומעט מדי קלעים. פקק תנועה בצבע וכמעט שום משחק מבחוץ. בשביל להוסיף סימן קריאה על האבחנה, בייליס נפצע וסיים את העונה. את המשחקים האחרונים הם העבירו בלי רודריגס וג'ראלד הנדרסון, הגארדים המשמעותיים האחרונים שנשארו להם, במצבת מדולדלת מלכתחילה.
תוצאות? מקום אחרון בנק' ומקום 27 כמעט אחרון בספיגת נקודות, שילוב קטלני שהוא לא פחות ממתכון לאסון. פיגור אחרי היריבות בריב' די מפתיע בהתחשב במצבת בגבוהים האיכותיים. גם מפתיע שהסיקסרז מובילים על היריבות, דווקא באסיסטים. אבל עם כמעט 100 איבודים יותר. מסקנה, אין להם עצירות באחד על אחד, מיס-מאצ'ים עם הגארדים של כמעט כל קבוצה שמתייצבת מולם. כדורסל מיושן ולא אטרקטיבי, ודרוש שינוי.
נשאלת השאלה אם המאמן הראשי, ברט בראון (רוקי), מסוגל בכלל לעשות כזה מהפך. עוד סיבה לדאגה, הלוזריות מדבקת. רק חסר להם שכל הפרוספקטים הכה מוכשרים שלהם יעשו שביתה איטלקית ויספרו את הימים לטרייד... אה כמעט שכחתי, סרחיו רודריגס, ממש כמו קובינגטון בשנה שעברה. בוואקום שנוצר בעמדות הגארדים הוא הכפיל את הדקות שלו, את הריב', נק', אס', אבל גם נותן את העונה הטובה שלו עד כה באחוזים מהקו ומחוץ לקשת. גם ריבוי איבודים ואסיסטים מראה שהם מנסים לשחק קבוצתי, אז לא הכל שחור בממלכת פילדלפיה.
פיניקס, עם 4 רוקיז ועוד 2 סופומור, לא יכולה לפתח ציפיות. עם החזרה של בלדסו, ברנדון נייט חוזר לגודל הטבעי שלו, אחרי שנתן עונת שיא (בהיעדרו של בלדסו, אשתקד), השנה נייט שלישי בגארדים (אחרי בלדסו ובוקר) ורביעי בקבוצה בנק' (אחרי טי.ג'יי וורן, הפורוורד שמשתחל למקום השלישי). אכן, ניתן לומר שהקבוצה מסתמכת על הקו האחורי שלה.
אלכס לן משפר ממוצעים ביחס לעונת הרוקי שלו, אבל עדיין לא מאיים מספיק על הסל. על התרומה ההגנתית שלו כולם גמרו את ההלל מיומו הראשון בליגה. צעד חכם להביא את טייסון צ'נדלר לחנוך אותו, רק שלא יחנוק אותו. צ'נדלר מאז ומתמיד היה בעיקר עוגן הגנתי, אז לא ברור איך זה יעזור ללן בהתקפה. אבל שניהם נחתו בקבוצה בתחילת העונה הקודמת. משום מה זה מזכיר לי את הבדיחה על ההוא שהזמין חליפה מהחייט, ובא אחרי שבוע למדוד אותה. אופס, השרוול הימני קצר מהשמאלי. אז תכניס את יד ימין קצת פנימה. אופס, חסר כפתור בחולצה. אז תתכופף מעט שמאלה, בדיוק ככה, פרפקט. וכדומה. בסוף הוא יוצא מהחנות עם החליפה החדשה, כולו מעוות. רואים אותו שניים ואומר הראשון. ווללה, תראה את המעוות הזה, פלא שהוא יכול בכלל ללכת. אבל תראה איזה חייט גאון, התאים לו את החליפה בול!
איך זה רלוונטי? אולי לן לא ידע לשמור בכלל וטייסון עבד איתו על זה בפגרה שבין הדראפט ועונת הרוקי... אבל בשיא הרצינות, פיניקס לא יכלו לעשות קצת סקאוטינג על לן ולגלות שהוא לא צריך חונך בהגנה דווקא?
פיניקס סבלה מעזיבות של כמעט כל שחקני הפנים המשמעותיים שלה. התאומים מרקוס ומרקיף מוריס הסתכסכו עם הקבוצה, אבל שניהם יחד באותה קבוצה באמת היה מעט יותר מדי. בלי המוריסים יש להם חור בעמדת הפאוור פורוורד, אז הם משאילים לעמדה את דראגן בנדר שגבוה אפילו בשביל סנטר, ואת ג'ארד דאדלי שנמוך בשביל סמול פורוורד. "בונים קבוצה"? בערך מהיום שסטודמאייר עזב? או אולי מהיום שנאש הלך לקליפורניה לפרוש בצוותא עם הקוברע? יש להם כמה צעירים לא רעים, אבל אני לא רואה אף מנהיג או סופר סטאר. צפויות להם לפחות עוד כמה שנים שחונות.
במפתיע, הקבוצה במקום האחרון רק באסיסטים. כל שלושת הגארדים המובילים מעדיפים ללכת על קליעות והאחוזים שלהם פשוט לא מצדיקים זאת. ואיבודי הכדור, אוי האיבודים... 611 אסיסטים קבוצתיים ו-540 איבודים. אין כישרון, אין מה למכור (בטרייד), אין הווה ואין עתיד. פיניקס במקום הלפני אחרון במערב. טוב שיש דאלאס, אבל מזכיר לי את הבדיחה על השיכור שעולה על האוטובוס, לוקח שלוק מהבקבוק, נותן גרעפס ואומר לאישה שלידו "גברת, את מכוערת". והיא עונה, "אדון אתה שיכור". הוא נותן עוד גרעפס ואומר: "נכון, אבל מחר בבוקר אני אקום ולא אהיה שיכור, ואת תישארי מכוערת!" אז דאלאס לא יישארו שם לנצח, אבל פיניקס...
לפנייה לכתב/ת 
