היטמן 6: פחות אקשן, יותר אסטרטגיה
האבולוציה של "היטמן" מלמדת משהו לא רק על העתיד של משחקי אקשן - אלא גם על הכלכלה החדשה של הגיימינג. הפרק האחרון בסדרה הנוכחית של המשחק מגיע היום למדפים וזה בדיוק הזמן לבדוק את הטריקים החדשים של הסדרה הוותיקה. סקירה
נדמה ש"היטמן", שנחשבת לאחת מסדרות המשחקים הוותיקות בז'אנר משחקי התגנבות בגוף שלישי, הצליחה להמציא את עצמה מחדש עם המשחק הנוכחי: מצד אחד - באמצעות משחקיות מורכבת יותר, שמעדיפה חשיבה אסטרטגית ותכנון מוקפד, ומהצד השני - באמצעות חלוקה ל"פרקים", שמייצרת מודל כלכלי חדש עבור גיימרים, שמאסו בתגי המחיר המוגזמים עבור משחקי "סינגל פלייר" בלבד.
צפו בסקירה המלאה:
המשחק הראשון בסדרה יצא למחשב בשנת 2000 והוא מגולל את סיפורו של "סוכן 47", או פשוט "47" - שיבוט גנטי שהוכשר להיות כלי מלחמה. הוא חזק, מהיר וחכם מהאדם הממוצע, ויש לו יכולות קטלניות עם כלי נשק. השם 47 נגזר מהברקוד שמקועקע לו על העורף, אבל הוא מציג את עצמו בעיקר בשם "טוביאס ריפר" ("מרטש" באנגלית) כמחווה לג'ק המרטש. 47 שייך לסוכנות בינלאומית שמתנקשת באנשים בכירים עם הגנה תמורת כסף. הוא נחשב לסוכן הכי טוב שלהם, והמשחק הנוכחי נפתח בסרטון שמראה את ההגעה שלו למתקן הסוכנות לפני 20 שנה, ולהיכרות הראשונית שלו עם המפעילה שלו, דיאנה.
לשחק יותר, לשלם פחות
המשחק הנוכחי בסדרת "היטמן" יצא כבר במרס 2016, אבל כפרק ראשון מתוך שישה, זאת בניגוד לחלוקה המסורתית ל"שלבים", שקיימת ברוב משחקי המחשב, בהם יש סיפור ליניארי שמתגלגל ומתפתח. "היטמן" מציע כאן פתרון שהוא גם מודל כלכלי שמשרת את הגיימרים: את הפרק הראשון, "פריז", אפשר לרכוש במחיר של 15 דולרים בלבד, וכל אחד מהפרקים הבאים יעלה 10 דולרים.
השחקן יכול להתחיל עם פרק אחד ולהחליט האם הוא מתחבר למשחק ובהתאם לרכוש את הפרקים הבאים. מי שבוחר לרכוש את המשחק המלא, ישלם 60 דולרים ויקבל גם הטבות בדמות שלבי בונוס. מה שמוצלח בשיטה הזו, הוא האפשרות התיאורטית להמשיך את המשחק ל"עונה" נוספת - מה שלא מחייב קנייה מחדש או פיתוח מחדש, אלא רק הוספת פרקים לפי בחירה.
עליה משמעותית בתוחלת החיים של המשחק
המפתחים של "היטמן" יצרו משחק שבו שלבים עצומים: השלב הכי קטן בו, גדול פי 6 מהשלב הכי גדול "בהיטמן אבסולוטשיין" למשל, והתוצאה - הרבה יותר מקומות ואפשרויות לחקור על המפה. בכל הפרקים (מלבד "קולורדו") צריך להתנקש בשתי דמויות והמשימה יכולה להסתיים גם תוך חמש דקות - אבל זה לא אומר שהמשחק ישב לצבור אבק על המדף. בכל פרק יש יותר מ-20 דרכים להתנקש בדמויות, וכל אחת מהן נקראת "אתגר" - השחקן מקבל נקודות ניסיון ועולה ברמה עם כל אתגר שהוא מפצח, וגם מקבל תגמול. האתגרים האלה מצליחים לייצר מצב שבו השחקן שמח לחזור לאותם פרקים, לאותן משימות ואפילו להתנקש באותן דמויות - עם הנאה מחודשת בכל פיצוח, כך שבעצם "תוחלת החיים" של המשחק עלתה.
החידוש הבולט ביותר ברמת המשחקיות, הוא שימת הדגש על הפן האסטרטגי במשחק. זה בא לידי ביטוי בכך שאין רמות קושי כמו בעבר, במקומן יש אפשרות לשחק עם מצבי משחק שונים - כמו "אינסטינקט", שמאפשר לראות צלליות של דמויות מבעד לקירות, או הדרכת "הזדמנויות" שנחשפות במהלך המשחק, ושביטולה מעלה את רמת הקושי בפיצוח המשימה. נקודות החיים של "היטמן" במשחק הנוכחי נמוכות משמעותית מבעבר, וניתן להרוג אותו הרבה יותר בקלות. בנוסף, פגיעה בחפים מפשע תפגע משמעותית בניקוד, מה שמאלץ את השחקן לתכנן בקפידה את התנועות והפעולות שלו. האופציה של שמירת המשחק חזרה גם היא, והדבר מקל מאוד ועדיף על שיטת הצ'ק פוינט שהייתה נהוגה במשחק האחרון.
בכל פרק יש קיימת משימת "אסקליישן" שמחולקת לחמישה חלקים, ומאלצת את השחקן לפצח משימות התנקשות על פי מאפיינים מוכתבים מראש - כמו כלי הנשק, הלבוש או סיבת המוות. המשימות האלו מאתגרות יותר ועולות שלב בכל סיום משימה. אפשרות משחק נוספת ובלעדית ל-PS4 היא "שישיית סרייבו", משימת התנקשות בפושעי מלחמה הנמצאים במיקום גיאוגרפי שונה.
ב"משימות מטרה" - על השחקן לבצע משימות התנקשות מוגבלות בזמן, ואם לא הצלחתם לא תוכלו לחזור אליהן שוב. האתגר המשמעותי במשימות מהסוג הזה, טמון בעובדה שהמטרות לא מסומנות על המפה, ועל השחקן לאתר אותן באופן עצמאי. המצב האחרון הוא "חוזים" - האפשרות הכי קרובה למשחק רשת. במסגרת החוזים, השחקן יכול לבנות משימה, לבחור באיזו עיר היא תתרחש, כמה מטרות להרוג ובאיזה אופן. את החוזים ניתן להעלות לרשת, ולאתגר באמצעותם שחקנים אחרים.
השורה התחתונה
הטוב: גרפיקה משובחת שבאה לידי ביטוי בפרטים קטנים בתוך שלבים עצומים, תאורה נכונה ודינמית וכמות עצומה של "ניצבים" - במיוחד ביחס למשחקי העבר. ההשקעה בגרפיקה ניכרת גם ויזואלית וגם קונספטואלית, והיא נתמכת בסאונד טוב עם דיאלוגים משעשעים שגם יכולים לתת רמזים לגבי המשימה. החזרת האופציה לבחירת כלי נשק לפני תחילת המשימה היא מבורכת והכרחית. בסך הכל מדובר במשחק טוב, מאתגר וכייפי.
הרע: מסיבה לא ברורה המשחק מחייב חיבור לאינטרנט. מחוץ למצב אונליין, עדיין אפשר לבצע משימות אבל האתגרים לא נכללים ולא מקבלים עליהם ציון. אין שום הצדקה שמשחק של שחקן יחיד בלבד יחייב את השחקנים שלו להיות מחוברים לרשת. חיסרון נוסף הוא חוסר באמינות שנוצר עקב כך שדמויות מקומיות מדברות במבטא בריטי באזורים גיאוגרפיים לא מותאמים כמו מרקש או בנגקוק, וחבל.
המכוער: הקעקוע של 47. נו באמת, הוא תקוע בניינטיז?
