הסנה הבוער במערה: המיסתורין של הר כרכום
ביום הקצר ביותר בשנה, שהיה גם אחד הימים הכי גשומים באזור הנגב, יצא אסף קמר להר כרכום כדי לראות את התופעה
הר כרכום המסתורי מסתתר בתוך שטח אש צבאי, בצד הישראלי של מדבר סיני, בסמוך לגבול עם מצרים. הכניסה לשטח האש אפשרית - באישור מיוחד ובתאום מראש עם כוחות הביטחון. ב"יום הקצר ביותר בשנה", בכל שנה לקראת סוף חודש דצמבר, מתרחשת בהר המבודד תופעה אופטית יוצאת דופן ונדירה המכונה "אפקט הסנה הבוער".
בתקופת "היום הקצר ביותר בשנה" השמש נמצאת במשך שבועות בודדים בזווית הנמוכה ביותר מול כדור הארץ. דווקא בשיא החורף, קרני השמש הנמוכות פוגעות בחלל הפנימי של אחת המערות הקטנות בצלע ההר. באופן נדיר, דווקא בזווית הנמוכה ביותר של השמש, הקיר הפנימי של המערה העשוי גבישים טבעיים מבצע באופן טבעי החזרה של קרני האור, ויוצר סביב פתח המערה אפקט אופטי בולט של אור זרחני בצבע כתום.
הביולוג ד"ר חיים ברגר שהיה החוקר הראשון שזיהה את התופעה וקרא לה "אפקט הסנה הבוער" מספר: "בשנת 2003 מורה הדרך יגאל גרנות, שעבר יחד איתי ועם הארכיאולוג פרופסור עמנואל ענתי בחקר חריתות הסלע הפרהיסטורית באזור הר כרכום, סיפר לי כי ראה תופעה אופטית מוזרה על צלע ההר. למחרת, כשהובלתי קבוצה גדולה של תיירים בסיור מודרך במעלה ההר, הבחנתי גם אני בתופעה האופטית במלוא כוחה. התיאוריה המהפכנית של פרופסור ענתי טוענת כי הר כרכום הוא הר סיני התנ"כי ומיד קישרתי בראש את התופעה האופטית הייחודית שראיתי עם סיפור משה רבנו בהר סיני והסנה הבוער".
המחקר הארכיאולוגי גילה כי הר כרכום המסתורי שימש במשך עשרות אלפי שנים כאתר פולחן ועלייה לרגל בקרב אבות אבותינו הקדומים שחיו תקופת האבן. בהר קיימים מרבצים נדירים של גלעיני אבן צור גדולים, שאפשרו לאדם הקדמון ייצור וסיתות של כלי צור איכותיים. כלים ייחודיים אלו מהתקופה הנאוליתית, תקופת האבן המאוחרת, שמוצאם בהר כרכום התגלו בחפירות שונות ברחבי ארץ ישראל.
בתקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל, אלף שנים לפני תקופת הברזל היא תקופת התנ"ך, הקדמונים גילו את סודות הכרייה ועיבוד המתכת והר כרכום ירד בחשיבותו ונשכח.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כשראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, עבר לגור בנגב, הוא עודד ארכיאולוג צעיר בשם עמנואל ענתי לבצע סקר ארכיאולוגי במדבר. המדריך הבדואי שלקח את ענתי לראשונה אל ההר השומם, סיפר כי שמו העתיק בערבית הוא "ג'אבל עידיד" כלומר - "הר החגיגות".
יוצאים למסע
באופן מתסכל, "היום הקצר ביותר בשנה" היה גם אחד הימים הכי גשומים באזור הנגב, עובדה שלא הפחידה את חבורת המטיילים הקשוחה שיצאה בשיירת ג'יפים בדרך קשה וקופצנית בעקבות הרכב של ד"ר ברגר לסיור בהר המסתורי.
במדבר הצחיח ניתן להבחין בקלות באוטוסטראדות הפרהיסטוריות, עשרות שבילים שיצרו רגליהם של מאות אלפי בני אדם לאורך השנים בהם היה הר כרכום פעיל. במהלך הנסיעה אנחנו עוברים בסמוך להר מוזר וכהה בעל צורה בולטת של השד הנשי. החוקרים מכנים אותו בשם "הר הציצי". באופן מפתיע הארכיאולוגים גילו בתחתית אותו הר אתר פולחני, כנראה למטרות פריון מלפני אלפי שנים.
אנחנו מגיעים למורדות הר כרכום, יוצאים מכלי הרכב והגשם חזק והרוח המקפיאה מכים בנו ומקשה את ההליכה . ד"ר ברגר מוביל אותנו במעלה הר בעקבות חריתות הסלע הקדומות, ציורים מופשטים ואותיות עתיקות השייכות לכתב ההברות הקדום בעולם "פרוטו סיני", שכוהני הדת הקדמונים חרתו בסלע, בעיקר ציורים של בעלי חיים מדבריים וציורים מופשטים של בני אדם.
על אחד הסלעים יש חריתה עתיקה בת עשרות אלפי שנים שמאד דומה למנורה היהודית. ד"ר ברגר טוען כי המנורה החרותה בסלע היא בעצם מפה קדמונית אל "התופעה האופטית של הסנה הבוער". לדבריו, "בחריתת המנורה על הסלע יש סימון בולט וייחודי על אחד הקנים, עכשיו תסתכלו על השלוחות הוואדי שתחתינו, הם תואמים בדיוק את הציור ואת המיקום המדויק בהר של 'תופעת הסנה הבוער'".
אנחנו ממשיכים לטפס על ההר בהתאם למפה העתיקה, מתפללים שהגשם ייפסק וקרני השמש יצאו מבעד לעננים, ולו לרגע קטן, כדי שנוכל לראות, לחוות ולצלם את התופעה המסתורית.
מסתבר שיש לנו מזל גדול, השמש החורפית הציצה למספר שניות מבעד לעננים ולפתע מופיע מעגל אור כתום בולט וזרחני על צלע ההר, בדיוק בהתאם לתיאור במפת המנורה העתיקה. כולם מתחילים להתחבק, לצעוק ולצלם בהתרגשות. אנחנו מכינים את הרחפן לצילומי אוויר, אבל למזג האוויר יש תוכניות משלו - הגשם חוזר ובגדול ואנחנו נאלצים לסגת קפואים ורטובים אל כלי הרכב.
לפנייה לכתב/ת 
