לא יכולה להתאהב בדחליל ריק מתוכן
אני כבר לא רואה אנשים דרך המראה החיצוני, אלא דרך השאלה "מה מעניין בך?". אהבת החוכמה והקישור שלה לנטייה מינית, היא חידוש מעניין עבורי. כי בזמן שסופם של הנכסים החיצוניים להתכלות, הנכסים האינטלקטואלים ילוו את האדם עד יומו האחרון
אני מוצאת את עצמי דרוכה לקראת כל ריאיון איתו. יכולה לבלות חיים שלמים בתוך סליל ההקלטה של הראיונות הרדיופוניים שהוא מככב בהם. בראיונות ויזואליים אני מקפיאה ניואנסים של תנועות ומחוות, ננעלת על פניו בזום-אין, וצופה בו מפגין יכולת התבטאות יוצאת דופן שמרגשת אותי מבפנים.
אם הייתי מגלה לכם במי מדובר, סביר להניח שלא הייתם מאמינים לי. "הוא?! את כל זה את רואה בו?!", הייתם שואלים, המומים. ותשובה היא כן, ועוד איך. הגבר הזה אוחז בנימוקים מהודקים ובנויים לתלפיות, לתפארת ההיגיון והרציונל, גם אם הם רחוקים מאוד מתפיסת עולמי. היכולת שלו (בכישרון נלמד או נרכש, אין לדעת) לעמוד איתן כחומה בצורה מול שאלות של עיתונאים, אינה ברורה לי. העיתונאים מבקשים לצוד ממנו אמירה שנויה במחלוקת ולעיתים גם להכשיל אותו בלשונו, אך הוא אינו נופל ברשתם.
למרות אינספור ניסיונות לגרור אותו לתשובות אגרסיביות ומתלהמות, הוא אינו פונה לשום הסתעפות של תגרנות מילולית. זה מדהים אותי, ואני מרותקת מול הפלא הזה בדמותו. נראה שהסיטואציה איתו תמיד בשליטה. גם כשהטלטלה ניכרת - והיא בהחלט ניכרת, הוא עומד מולה ללא כל מורא. הוא המבוגר האחראי, וזהו נוף נדיר ויוצא דופן בישראל.
אני זוכרת את מהדורת יום שישי בערב שממנה הבנתי: "אני ספיוסקסואל". האינטלקט משחק אצלי תפקיד בלעדי בהתאהבות. אני לא יכולה להתאהב בדחליל ריק מתוכן. התוכן צריך להיות תפור למידותיי ומותאם לתחומי העניין שלי. עם כניסת המונח הזה לחיי הבנתי את פשר המגנט אל האדם הזה. חוכמתו היא הזדמנות עבורי לצלול לעולמות תוכן מרתקים ולעיתים גם מתעתעים, כשהלב והמוח מוצאים את עצמם מהופנטים.
מה היה שם, בריאיון ההוא, שהיה מאורע מחולל להבנת חיי האהבה שלי? נתחיל בזה שהמראיינת הממולחת ביקשה למלכד אותו בשאלות חתרניות, תוך כדי שהיא הניחה עבורו אבני יסוד נפיצים. האינטרס שלה לקבל ממנו משהו, עמד מול האינטרס שלו שלא למעוד. באותם רגעים דרמטיים, גם הוא וגם המראיינת ידעו שאם הוא יטעה בניואנס אחד קטן, המשחק יוכרע לטובתה. גם אני הבנתי זאת כמובן, והבטתי בו מתוחה, בוהה בארשת פניו הבלתי חדירה.
מדי פעם זיהיתי בו שביב קל של מבוכה, השתהות של אלפית שנייה לפני מענה. ועדיין, במבחן המראיין-מרואיין, גם באותו הערב הוא יצא המנצח כשידו על העליונה. באופן כללי, בכל ריאיון איתו אני מוצאת ערך מוסף, עולמות תוכן מסקרנים שעושים לי את זה. הגבריות החדשה בעיניי היא היכולת להיות זכר אלפא באופן אחר. זכר האלפא החדש הוא האנטיתזה של המאצ'ואיסט המיליטנטי שיוצא לציד. הטסטוסטרון אינו עומד בפני עצמו, אלא בתיווך של עוד מרכיבים. יכולת הכיבוש עוברת דרך היכולת להיות אדם מעמיק, לקחת נושא ולפרק אותו מכל הכיוונים, כמו גם היכולת להפגין כישורי דיבייט, לדעת לאלתר ולצאת בשלום ממהמורות של אינטלקטואלים אחרים.
דרך המקרה הפרטי הזה הבנתי כמה סקס אפיל יש באינטלקט. ובהינתן זה, המראה חיצוני הופך לפרמטר שולי ובלתי חשוב. אני כבר לא רואה אנשים דרך המראה החיצוני, אלא דרך השאלה "מה מעניין בך?". אהבת החוכמה והקישור שלה לנטייה מינית, תוך הוצאת פרמטרים אחרים מהמשוואה, היא חידוש מעניין עבורי. אנחנו רגילים להיות מתוגמלים מבחינה חיצונית. אך בעיניי, התפאורה החיצונית תמיד תהיה פחות מעניינת לעומת חיווטי מחשבה מרתקים. סגנון חשיבה, ניסוח ויכולות ביטוי תמיד יאפילו על החיצוני. אדם חכם הוא אדם אינסופי. כמוהו כמניה שאין לה חיי מדף. ובעוד הנכסים החיצוניים יתכלו, הנכסים האינטלקטואליים ילוו את האדם עד יומו האחרון.