מי מפחד מראש ממשלה מזרחי

עמיר פרץ ואבי גבאי, שני אנשים ראויים עם ניסיון מוכח, הודיעו על ריצה להנהגת מפלגת העבודה. על פניו, מדובר במהלך שהציבור המזרחי מייחל לו כבר הרבה שנים. הנה, אנשים מזרחיים ראויים שלפחות יתמודדו על הנהגת המדינה וינסו ליטול את המושכות. גם אם בפועל לא יהיה שינוי דרמטי באי שיוון העדתי בישראל, בתודעה החברתית בכך שמזרחי הוא זה שנמצא בקודקוד, הרי שמדובר במהלך היסטורי.

אמא שלי וחמותי לא חושבות ככה. "פרץ, שכחת איך הוא שם את המשקפת? הוא מדמיין שיתנו לו את התפקיד", מלגלגת אימי. חמותי, תושבת שלומי, לעומת זאת קיצונית יותר. "מי זה אבי גבאי? הוא נראה לך יכול להחליף את ביבי. חבל לו על הזמן". לכאורה, מדובר בשתי נשים מזרחיות שאמורות לפחות לאהוד את הריצה של השניים. במקום זה הן עסוקות בקריאת תהילים למען הצלחתו של ביבי בחקירות שנועדו רק להפיל אותו כי "התקשורת מקנאה בו".

צדק אבי גבאי שבסך הכול ציין בראיון לתוכנית "עובדה" שעצם העובדה שאין אפילו לא מתמודד אחד להנהגת המדינה ממוצא מזרחי זה כישלון חברתי. הבעיה היא שחלק גדול מהמזרחיים לא חושבים כמו גבאי וגם אם כן, זה לא באמת מזיז להם. כלומר, אם פרץ וגבאי קיוו להתגייסות של מזרחיים אליהם רק בגלל שהם מזרחיים, אז לפחות לפי סקר משפחתי, מצבם לא מזהיר.

האבסורד הוא שהמהלך הפוליטי הראשון שגבאי עשה מאז הכרזתו בשבוע שעבר עם תחילת קמפיין הבחירות שלו היא להתנער מהאמירה הזו. כשגדי סוקניק שואל אותו בראיון לערוץ 10 למה לבוא מעמדת לוזריות כשהוא מעלה את השיח העדתי, גבאי, במקום לענות לו שאדם שבע לא יבין רעב ושאין בזה שום דבר מסכן, הוא עושה פליק פלאק. על מה הוא מתבייש בדיוק? למה בדיוק השיח העדתי נחשב לאקט לוזרי? הרמת את הדגל גבאי אז שא אותו בגאון. אחרת אתה מביא בדיוק אותה פוליטיקה ישנה.

גזענים כלפי עצמנו

זה מזכיר לי פוסט שהעלה חבר טוב על ג'ורג' מייקל. הוא, מרוקאי מעיריית פיתוח, סיפר על הערצתו לזמר הבריטי בזמן שחבריו לצבא "אילצו" אותו לשמוע את זהבה בן. קראתי ולא האמנתי. מדובר באדם שעשה קריירה מהמוצא העדתי שלו והוא מאוד גאה בה אז למה הוא חייב לציין שאילצו אותו לשמוע את זהבה כשאני יודע שהוא מת עליה ורק לאחרונה סידרתי לו כרטיסים להופעה שלה? מדוע הוא הכניס את ההערה הזו שגם לא נכונה?

זו הבעיה שלנו המזרחיים. אנחנו הגזענים הכי גדולים כלפי עצמנו. נאכל כל שטות שמאכילים אותנו על פולטיקאי מזרחי כולל הלגלוגים והעלבונות ונקבל את זה כמובן מאליו ולא כגזענות נגד אותו איש שנובעת רק בגלל מוצאו העדתי. עד כמה שהציבור חכם בנוגע לימין ושמאל ולא אוכל את הכותרות של חלקים מהתקשורת, כשזה נוגע למוצא, המקרה אבוד ברוב המקרים. אנשים התחילו לעשות תפילות למען ביבי בקבר רחל ובטקסי הפרשות חלה, אבל לא יבזבזו עשירית מהאנרגיות ומאמץ בשביל לשמוע את האני מאמין של בן עדתם. עבור רובם, לפחות המבוגרים שאני משוחח עימם, זה פשוט בגלל שהם לא נראים להם כמו מנהיגים. ואולי זה בעצמם בגלל שהם נראים כמוהם?

בסוף, בדיוק כמו אותו חבר, נרצה למצוא חן, להיות חלק מהמיינסטרים, להיות שייכים וגם אם זה יעלה לנו בהתקרנפות, הורדת הראש או בהקטנה עצמית ועדתית.

מאהרון אבוחצירא לדוד לוי, מאריה דרעי לעמיר פרץ. על חלקם אמרו מושחתים, הריצו בדיחות, זלזלו, הטילו ספק בכישורים, השתתפו במופע הלגלוג הלאומי ולמה? במה הם פחות טובים? אז כן אבי גבאי, זה שלא היה מנהיג מזרחי זה לא לוזריות ולא אמירה שיש בה התקרבנות. זו עובדה שצריך לשנות וטוב שאנשים כמוך נכנסים לפוליטיקה ובכלל שעוד אנשים ראויים יכנסו. הבעיה, טוב הבעיה היא כבר בנו עצמנו. בסוף, אנחנו כן אוכלים את השיט שמאכילים אותנו וככה לא נגיע לשום מקום.