כיצד מפתחים מוצרי מזון ישראלים: טעמים, צרכים ובריאות
בתעשייה הישראלית לא יודעים מה קדם למה - הטעם ההרפתקני של הישראלים, או שטף המוצרים החדשים שמספקים המפעלים מדי שנה. כיצד יצרני המזון יודעים לקלוע לטעם של הצרכנים, מהו תהליך פיתוח המוצר ומהו המחקר הסנסורי עליו מסתמכים המפעלים? בואו להכיר
בשיתוף איגוד תעשיות המזון
הישראלים הם צרכנים הרפתקניים במיוחד - הם אוהבים שינויים במוצרים ותיקים, מוכנים לנסות מוצרים חדשים והכי אוהבים כשמפתיעים אותם. יצר ההרפתקנות הזה הוא הסיבה לשטף המוצרים והיוזמות החדשות שמייצרים המפעלים הישראליים מדי שנה. איך מצליחים להפתיע שוב ושוב? צפו:
כתבות נוספות בערוץ טעם ישראלי:
טוויסט ישראלי: רטבים מיוחדים לערב החג
הפתעה: משדרגים את המנות האהובות
גאווה ישראלית: רק 3% מהקונים מעדיפים מוצרים מיובאים
"הצרכן הישראלי אוהב את הלחם שלו גדול ואוורירי", מספר אילן חאודסמיד, טכנולוג ראשי ומנהל איכות במאפיית ברמן. "מדובר בטעם שונה מאוד מזה שבאירופה לדוגמה, שם מעדיפים את הקרום של הלחם עבה יותר, את המרקם דחוס יותר ואת הצבע של הכיכר - שחום הרבה יותר". "גם הילדים מעדיפים את הלחם שלהם מלא, בלי גרעינים ותוספות - במרקם חלק", מסכימה יעלי מרכס גליקמן, מנהלת השיווק של מאפיית אנג'ל.
החדשנות הישראלית מתחילה אצל הצרכן
"הישראלים מאוד חדשניים והרפתקנים", מאשרת קרן קורלי, חוקרת בתחום המחקר החושי מחברת New Sense. "הם אוהבים מאוד לנסות ולקנות מוצרים חדשים, לעומת הצרפתים לדוגמה, אשר שמרנים הרבה יותר. בצרפת הצרכנים הרבה יותר מקובעים ונרתעים מלנסות מוצרים חדשים".
במפעל שטראוס מציגים כדוגמה לחדשנות שדורשים הישראלים במהפכת החומוס שנערכה לאחרונה. "חומוס 100% אחלה ללא חומר משמר הוא תוצאה של דרישות הצרכנים לרכוש בסופר חומוס הכי קרוב לחומוסיה", אומר ירון צור, הטכנולוג הראשי בשטראוס. "מדובר בפיתוח טכנולוגי ארוך שנים בשיתוף המדען הראשי".
דוגמה לשינוי שהגיע מכיוון הצרכנים היא זו של מהפכת המזון הבריא - מהפכה שהחלה מדרישת הצרכנים, וגרמה לשינוי משמעותי בתעשייה. "המשפחה שלנו תמיד העדיפה לאכול מזון בריא, אבל לא תמיד הצלחנו למצוא את המוצרים שחיפשנו - ובטח לא בקלות. לאט לאט הבנתי שאצטרך למצוא פתרון בעצמי", מספר רפאל ממבר, אשר הקים את חברת רפאל'ס בריא וטעים בשנת 2008 - וכעת משמש בתפקיד מנהל הפיתוח.
"החברה שלנו נולדה מאהבה פשוטה לאנשים, ולמזון בריא וטעים. אנחנו פועלים כחברה משפחתית, שמפתחת מייצרת ומשווקת מוצרי מזון מרכיבים טבעיים. אנחנו מייצרים גרנולות, חטיפי אנרגיה, תוספים לסלט, עוגיות, טראפלס מתמרים, חטיפי בריאות לילדים ועוד - החזון שלנו הוא להנגיש את עולם המזון הבריא לכלל הצרכנים".
כבר לא תלויים בטרנדים
"מגמת הבריאות ועליית השיח על תזונה נכונה בארץ ובעולם הביאו לא מעט חברות מזון לבצע מחקרים בקרב הצרכנים בנושא זה",מוסיפה דוריתשאלתיאל, דיאטנית העובדת במפעל סלטי צבר. "דוגמה טובה לכך היא השינוי שהתבצע בשנים האחרונות בסוג החומוס שהצרכן מעדיף - מתוך מחקרים אלו נמצא בין היתר כי הצרכן הישראלי לא רק אוהב מאוד טחינה, אלא גם תפיסת הבריאות על הטחינה מאוד טובה. לכן השקנו את סדרת "מלך החומוס חומוסטחינה", שמוצריה כוללים 40% טחינה גולמית - לעומת 14%-25% טחינה בסלטים רגילים".
"מבחינה בריאותית יש חשיבות גם לאריזת המוצרים - אריזה נקייה ללא שימוש של יד אדם, עם כמה שפחות התערבויות בדרך שעושה המוצר בין שרשרת הייצור לאריזה הסופית", מוסיף יובל ברזילי, מנהל מפעל מאיר את בייגל.
"תעשיית המזון כבר מזמן הפסיקה להמתין לטרנדים שינחו אותה בקשר לפיתוח מוצרים", מאשרת גם קורלי. "היום מדובר בזיהוי מוקדם של הצרכים, עוד לפני שהתעוררו אצל הצרכנים - וההצלחה הגדולה של המוצרים הבריאים של התעשייה הישראלית היא הוכחה מעולה לכך".
דוגמה לכך היא תהליך הייצור של המוצר פתית. "בייצור פתית אנחנו עושים שימוש בקמחים מלאים וקמח סובין", מסבירה גם אלה פינקלשטיין, מנהלת פיתוח דגני בוקר, חטיפים מלוחים ותחליפי לחם ביוניליוור. "בתהליך הייצור לוקחים את כל הטוב שמגיע מהקמחים הללו, בשימוש בטכנולוגיה של ערבוב ובישול של חומרי גלם טבעיים ויבשים בטמפרטורה ולחצים גבוהים. משם הוא עובר לתנור עם אש גלויה שמעניקה לו את המרקם המיוחד והטעם האפוי".
גם מפעל מחלבת טרה, הממוקם בפארק תעשייה נעם בנתיבות, הקדיש סדרה של השקות לדרישת הצרכנים למזון בריאותי במיוחד. במפעל מדגישים כי מטרת העל של פיתוח המוצרים היא פיתוח מוצרים בריאים יותר, בעלי ערכים תזונתיים טובים יותר, תוך שמירה על טעם - לאחר השקת סדרת הגבינות הצהובות "נעם" ללא חומרים משמרים, השלימה את המהלך עם השקת סדרה של גבינות מ-100% רכיבים טבעיים. בהמשך, במאי 2016 השלימה מחלבת טרה מהלך פיתוח נוסף, גבינה לבנה חדשה אשר עשויה 100% רכיבים טבעיים, ללא רכיבים מלאכותיים, חומרים משמרים או כל חומר מלאכותי אחר.
בשיתוף איגוד תעשיות המזון
לפנייה לכתב/ת 
