"חובתו הייתה להגיש אישום": בית הדין גיבה את עמדת הפצ"ר
השופטים שהרשיעו את אלאור אזריה העניקו גיבוי להחלטת הפצ"ר להגיש כתב אישום נגד החייל היורה: "בהחלטתו לפתוח בחקירת מצ"ח לא נפל רבב. אין שום ראיה לטענת ההגנה שכתב האישום הוגש משיקולים זרים"
השופטת הלר דחתה בנוסף את הטענה לאכיפה בררנית על ידי התביעה: "קמה גם חובה על הפרקליט הצבאי הראשי להורות על הגשת כתב האישום וזאת שעה שמעשיו הנטענים של אזריה פגעו לכאורה בערכים מוגנים, צבאיים וציבוריים כאחד, של קדושת החיים וטוהר הנשק. הטענות החמורות נגד הפצ"ר על ידי ההגנה נאמרו בעלמא. בהחלטה לפתוח בחקירת מצ"ח לא נפל רבב. אין שום ראיה לטענת ההגנה שכתב האישום הוגש משיקולים זרים. במצ"ח ובפצ"ר פעלו לפי ד' אמות סמכותם ובהתאם למדיניות החקירות הנהוגה במקרה של הרג פלסטיני".
בנוסף, יצאה הלר נגד עורכי דינו של אזריה וטענה שהם פעלו ב"עזות מצח" כשהטיחו טענות קשות בגופי אכיפת החוק בצה"ל ובמפקדים "ללא כל ביסוס או בדל ראיה. הטלת דופי ביושרת התביעה צריכה להיעשות בזהירות רק לאחר הנחת תשתית ראייתית". בנוגע להתנהלות המפקדים שלטענת באי כוחו של אזריה "שטפו את מוחם אחרי התקרית נגד אזריה ובכך השפיעו על עדותם במצ"ח", ציינה הלר כי "המפקדים הקפידו לדבר עם החיילים על האירוע ולא על מחולל האירוע. לא נפל פגם בתפקוד המפקדים שפעלו לשם מימוש אחריותם הפיקודית".
השופטים יצאו באופן חד משמעי להגנת וגיבוי התביעה הצבאית: "אנו קובעים שלא עלה בידי ההגנה להצביע כי החלטת הפצ"ר להגיש כתב אישום אינה בלתי סבירה באופן שמלמד על הפליית אזריה. השופטת הלר העידה גם על עצמה בנוגע לטענת ההגנה על זיהום ההליך המשפטי כאשר הדגישה בהכרעתה: "בית
הדין אינו ניזון מהדלפות לתקשורת ופוסק לפי הראיות שהונחו בפניו".
לאחר הכרעת הדין הוחלט בצה"ל להציב אבטחה על שופטי הפרשה - אל"מ מאיה הלר, אל"מ כרמל ווהבי וסא"ל ירון סיטבון, וכן על התובע סא"ל במיל' נדב וייסמן - לכל הפחות בימים הקרובים.
לאחר הדיון קיים התובע בתיק, סגן-אלוף במיל' נדב וייסמן, דיון קצר עם הפרקליט הצבאי הראשי, תאת-אלוף שרון אפק, בנוגע לנחרצות הכרעת השופטים. השניים ייפגשו שוב בימים הקרובים לקראת הדיון לטיעונים לעונש שייערך בשבועיים הקרובים, וידונו איזה עונש תדרוש התביעה לקראת גזר הדין שיתקבל בעוד כחודש. לאור קריסת כל קווי ההגנה של אזריה ובהירות הכרעת הדין, ההערכה היא שהתביעה תדרוש עונש של מספר שנים בכלא הצבאי, שנתיים-שלוש לכל הפחות.
לפנייה לכתב/ת 
