נדחתה הצעת חוק להגבלת חברות ששילמו שוחד

ההצעה גובשה בין היתר בעקבות פרשת "סימנס", שהעבירה שוחד בהיקף גדול לאנשי חברת החשמל בישראל ולשופט לשעבר דן כהן, ובמסגרת המאבק בעבירות צווארון לבן. זאת מתוך כוונה להקטין את הכדאיות הכלכלית שבביצוע עבירת שוחד.

מטרת התיקון הייתה למנוע מחברות שהורשעו בקבלה או מתן שוחד, או חברות שמנהליהם הורשעו במתן או קבלת שוחד (גם אם במסגרת חברה אחרת) - להתמודד על מכרזים ציבוריים לכל הפחות לתקופה של 10 שנים.

איילת נחמיאס ורבין(צילום: גיל יוחנן)

כך לדוגמה - באם יורשעו בכירי חברת החשמל בשל שוחד שנתנה סימנס, על אף שבהתאם להסכם הפשרה סימנס לא הורשעה - לא תוכל סימנס לגשת למכרזים ציבוריים. מטרתו של התיקון לחוק, היא למנוע את הכדאיות של עבירה זו ואת היכולת של גופים חזקים להגיע להסדרים אשר מונעים הרשעה, ומאפשרים להם להמשיך ולגשת למכרזים. נחמיאס ורבין אומרת כי מדובר במעין הטלת קלון על חברה.

במקרים מסוג זה, מסבירה היוזמת, ברור שאין די בהגעה להסדר אזרחי עם המשחד, המאפשר לו להמשיך ולגשת למכרזים ציבוריים עתידיים. חייבים להטיל סנקציות עתידיות - רק כך תיווצר הרתעה אמיתית.  

"הצעת החוק הזו נחוצה לביעור תרבות השוחד, שאיננה רק זיהום מוסרי, אלא יכולה להוות סכנה קיומית למדינת ישראל נוכח החשש העמוק מתהליכי מכרז מוטים על ידי מאכערים ושוחד", אומרת נחמיאס ורבין. "בימים שבהם סימני שאלה קשים מתנוססים כדגל שחור מעל עסקת הצוללות שהיא עסקת הרכש הביטחוני הכי גדולה וחשובה שנעשתה כאן בשנים האחרונות, על הכנסת לסמן גבולות ברורים בין מותר ואסור וזו מטרתה של ההצעה".

היא קרא לממשלה "לקדם ולדחוף את ההצעה, שכן היא נועדה לנקות אורוות ובעיקר להרתיע חברות ותאגידים בינלאומיים ממתן שוחד לפקידי ציבור בכירים ובכך להטות מכרזים באופן שאינו מיטיב עם טובת המדינה והציבור. התנגדות להצעת החוק יהיה בה משום לגיטימציה לגורמים שכבר הוכיחו שדבר לא יעצור אותם - ודאי לא קנס, גדול ככל שיהיה, להמשיך ולהרוויח על חשבון הציבור וחס וחלילה על חשבון בטחוננו כולנו".