פניה למבקר המדינה לחקור את עמלות כרטיסי האשראי

שוק ריכוזי: נשיא לשכת העצמאים, עו"ד רועי להב, פנה אמש במכתב למבקר המדינה בבקשה כי יפתח בבדיקה לבחינת התחרותיות בשוק עמלות הסליקה שגובות חברות כרטיסי האשראי מהעסקים הקטנים.

כהן מציין כי שוק כרטיסי האשראי בישראל הינו ריכוזי מאוד ומורכב משלוש חברות המספקות שירותי סליקה לכרטיסי אשראי שרמת התחרות ביניהן נמוכה. "בשנת 2011 חוקק תיקון לחוק הבנקאות (רישוי) שמטרתו היתה הכנסת סולקים חדשים לשוק ובנק ישראל מונה להיות הגוף האחראי על מתן רישיונות לסולקים חדשים. אולם בפועל, מאז 2011 לא השתנה דבר ואף גוף חדש לא קיבל רישיון לסליקה".

(צילום: shutterstock)

לדברי כהן, במקום עמלת סליקה אחת פשוטה, מחולקת העמלה לשלל סוגי עמלות (עמלה לעסקת תשלום אחד, עמלה לעסקת תשלומים, תוספת עמלה לעסקת קרדיט, תוספת עמלה לעסקת תייר). "בתי העסק, בעיקר הקטנים, מתקשים להשוות מחירים ולהבין כמה הם משלמים בפועל, מקום בו לאף אחד משלשת השחקנים הקיימים אין שום אינטרס להציע עמלת סליקה אחידה ופשוטה ומועדי זיכוי זהים לכל סוגי מותגי כרטיסי האשראי. כתוצאה מכך, רמת הגילוי הנאות בשוק זה נמוכה ואף מבוצעות העלאות מחיר חד צדדיות, ב"אותיות הקטנות" בחשבונית החודשית, פעמים רבות מבלי שבתי עסק מודעים לכך, נשאלים על כך, או נותנים אישורם לכך".

עו"ד רועי כהן

שוק סליקת כרטיסי האשראי בישראל מגלגל כ-250 מיליארד שקל בשנה וההכנסות של חברות הסליקה מגביית עמלות סליקה מבתי עסק עומדות על כ-3 מיליארד שקל לשנה. התשואות של חברות האשראי על הסליקה גבוהות מאוד. כך, התשואה על ההון מפעילות הסליקה ב–2015 היתה 14.9% בחברת ישראכרט, 28% בלאומי קארד ו–49.8% בחברת כאל.

כהן טוען כי למרות שחלה ירידה מסויימת בעמלת הסליקה בעקבות התערבות הרשות להגבלים עסקיים (והורדת העמלה הצולבת), זו לא גולגלה לבתי העסק הקטנים

כמו כן, בדיקה שערכה לה"ב באתרי האינטרנט של חברות כרטיסי האשראי בסוף חודש נובמבר, העלתה, כי שלושת החברות, ללא הבדל, הציעו עמלת סליקה גבוהה וכמעט זהה לחלוטין (בישראכרט הוצעה עמלת סליקה קבועה של 2.45% + מע"מ, בלאומי קארד הוצעה עמלת סליקה של 2.5% ובכאל שיעור דומה).

לדברי כהן, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כפי שאושרה לאחרונה, אכן תביא לתחרות באשראי הצרכני, אך לא תיתן פתרון לבתי העסק בסליקה ולכן נדרשת פתיחת בפועל של התחרות בשוק הסליקה.