אופל וקטרה - משנה מנוע משנה מזל?

לפעמים נראה שיש מכוניות שגורלן נחרץ ובאמת לא משנה מה נכתוב. האופל וקטרה היא דוגמא מוצלחת. כאשר הגיעה לארץ באמצע 1998, כמעט שלוש שנים לאחר הצגתה, חשבו אנשי היבואן להפתיע את כולם עם תג-מחיר אטרקטיבי למכונית 2.0 ליטר. אך היה מי שהפתיע אותם: דלק מוטורס הגיעו עם ה-626 המחודשת והנחיתו עליהם ועל השוק את נוסחת המולטי-משפחתית עם מחיר תחרותי עוד יותר.
אנשי המקצוע כתבו שהוקטרה עדיפה והציבור שמע, התרשם, הפנים ואץ בהמוניו לקנות ...מאזדה 626 כמובן. והוקטרה? כאשר היא חסרה את התדמית והמוניטין הנחוץ היא לא הצליחה להתרומם.
חמש שנים ומתיחת פנים אחת אחרי, הוקטרה כבר אינה פרגית צעירה וכדי לסייע לה להתמודד מול שיני הזמן החדות, היא קבלה את מנוע ה-2.2 ליטר החדש של אופל. כן, אותו מנוע שפגשנו באסטרה GSI. 147 סוסים הופכים אותה לאחת החזקות בין הקולגות והמחיר לא עלה.
להפך, הוא אף ירד קלות וחבילת האבזור שופרה משמעותית. הוקטרה מגיעה היום עם שתי כריות אוויר, ABS, בקרת אחיזה ומשענות ראש אקטיביות, מלוא האבזור החשמלי, רדיו-טייפ עם שישה רמקולים ואפילו מערכת אזעקה. המחיר - 124,900 שקל. 4000 שקלים נוספים יקנו מערכת שמע משודרגת (רדיו-דיסק) כולל שליטה מן ההגה, בקרת שיוט, כריות צד, והכנה לטלפון סלולארי. ואפשר לקבל גם גג נפתח ב-2000 שקל.

ככה היא באמצע

אחד החסרונות של הוקטרה היה ונותר במראה. שלא תבינו לא נכון, היא אינה מכוערת ולבטח נאה מחלק מהמתחרות היפניות, אבל היא נראית צנועת מידות ומראה, ואפילו מעט סתמית לצד מתחרות אירופאיות. מה כבר אפשר לומר על מכונית שהחידוש העיצובי הגדול שהציגה היה מראות הצד...
הרושם הראשוני והנכון ממושב הנהג דומה. תא הנוסעים אמנם נעים, אך הרבה פחות מרשים ממה שמציעות היום הפאסאט או המונדיאו. גם איכות הפלסטיק פחות מרשימה, במיוחד כשמדובר במנופי האיתות/מגבים. בנוסף, ידיות האחיזה פשוטות, אין תאורה למראות של סוככי השמש ותא הכפפות אינו נפתח בריסון המוכר מקבוצת פולקסווגן. מנגד ברור מייד שהרבה יותר נעים לבלות כאן יום בכביש הערבה מאשר באחת ממובילות המכירות מיפן. שני גווני פלסטיק, עם התאמה נאה לריפוד, מקנים אווירה נעימה וסביבת הנהג ברורה ועשירה. בעזרת כיוון גובה יעיל ונוח, קל לייצב תנוחת נהיגה טובה מבלי לפגוע בראות המכשירים. אבל יש דברים שמן הסתם לא תראה, למשל בקרת השיוט. המיקום של מתגיה המיניאטוריים, על מנוף התאורה, מקורי, אבל אני משוכנע שרבים מהלקוחות פשוט לא יגלו אותם ללא רמז. בנוסף, באופל לא טרחו אפילו לשים חיווי לפעולת המערכת. עושה רושם שהם ממש לא אוהבים את הרעיון האמריקני הזה. גם מיקום נמוך מדי של מתגי אורות הערפל מפריע.
בצד הבידורי מקושרת מערכת השמע המקורית לצג נפרד, דבר שנראה טוב ויבריח גנבים. הצג משמש גם את השעון ומד הטמפרטורה. כצפוי מאירופאית שמכבדת את עצמה יש כאן תאי אכסון לא מעטים, תא כפפות גדול וכיסים במושבים האחוריים, כמו גם תאורת מפות. בקרת אקלים הייתה יכולה לשפר את מראה הקונסולה המרכזית אבל במקום זה יש לנו מנשאי ספלים נאים.
המרחב ליושבים מאחור מסתפק בציון סביר, ומזכיר שלוקטרה בסיס גלגלים קצר יחסית - 263.7 ס"מ - שאינו גדול בהרבה מזה של האסטרה. עם זאת, אף אחד לא יתלונן על נפח תא המטען- 500 ליטר.

החידוש הגדול

מכסה המנוע, שמתרומם בעזרת צמד בולמים הידראוליים, מציג את החידוש הגדול שקבלה המשפחתית הגדולה של אופל: מנוע אלומיניום חדש בנפח 2.2 ליטר בעל הצתה ישירה ו-16 שסתומים. בתחום הביצועים הציפייה היא לקפיצה קדימה, למרות שגם הדגם הקודם לא הואשם מעולם באיטיות. הנייר מספר על 216 קמ"ש ו-10.5 ש' למאה, נתונים מכובדים ומהירים במעט מגרסת ה-2.0 ליטר היוצאת; והנייר אינו משקר הפעם. הוקטרה, למרות יחסי העברה ארוכים, עדיין מצליחה להציג תאוצות נאות למדי ומהירות מרבית גבוהה למדי. המנוע עצמו מגיב טוב מבעבר וזמינות הכוח עדיפה, גם אם הוא מהנה במיוחד בסמוך לקו האדום הגבוה (6700). הוא גם שקט ומעודן יותר. תחת מאמץ הוא אמנם מעט רועש (ובאופן מעניין באסטרה הוא שקט יותר), אך הצליל שלו נעים ובכל מקרה במכונית ההדגמה סבלנו הרבה יותר מרעש רוח, באשמת הגג הנפתח. מי שמקלקלת מעט את החגיגה היא התיבה האוטומטית שחסרה את העידון הדרוש. בזינוק איטי, או בלחיצות חוזרות על המצערת, יש לעתים ויברציות או נקישות קלות אך מעצבנות. גם הפטנט של אופל, שמעביר (לכאורה) להילוך ביניים בעמידה ממושכת, עלול לעצבן עם תפקוד מעט איטי. כרגיל באופל, מצב ספורט מוריד להילוך שלישי והחיווי של מצב החורף לא ברור. המנוע החדש אמור להיות גם נקי וחסכוני יותר אבל תחת מאמץ אל תצפו לתוצאה טובה מ-7.3 ק"מ לליטר.

שלדה אירופאית

מספיקות שתי פניות כדי להבין שהוקטרה, למרות הכל, אינה מציגה התנהגות ברמה של מכונית כמו המונדיאו. באותו זמן, לא נדרשת יותר מהפניה קלה נוספת של ההגה, בשביל להיות בטוח שמול רוב היפניות לא תהיה לה בעיה מיוחדת. ההגה, שבעיר הנו מעט כבד מדי, מקבל כאן משקל נכון והתגובות להפנייתו מדויקות. הוקטרה מציגה התנהגות בטוחה לאורך כל הדרך עם נטייה טבעית לתת-היגוי. לא מוגזם, אך לא יותר מזה.
כדי שלא תיכנס לצרות, משגיח האח הגדול עם בקרת אחיזה בעלת פעולה יעילה, אך בלתי ניתנת לעצירה. בפרוספקט אמנם יש מתג ניתוק אבל במכונית (כמו באסטרה GSI?) אין. באופל לא מאמינים בניתוק מערכות בטיחותיות ובמכונית חסרת יומרות ספורטיביות כמו וקטרה זה לא ממש מפריע. הבלמים עושים את מלאכתם נאמנה ומשתפרים כמו ההגה עם עליית המהירות. נוחות הנסיעה, עד כמה שאני זוכר, השתפרה, במיוחד מחוץ לעיר.

סיכום

גם אחרי עליית מחיר של כ-5000 שקל מאז שבחנו אותה ועד עתה, הוקטרה עדיין מציגה חבילה טובה. זה גם שם המשחק שלה. היא כבר מתקשה להיאבק מול מכוניות חדשות ומתקדמות יותר מאירופה כמו הפאסאט והמונדיאו. יתרונה הגדול מולן הוא במחיר ובאבזור. וה-406? זוהי למעשה המתחרה הבעייתית ביותר מהצד הזה של כדור הארץ. היא גדולה, מרשימה ונעימה יותר, מאובזרת לא פחות ויקרה רק במעט מהוקטרה הבסיסית.
מול היפניות קל יותר לוקטרה להתמודד. אלא שכרגיל מולן אין לה מזל. וכך, כמה שבועות אחרי שנחתה הוקטרה 2.2 בארץ, התייצבה כאן גם האוונסיס של טויוטה במהדורה מחודשת. אוונסיס? בעבר היא לא הייתה סיפור הצלחה, אך הגרסה המחודשת חזקה ומאובזרת מבעבר. חשוב מכל, מחירה זול מבעבר - 130,000 שקל. זה כמובן הכניס את מאזדה ללחץ ובין לילה נוספה ל-626 חבילת רדיו-טייפ ואזעקה (ואפילו עסקת מימון) מבלי לעלות את המחיר שנותר 127,000 שקל.
כך ששוב הוקטרה נותרת ללא יתרון ממשי. כך שלמרבה הצער, למרות שהוקטרה בהחלט מכונית נעימה וטובה יותר מבחינות רבות, קשה לראות אותה משנה מזל וגורמת להמונים לנהור לאולם התצוגה של אופל.